"לממשלות יש כמה סיבות טובות לאהוב מטבעות דיגיטליים"

המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין, ממשיכים להסעיר את העולם. כפי שפורסם ב"גלובס" השבוע, ממשלת סין הורתה באחרונה על סגירת פעילות של חברות בתחום הכרייה של מטבעות דיגיטליים. במקביל, ממשלת קוריאה הדרומית הודיעה כי בכוונתה לאסור מסחר במטבעות דיגיטליים במדינה.

היום ירד מחיר הביטקוין מתחת ל-12 אלף דולר, לראשונה בחודש האחרון. הביטקוין איבד כ-40% משוויו בחודש האחרון, אחרי שבאמצע דצמבר נסחר במחיר של כ-20 אלף דולר. שווי השוק הכולל של הביטקוין מוערך כיום בכ-200 מיליארד דולר.

עם זאת, עדיין מוקדם להספיד את שוק המטבעות הדיגיטליים. השוק כולו, הכולל כ-1,450 סוגי מטבעות דיגיטליים, מוערך כיום בשווי של 570 מיליארד דולר, על פי אתר CoinMarketCap, המשקלל את השערים הממוצעים של מטבעות אלה בכ-7,800 אתרי מסחר בעולם. לשם השוואה, בסוף 2017 הסתכם שוויו הכולל של השוק בכ-610 מיליארד דולר, בעוד שבסוף 2016 הוערך שוויו ב-18 מיליארד דולר. כלומר, מתחילת 2018 ירד שווי השוק בכ-7%, אבל ב-12 החודשים האחרונים גדל שוויו ביותר מ-3,000%.

שוק המטבעות הדיגיטליים זוכה בשנה האחרונה להתעניינות רבה במגזר הפיננסי ובמגזר הטכנולוגי, ובעקבות זאת, גם מוסדות אקדמיים בעולם התחילו לגלות עניין בתחום. אחד מאנשי האקדמיה הראשונים בעולם שלימדו קורס בתחום הוא פרופ' דיויד ירמאק, ראש תחום הפיננסים בבית הספר לעסקים סטרן באוניברסיטת ניו יורק (NYU). בשבוע שעבר ביקר ירמאק בישראל והשתתף בכנס הפינטק של הקריה האקדמית אונו, בדיון שעסק באקדמיה ופינטק, שבו הוא דיבר על "את'ריום, ריפל ושאר 1,300 המתחרים של הביטקוין".

 הביטקוין לא לבד

בסקר שנערך באחרונה עבור "גלובס" שאלנו את הציבור הישראלי מה דעתו על מטבעות דיגיטליים. כשליש מהנשאלים השיבו, כי אלה הם 'ניצנים ראשוניים לעידן כלכלי חדש, ללא מזומנים וללא בנקים'. האם הביטקוין אכן מבשר עידן כלכלי חדש?

"המטבעות הדיגיטליים מכילים חידושים רבים, אבל מה שמהותי הוא הטכנולוגיה החדשנית שמאחוריהם, הבלוקצ'יין, שהיא דרך חדשה לנהל רישום פיננסי", אומר פרופ' ירמאק.

"אנחנו משתמשים למעשה כבר 600 שנה בשיטת החשבונאות הכפולה - רישום כפול של כל אירוע פיננסי בצד החובה והזכות - שהומצאה בתקופת הרנסנס. באותה תקופה זאת הייתה שיטה מהפכנית ליצירת אמון בין אנשים לעסקים. רבים משוקי ההון נולדו כתוצאה מכך.

"אני חושב שהמצאת הבלוקצ'יין היא בעלת חשיבות דומה - זוהי נקודת מפנה אמיתית באופן התיעוד של רישומים פיננסיים. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת את קיומם של המטבעות הדיגיטליים, שאינם נשלטים על-ידי בנקים מרכזיים.

"כל מיני דברים הולכים להשתנות בזכות הבלוקצ'יין, ולא רק בתחום הפיננסים, אלא גם בתחומים כמו ספנות, לוגיסטיקה, התנהלות של ממשלות, רישום עסקאות נדל"ן ועוד. אני חושב שזאת המצאה בעלת חשיבות אדירה. המגזר הפיננסי ישתנה בזכותה מבלי הכר".

זהו ביקורו השני של ירמאק בישראל. הביקור הקודם, לדבריו, היה לפני 12 שנים. מטרת הביקור הפעם הייתה השתתפות בכנס Think Fintech, שנערך ביוזמתם של פרופ' יורם קרול וד"ר גיתית גור גרשגורן (שהיא גם מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע) מבית ספר למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו.

 הביטקוין שייך לצעירים

"מטבעות מסוכנים מדי להשקעה"

בכנס, שנערך בשבוע שעבר, דנו המשתתפים, בין השאר, בנושאי רגולציה ויעדים לאומיים, בקשר בין אקדמיה לפינטק ובהשקעות בתעשייה. הכנס נערך בהשתתפות בכירים מהזירה הכלכלית בישראל ובעולם, ובהם פרופ' משה בן חורין, נשיא הקריה האקדמית אונו, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק, פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB ישראל ואוניברסיטת בר אילן, ודודי בבלי, סגן המפקחת על הבנקים.

