גוגל ופייסבוק על כוונת רשות המסים: "כבר התחלנו הליכי גבייה"

זמן רב אחרי שהתעורר הדיון הציבורי בעולם ובישראל על ההשפעות של ענקיות האינטרנט גוגל, פייסבוק ואחרות על הכלכלה והחברה, נזכרה היום ועדת הכלכלה של הכנסת לכנס דיון בנושא. יו"ר הוועדה, איתן כבל, שיזם את הדיון, בחר שלא לייחד דיונים נפרדים לסוגיות כלכליות וחברתיות, והתוצאה הייתה הרבה סיסמאות שהופרחו לחלל האוויר ומעט מאוד אינפורמציה חדשה.

כבל הציג את האתגרים לשוק עם כניסתן של אותן חברות ואמר כי "השמיכה קצרה, וכולם רוצים חלק ממנה. יש שני שחקנים מרכזיים שלוקחים את כל השוק וצריך לראות לאן הולכים עם זה. העולם כבר מנסה לבדוק איך להתנהל עם זה".

הסוגיות הראשונות שנדונו נגעו בעיקר לאתגרים שמציבות ענקיות האינטרנט לרגולטורים. מיכל הלפרין, הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, סקרה את עבודה שנעשית בימים אלה במשרדה בכל הקשור לחברות האלו. לדבריה, ענקיות האינטרנט הביאו הרבה רווחה וטוב לעולם ושינו את האופן שבו אנו מתנהלים, אך בצד הרווחה הן צברו הרבה כוח כלכלי ופוליטי והן מהוות אתגר משמעותי בפני החברה הגלובלית כמו גם בפני החברה הישראלית. לדברי הלפרין, רשות ההגבלים בודקת לעומק את השפעתן של חברות האינטרנט על השוק ותקדיש את 2018 לבחון אם הן מנצלות את כוחן לרעה.

הלפרין הוסיפה ואמרה כי חברות כמו גוגל ופייסבוק הן כלכלות רשת, והבעיה בכלכלות כאלה היא שמהר מאוד נוצר לשחקניות כוח מונופולסטי ולמתחרים קשה להיכנס. "קשה לשבור גופים שמבוססים על כלכלת רשת. ענקיות האינטרנט מבוססות על ידע. הן אוספות ידע עלינו ומעבירות אותו הלאה כדי לקדם את פעילותן. ענקיות האינטרנט מציעות למפרסמים פרסום מדויק, מפולח ומיומן יותר ממה שיכלו לקבל בפרסום המסורתי. זה הופך את הפרסום לזול ואטרקטיבי".

כיצד על הרגולטור בישראל להתייחס לחברות שהמבנה שלהן לא עולה בקנה אחד עם גופים כלכליים של העולם הישן - לא מבחינת המוצר שהן מציעות ולא מבחינת מיקום הפעילות. העמדה של הלפרין היא שישראל אינה צריכה להיות אור לגויים בכל הקשור לחקיקת חוקים או קביעת תקנות נגד ענקיות האינטרנט וכי יש להתערב רק במקומות שבהם יש פגיעה בשוק המקומי. "אותנו זה פוגש בנטייה הטבעית של אותם גופים להיות מונופולים", אמרה. "הרבה מהגופים נותנים את השירותים שלהם לגולש בחינם וזה מחייב אותנו לניתוח כלכלי שונה מהמסורתי. בדרך כלל משתמשים בפרמטר של מחיר כדי להבין מוצר. זה לא קיים בניתוח כלכלי של האינטרנט".

הלפרין הוסיפה כי "לא צריך לתקן את חוק ההגבלים העסקיים כדי לתת תרופה ולטפל בעולמות דיגיטליים. לא צריך לייצר הגדרות חדשות. בנוגע לסימני השאלה שהתעוררו, להבנתנו, חברות האינטרנט הגדולות הן גופים שיש להם נוכחות בישראל דרך דוקטרינת ההשפעה, ולכן חוק ההגבלים העסקיים חל עליהן גם אם הן לא התאגדו בישראל. אנחנו בודקים אותן לא כי הן גדולות וחזקות, אלא כדי להבין אם הן מנצלות את כוחן לרעה. אם יתברר שהן עושות מעשה כדי לדחוק מתחרים או משתמשות בכוח משוק אחד כדי להשתלט על שוק אחר - זה יעניין אותנו. אם יש בעיה ישראלית ספציפית נרצה לטפל בה, אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להוביל את המאבק".

