איתי בן זאב: "ננפיק בישראל את מניות הבורסה בשנת 2019"

כחלק מהתוכנית לשינוי מבנה הבעלות על הבורסה בתל-אביב, עניין הנפקתה העתידית של הבורסה עצמה כבר עלה לכותרות לא מעט. היום, לראשונה, נקב מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בתאריך היעד למהלך, הצפוי בשנה הבאה. בן זאב אמר היום במסגרת כנס Dun's 100 של דן אנד ברדסטריט בשיתוף "גלובס" כי "אנחנו מתכננים את הנפקת הבורסה ב-2019, והיא צפויה להתבצע בישראל".

נזכיר כי לאחרונה נחשף ב"גלובס" שהבורסה הוציאה פנייה רשמית לכלל חבריה לגבי רכישת המניות שהם מחזיקים בה לפי שווי חברה של 500 מיליון שקל. בעקבות ההתנגדות של רשות ניירות ערך כי הבורסה תחזיק במניות של עצמה, וקביעת הרשות כי הבורסה תוכל לשמש רק מתווך בעסקה מעין זו, מציעה הבורסה לרכוש את המניות במקביל למכירתן לצד ג', במהלך תקופת אופציה שתקבל הבורסה לשלושה חודשים.

עוד הוסיף היום בן זאב כי "כשהבורסה טובה ומצליחה, זה טוב לגופים המוסדיים ולאזרחי המדינה, כי כולם מושקעים בבורסה באופן עקיף וחלק באופן ישיר. ככל שהבורסה תהיה יותר חזקה והחוסן של הכלכלה הישראלית ישתקף בבורסה, כך ייטב המצב. הכסף המוסדי בישראל גדול וגדל כל הזמן, וגם הכסף שאנשים מחזיקים הוא משמעותי, וחשוב לחבר את האקוסיסטם שלנו למה שיש לבורסה להציע מבחינת מגוון מוצרים".

 "המוסדיים מחפשים השקעות בחו"ל". מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב / איור: גיל ג'יבלי

"דוחפים לפתוח קרנות גידור בחו"ל"

לגבי תוכניות להמשך, אמר בן זאב כי "המוסדיים מחפשים השקעות בחו"ל, ובמקום שהם יטוסו לכל מיני מקומות, אנחנו מתכננים להביא את העולם אליהם - חברות גדולות ומוכחות, לא רק מתחום הנדל"ן, שלא קשורות למשק הישראלי והמוסדיים יוכלו להשקיע בהן. יש יתרונות לבורסה הישראלית גם ברמה הבינלאומית ופוטנציאל הצמיחה שלנו מאוד גדול".

במסגרת דיון בכנס התייחסו המשתתפים בין היתר גם למצב הרגולציה והשפעותיה על פעילותם. גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, אמר כי "בישראל יש רגולציה שחסרה במקומות מסוימים ועודף של רגולציה במקומות אחרים".

כדוגמה לפערים רגולטוריים המקשים על הפעילות השוטפת בשוק המקומי, התייחס אלטשולר לקרנות הגידור ואמר כי "בקרנות גידור זרות יש פטור ממס, אבל בקרנות גידור ישראליות אין את הפטור הזה - כלומר, בכך דוחפים את השחקנים המקומיים לפתוח קרנות גידור בחו"ל, שם חוקי המס פשוטים יותר. לכן, כל רגולטור צריך להבין איפה קו הגבול ולאן נושבת הרוח".

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי השקעות, אמרה כי "תפקידה של הרגולציה הוא להתערב במקומות שיש בהם כשלים, או לקדם צעדים שצריכים לשפר את מצב התעשיות הרלוונטיות. אבל רגולציה הופכת להתערבות כשהיא נכנסת למקום בו אין כשל אמיתי ויש תחרות וכוחות השוק יודעים לסדר את המצב הכי טוב. היום ברגולציה בשוק ההון המאזן עדיין טעון שיפור, כי במקרים רבים הרגולטורים מתערבים ומייצרים חשיפה ונטל מיותר על התעשייה, במקום לתת קרדיט לשחקנים ולשוק להסדיר את המצב".

עוד התייחסו בדיון לעולם המטבעות הקרטוגרפיים והבלוקצ'יין. בעניין זה מתח אלטשולר ביקורת על החלטת רשות ניירות ערך והבורסה, בעקבות הודעתן כי ימנעו את כניסתה של חברת בלוקצ'יין כריה (לשעבר משאבי טבע) למדדי הבורסה אחרי נסיקת שוויה באלפי אחוזים בעקבות כניסתה לפעילות בתחום הלוהט. לדברי אלטשולר, "הרשות לא צריכה להיות השופטת מי ייכנס ומי לא ייכנס למדדים, אני לא חושב שזה התפקיד של הבורסה ושל רשות ניירות ערך. אף אחד לא יודע מה יהיה עם אותן חברות, אבל אם יש קריטריונים, צריכים לפעול לפיהם, וכל משקיע יכול לעשות את החישוב שלו אם הוא רוצה להימנע מהשקעה או לא".

עוד הוסיף אלטשולר כי "אנחנו לא צריכים להיות השופטים איפה הציבור ישקיע ואיפה לא, זה לא תפקידנו להחליט מה נכון ומה לא. כבר ראינו חברות פאר שהתרסקו וחברות קטנות שהפכו לענקיות".

בן זאב ציין בנושא המטבעות הקריפטוגרפיים כי "כולם פה בדיון מנהלים עסקים, ורוצים להכיר את גבולות הגזרה של הפעילות שלהם. לכן ישראל כמדינה צריכה להחליט ולתת את הכללים המתאימים, כדי שכל אחד יוכל להחליט לפי גבולות הגזרה שלו אם הוא רוצה להיכנס לתחום או לא".