כבר ב-2014 התחיל פרופ' ירמאק להעביר קורס על ביטקוין בבית הספר למינהל עסקים ב-NYU, וזה היה כנראה הקורס הראשון מסוגו בעולם. כיום, לדבריו, התחום כבר הרבה יותר פופולרי באוניברסיטאות בארה"ב. "הייתי די בודד בתחום הזה עד לאחרונה, אבל הימים האלה חלפו, וכיום יש לי מאות, אם לא אלפי מתחרים, שהתחילו לחקור את הנושא", אומר ירמאק.

"רוב בתי הספר לעסקים בארה"ב מציעים כיום לפחות קורס אחד על מטבעות דיגיטליים. ב-NYU אנחנו מנסים לבנות תוכנית לימודים שלמה בתחום, הכוללת גם קורסים נלווים על ניהול סיכונים, ביג דאטה ועוד. יש לנו כיום כבר 12 קורסים בנושא".

האם אי פעם קנית או מכרת בעצמך מטבעות דיגיטליים?

"אני תמיד מייעץ לאנשים בתחום, אבל יותר מדי מסוכן להשקיע במטבעות האלה, שהתנודתיות שלהם שוברת כל שיא", אומר ירמאק בחיוך. "אני כמובן משקיע את ההון האנושי שלי, את זמני, בתחום. מבחינת ההשקעה הזו, אני חושב שדי הצלחתי.

"אגב, מבין ארבעת ילדיי, שניים משקיעים במטבעות דיגיטליים. בני השקיע בלייטקוין (Litecoin), שמישהו במכללה שלו המליץ עליו, ובתי בת ה-13 כרתה במחשב שלה ביטקוין. אני ממש לא עודדתי אותם לעשות זאת, אבל גם לא הטריד אותי לשמוע על כך".

דונלד טראמפ משלים כיום את שנתו הראשונה כנשיא ארה"ב. איך הממשל בראשותו משפיע על הכלכלה האמריקאית, והאם תהיה לכך השפעה גם על המטבעות הדיגיטליים?

ירמאק: "אנחנו רואים כיום שני שינויים עיקריים תחת ממשל טראמפ. האחד הוא קיצוצי המסים, שראינו רק לפני שבועיים-שלושה, ונראה כי רוב האמריקאים מקדמים אותם בברכה. השני הוא דה-רגולציה בתחום הסביבה וגם במערכת הבריאות.

"יש הרבה ביקורת על טראמפ בהיבט האישי, והיא בהחלט מובנת, אבל במונחי כלכלה ועסקים, המצב בארה"ב כמעט מעולם לא היה טוב יותר. אני מניח שטראמפ המשיך במידה רבה במדיניות של קודמו בשנה הראשונה שלו, ואפשר לתת על כך קרדיט לנשיא הקודם, ברק אובמה. חוץ מזה, הממשל החדש 'טוחן הרבה מים'. טראמפ עשה הרבה רעש, אבל למזלה של ארה"ב, הוא לא מימש את כל ההבטחות שלו.

"בארה"ב יש מערכת מבוזרת מאוד של פיקוח, שבה יש רשויות פיקוח רבות על שוקי ההון, שגם מתחרות זו בזו. יש פיקוח על ניירות ערך, על סחורות ועל בנקאות. בתקופות שונות, כל אחת מהרשויות האלה חשבה שנושא המטבעות הדיגיטליים נופל בתחום אחריותה. גם בתקופת אובמה, הממשל נזהר מלהיכנס לתחום המטבעות הדיגיטליים.

"היוצא מן הכלל היה שרשות המסים, IRS, נקטה עמדה תקיפה של מיסוי ניירות ערך שמבוססים על מטבעות דיגיטליים. הנושא הזה עדיין תקוע בבתי המשפט, וכדי לפתור את המחלוקות בעניין נדרשת מעורבות ברורה יותר של הקונגרס.

"ואולם, בסך הכול, ארה"ב לא פגעה מהותית בשוק המטבעות הדיגיטליים, בוודאי לא בממדים שראינו בסין וברוסיה, שניסו בצורה שרירותית לסגור שווקים כאלה. נראה שארה"ב לא חשה מאוימת על-ידי הטכנולוגיה של המטבעות האלה, ולכן היא מניחה להם להתקיים לצד המטבע הלאומי".

"התשואות בעתיד יהיו נמוכות יותר"

פרופ' ג'וזף שטיגליץ, שהיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, אמר באחרונה שמטבעות דיגיטליים צריכים להיות בשליטה ממשלתית, וטען שעליות המחירים שלהם אינן יכולות להימשך לאורך זמן. האם אין סתירה בין הקונספט המבוזר של הביטקוין לבין הרעיון של מטבע דיגיטלי המפוקח על-ידי ממשלה?