"עדיין עובדים על המאסה הגדולה"

אחד הנושאים שמעוררים ביקורת על ענקיות התקשורת היא העובדה שאינן משלמות מסים בישראל. יש לכך השפעות רבות לא רק על ההכנסות של ישראל אל מול היקף גדל והולך של כסף שיוצא אל מחוץ לה אלא גם על היכולת של ענקיות האינטרנט להציע מחירי פרסום אטרקטיביים. רשות המסים כבר הודיעה בעבר כי תפעל למיסוי של התאגידים הבינלאומיים. משה אשר, מנהל רשות המסים, לקח את זה צעד קדימה והודיע כי התהליך כבר יצא לדרך.

"החוזר שרשות המסים פרסמה בנוגע למיסוי חברות בינלאומיות הוא חוזר שמפרש את הדין הקיים בצורה מרחיבה שמבססת את קיומו של 'מוסד קבע' של אותן חברות רב-לאומיות שפועלות בישראל. לאחר הקביעה העקרונית שיש מוסד קבע בישראל יש להידרש לשאלה המשנית, שהיא כמה רווחים יש לייחס למדינת ישראל מכלל הרווחים של אותה חברה. בשתי סוגיות אלה רשות המסים פועלת בימים אלה מול חברות שפועלות בישראל. אנחנו נמצאים בתוך הליכי שומה ובסופו של יום נגבה מסים מחברות האינטרנט הגדולות. לחלק מהחברות (גוגל ופייסבוק) כבר הוצאו שומות. על המאסה הגדולה אנחנו עדיין עובדים".

בתום הדיון אמר אשר ל"גלובס" כי "החוזר שרשות המסים פרסמה בנוגע למיסוי החברות הרב-לאומיות הוא חוזר שמפרש את הדין הקיים בצורה מרחיבה, שמבססת את קיומו של 'מוסד קבע' של אותן חברות הפועלות בישראל. הרשות פועלת בימים אלה גם בהליכי שומה וביקורת, גם בתחום המע"מ וגם בתחום מס הכנסה, ובחודשים הקרובים ייצאו שומות חדשות לאותן חברות".

פגיעה בשוק התקשורת

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) התייחס להשלכות האחיזה של גוגל ופייסבוק במידע. "אין תחרות כי היצרנים המקומיים משלמים מס, וגוגל ופייסבוק לא. הם גונבים תוכן ולא מייצרים אותו. מרוויחים עליו, ולא משלמים מס. ישראל מובילה בחדשנות וטכנולוגיה, אז צריך להוביל גם בחקיקה", אמר.

דב חנין (הרשימה המשותפת) הציע להתערב אפילו באופן נקודתי, למשל על ידי הפעלת מנגנון בדומה למנגנון הצרפתי, שבו גוגל משלמת תשלום מסוים למדינה והוא משמש פיצוי לכלי התקשורת באמצעות סיוע שגופי התקשורת מקבלים מהמדינה על מנת שישרדו.

יוליה שמאלוב, דוברת הרשות השנייה, ציירה באופן קודר את העתיד שנשקף ליצרני התוכן הישראליים אם כוחם של גוגל ופייסבוק לא ירוסן: "אנחנו מדברים על קריסה בשוק התקשורת. הפגיעה לא תישאר בטלוויזיה, היא תגיע גם לרדיו ולעיתונות וזו פגיעה גם בדמוקרטיה וגם ביצירה הישראלית. עם זאת, אסור לשפוך את התינוק עם המים כי לעסקים קטנים ובינוניים גוגל ופייסבוק מאוד עוזרים.

לשמאלוב גם הייתה הצעה אופרטיבית, אך כנראה לא ממש ישימה: לא להכיר בפרסום של חברות מסחריות ישראליות באמצעות גוגל ופייסבוק לצורכי מס. "למה להכיר בהוצאות של עשרות מיליונים של חברות מסחריות שמפרסמות בחברות זרות?"

אורן רוזמן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשת, תרגם את התסכול של החברה למספרים: "אנחנו עוסקים בתוכן ישראלי, וההשקעה שלנו מתגלגלת לכל התעשייה. כל שקל שאנחנו משקיעים מפרנס עשרות אנשים וחוזר למדינה. חלק גדול מהציבור צורך חלק ניכר מהתוכן דרך פייסבוק וגוגל. לכן אנחנו חייבים להעלות שם את התוכן. ב-2017 היו 44 מיליון צפיות ביוטיוב של תוכן שלנו. במונחים של כסף מפרסום זה שווה ערך למיליוני שקלים. הרווחנו עליו 413 אלף שקל בלבד. בפייסבוק נרשמו 1.05 מיליון צפיות בדפים שלנו, שייצרו לנו אפס הכנסה. חשוב לייצר מגרש משחקים מאוזן. בין אם דרך הקלות או בדרך אחרת".

