הקאמבק של ראש הממשלה בתפקיד "שר העל הכלכלי"

כשנתניהו ולפיד רוצים קרדיט. יש משהו מדבק באופטימיות של שר האוצר, בתחושה הממכרת הזו שהנה אפשר לעשות הכול - גם לפזר כספים וגם להוריד מסים. גם להצטייר כחברתיים וגם לעזור לעשירים. בנק ישראל קורא לממשלה מאז 2015 להעלות מסים. כחלון הוריד מסים ב-2015 וההכנסות גדלו. כחלון הוריד מסים ב-2016 וההכנסות גדלו, וב-2017 זה עבד בפעם השלישית. אחרי שלוש פעמים רצופות הביטחון העצמי של שר האוצר בשיא. הוא מאמין שזה לא מקרי, שזה לא כחלון-מזליקו, אלא שמשהו השתנה במציאות הכלכלית. משהו שהכלכלנים מפספסים. הם לא מספיק מבינים את עוצמת ההייטק והאקזיטים. הם לא מעריכים נכון עד כמה הצליח המאבק בהון השחור של רשות המסים. התחושות האופטימיות שכחלון משדר משפיעות על הצמרת הפוליטית. ראשי המפלגות מבינים שיש כאן משהו שהולך ומצטייר כסיפור הצלחה וחייבים לתבוע עליו קרדיט.

יאיר לפיד העניק השבוע ראיון כלכלי ראשון ב"גלובס", אחרי שלוש שנות שתיקה, תחת המסר שאת הכסף שכחלון מחלק - הביא הוא-עצמו לפיד כשהיה שר אוצר לפניו. לפיד טוען שהציל את המשק ממצב של משבר עמוק. יובל שטייניץ, השר שהעביר את המקל ללפיד, טוען שהשאיר לו משק במצב מעולה, הטוב ביותר שלו בשנים האחרונות. האמת נמצאת כנראה באמצע.

אבל הקאמבק הבאמת מפתיע של השבוע הוא של ראש הממשלה עצמו בתפקיד שר העל הכלכלי. אחרי שכמעט לא התבטא בנושאים כלכליים חזר נתניהו השבוע בהופעה בוועידת ישראל לעסקים להיות המנהיג הכלכלי. עם השקפת עולם קפיטליסטית מוצקה ולא מתנצלת (כאילו לא היה משבר עולמי), עם מוטו קליט (רק החזקים שורדים) ועם אסטרטגיה פשוטה (תנו לפירמות להרוויח).

ההופעה בוועידת ישראל לעסקים כללה גם שימוש באביזרים שנתניהו אוהב במיוחד ובראשם לוח מחיק לשרטוטים וטוש ("תנו לי צ'יינה עבה", הוא דרש בקול מהעוזרים, "אני רוצה שגם האנשים שיושבים בסוף האולם יוכלו לראות"). לחלק מהנוכחים שזכו לשיחות רקע אצל נתניהו בימיו כשר אוצר, ההופעה השבוע שידרה תחושת דז'ה-וו חזקה, במיוחד כשנתניהו החל לצייר על הלוח את האיש השמן והרזה שלו.

ההופעה הזו באה על רקע התערבות מתמשכת של נתניהו בהסכם על רפורמה במשק החשמל שכחלון סגר עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. נתניהו מעכב את החלטתו אם לאשר את ההסכם הזה בגלל חשש שהדבר יביא למשיכת עתירה לבג"צ שבה יש למדינה סיכוי לקבל פס"ד תקדימי חשוב שיגביל את זכות השביתה של העובדים. אבל באוצר משוכנעים שיש עוד מניע: רצון לתקוע טריז בין כחלון לבן בריתו אבי ניסנקורן.

דילים במקום מסים. ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה תסתיים כנראה רק מחר בשעות הבוקר, אבל במשרד האוצר משוכנעים שהתקציב יעבור בקלות וגם קולות המלחמה משמיעים שרים כמו שר הפנים אריה דרעי הם רק חלק מהמשחק המכור הקבוע סביב התקציב.

הסיפור האמיתי התנהל מאחורי הקלעים בשלושת השבועות האחרונים. מנכ"ל האוצר שי באב"ד ניהל מרוץ נגד הזמן לסגור תקציב שלא יכלול אפילו העלאת מסים אחת. אפילו משהו סמלי כמו צמצום בפטור ממס על חוסכים לפנסיה בעלי שכר גבוה. כדי לחסוך לציבור את העלאות המסים האלה נסגרו כמה "דילים" עם האנשים החזקים במשק.

יו"ר ועדת עובדי רשות שדות התעופה הסכים לתת לכחלון 1.2 מיליארד שקל תמורת מענקים נדיבים לכל עובד רשות. הכסף, להזכירכם, שייך לציבור, שמשלם עליו באגרות, היטלים וגם מחירי קפה מופקעים בנתב"ג.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הסכים לדחות לכחלון את העלאת פעימות השכר שנקבעה בהסכם הקיבוצי של המגזר הציבורי. מדובר בעצם בהלוואה שכחלון שילם עליה בהגדלת התוספת הכוללת שיקבלו העובדים ב-0.15 נקודות האחוז ובקיצור שבוע העבודה, כלומר בהעלאת שכר המינימום.

עובדי רש"ת והמגזר הציבורי יקבלו תוספות שכר שלא מגיעות להם, רק כי שר האוצר לא רוצה להעלות מסים משיקולי תדמית - העובדה שזה עובר לכחלון כל כך בקלות היא תעודת עניות לדיון הציבורי בישראל.

amiram-b@globes.co.il