"נשלם מס על כל ההכנסות מישראל"

נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית בגוגל, דחתה את ההאשמות שהוטחו בגוגל ואמרה: "אנחנו חברה שומרת חוק. גוגל משלמת כ-20% מס, רובו בארה"ב. אם יהיה שינוי, גם חלוקת המס תשתנה. בעיות כמו עודף רגולציה לא הגיעו בגלל גוגל. תכלית הפרסום היא לתת ערך למפרסם ולצרכן. עיקר הפעילות של גוגל הוא מפרסמים שפונים לשווקים בינלאומיים. יש פעילות גדולה של מפרסמים ישראלים קטנים שלפני כן לא הייתה להם פלטפורמה".

ג'ורדנה קוטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל, הצהירה: "בצעד חד-צדדי שינינו את אופן תשלום המס שלנו גם כאן וגם במקומות אחרים בעולם. לא נרשום את ההכנסות מפרסום באירלנד. על כל ההכנסות בישראל נשלם מס. אנחנו תורמים לכלכלה של ישראל. חשוב לנו להשקיע פה, וזה חשוב גם לישראל שחברות בינלאומיות ישקיעו פה".

הדיון הסתיים ללא החלטות אופרטיביות. הנוכחים שחררו קיטור, אבל הדיון כולו נשמע בעיקר כמו משהו שעבר זמנו. או כפי שסיכם זאת אחד הנוכחים: "מנסים לנעול את האורווה הרבה אחרי שהסוסים ברחו".

הנציבה האירופית שהפכה לסיוט של ענקיות הטכנולוגיה / אסף אוני

לתושבי דנמרק יש סלידה עזה מהעלמות מס. זו כמעט אלרגיה לאומית, ואחת מהסיבות להצלחת מודל הרווחה במדינה. בהתחשב בכך, אולי אין זה פלא שמרגרטה וסטאייר - הפוליטיקאית הדנית המכהנת כנציבת האיחוד האירופי לתחרותיות ואחת מאנשי השנה של "גלובס" - הפכה בשנתיים האחרונות לסמל המאבק נגד ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, על ניצול כוחן באופן לא הוגן ועל התחמקות מתשלומי מסים.

וסטאייר נכנסה לתפקיד הממונה על התחרותיות (Competition) בנציבות האיחוד האירופי בנובמבר 2015, והפכה מהר מאוד לסיוט הכי גדול של חברות הטכנולוגיה הגלובליות שבסיסיהן בארה"ב: אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון. את שלוש הראשונות היא כבר הכריחה לשלם מיליארדי אירו, ישירות או בעקיפין, לאיחוד האירופי.

מה שווסטאייר עושה אחרת מהנציבים הקודמים הוא להפוך את ההליכים שהיא מובילה לפומביים, ולא לפחד להתעמת חזיתית עם ענקיות הטכנולוגיה. ייתכן שהדבר גם משקף את הסקפטיות האישית שלה בנוגע לאופן שבו ההתקדמות הטכנולוגית מצמצמת את חופש הבחירה האנושי. היא אמרה בראיונות בעבר כי אינה משתמשת יותר בפייסבוק, ששירותי המיקום בטלפון שלה מכובים, ושהיא משתמשת לעתים במנועי חיפוש אחרים - ולא בגוגל - באופן מכוון.

בעוד שקודמה בתפקיד העדיף שיחות סגורות עם מנהלים בכירים ועסקאות שנחתמות בלחיצת יד לאחר משא ומתן חשאי, וסטאייר התחילה את כהונתה בפרסום החלטה המחייבת את גוגל לשלם 2.4 מיליארד אירו - הקנס הגדול ביותר שאי פעם נפסק באיחוד.

וסטאייר הציבה לה למטרה למנוע מממשלות החברות באיחוד להציע שיעורי מס נמוכים לתאגידים בינלאומיים. "בשבילי זה פשוט", אמרה בראיון, "איפה שאתה מרוויח את הכסף, איפה שהלקוחות שלך נמצאים ואיפה שאתה עושה עסקים - שם אתה צריך לתרום לחברה. הרי אתה לא יכול לעשות עסקים במדינה כלשהי בלי תשתית דיגיטלית, בלי ביטחון, חינוך, לקוחות - כל הדברים שמרכיבים חברה. זה אומר שאתה צריך לשלם שם מסים כמו כולם".

 מיליארדרים