"אין ויכוח על כך שהתשואות העתידיות של הביטקוין יצטרכו להיות נמוכות יותר. הביטקוין הגדיל את ערכו פי 13 בשנה שעברה, וזה קצב בלתי אפשרי, אלא אם מניחים שכל ההון העולמי יעבור להיות נקוב במטבעות דיגיטליים. ואולם מבחינתן של הממשלות, אני חושב שיש להן כמה סיבות טובות לאהוב מטבעות דיגיטליים. ראשית, מכיוון שהבלוקצ'יין שקוף, הוא מאפשר לממשלה לבדוק, למשל, אם אנשים מלבינים כספים או סוחרים בסמים. כך היא יכולה לזהות את 'החבר'ה הרעים'.

"בטווח הארוך, הבנקים המרכזיים יהפכו למשתמשים הסופיים של הטכנולוגיה הזאת, והם כבר דנים בכך כיום. אני חושב שבעוד 5-10 שנים, רבים מהבנקים המרכזיים הגדולים יבטלו את המטבעות הפיזיים לטובת המטבעות הדיגיטליים. זאת פשוט דרך טובה יותר לעקוב אחרי כסף ולתעד אותו.

"יש לא מעט אירוניה בכך שהאנשים שהמציאו את המטבעות הדיגיטליים למעשה אתגרו את הבנקים המרכזיים, כי הטכנולוגיה הזו תשמש גם אותם, בסופו של דבר. יש גם אירוניה בכך שבנקים מרכזיים יכולים לפעול נגד הפתיחות של המערכת הזו, שמשרתת אותם".

יותר מ-3.7 מיליארד דולר גויסו בשנה החולפת בעולם ב-235 הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים, ICO. האם נוצר כאן מודל חדש של מימון לחברות טכנולוגיה?

"אני עובד כיום על מחקר גדול בנושא ICO. זוהי דרך חדשה של סטארט-אפים לגייס הון. הנפקות המטבעות לא משווקות למשקיעי מניות או אג"ח של החברות, אלא ללקוחות שלהן. המטבעות או 'האסימונים' (Tokens) שמונפקים, נותנים לרוכשים את הזכות להיות לקוחות של החברה.

"למעשה, אם בוחנים זאת היטב, אין כאן משהו חדש. עסקים רבים עשו זאת גם בעבר. למשל, בענפי הספורט המקצועני או בתעשיית התיירות יש גופים רבים שמוכרים מראש את המוצרים שלהם. מאז 1920 אנשים משלמים מראש על מושב בטורניר הטניס וימבלדון באנגליה."

ICO (הנפקת מטבע ראשונית) היא מכשיר פיננסי לגיוס כסף מלקוחות, שהחברה המגייסת מאפשרת להם להיות שותפים לבניית הערך של העסק. בפייסבוק, למשל, יש 2 מיליארד לקוחות לרשת החברתית, אבל מי שזוכה ברווחים הוא הבעלים, מארק צוקרברג, ולא הלקוחות.

לכן, ICO היא אחת ההמצאות הגדולות ביותר במימון תאגידי בעשרות השנים האחרונות. היא תביא לשינוי במודל גיוסי ההון לא רק בתעשיית האינטרנט, שבה היא קיימת כיום, אלא גם בחברות תעשייה, שירותים, בידור ותחומים אחרים".

האם יש שיטה לקבוע את הערך הריאלי של מטבע דיגיטלי כמו הביטקוין?

"זאת שאלה פילוסופית, שלמעשה אין לה תשובה", אומר ירמאק. "מאז ביטול תקן הזהב בשנות ה-70 במאה שעברה, אותו תקן שקבע ערך של 35 דולר לאונקיית זהב, אין אפשרות לקבוע מהו 'ערך אמיתי' או 'פנימי' של מטבע כלשהו, בין אם זה שקל, דולר או ין. זה נכון גם לגבי המטבעות הדיגיטליים.

"במטבעות הרגילים קיימת סכנה שהבנקים המרכזיים ידפיסו יותר מדי דולרים או אירו, ואנחנו מצפים מנגידי הבנקים להפגין ריסון. במטבעות הדיגיטליים קיים חשש דומה - שהמחיר שלהם יעלה מהר מדי. מצד שני, יש שקיפות, ואנחנו יודעים כמה מטבעות דיגיטליים יונפקו. הבעיה היא שהמנגנון מבוסס על תוכנה, וקוד התוכנה יכול להשתנות. הדאגה האמיתית היא רמת הקושי שבשינוי כללי המשחק. לכן, הימור על מגמה במטבע דיגיטלי דומה להימור על מדיניות בנק מרכזי, שתשפיע על מטבע פיזי".

אילו מטבעות דיגיטליים ישרדו בעתיד ואילו ייכשלו?

"קשה מאוד להשיב על כך, אבל נראה שהמטבעות הדיגיטליים שימשיכו את הדרך עוד לא הומצאו אפילו, ונראה אותם רק בעוד שלוש או חמש שנים, עם שיפורים ביחס למטבעות שקיימים כיום. כחוקר בתחום, אני מתעניין במיוחד במטבעות דיגיטליים שנולדו כתוצאה מפיצול - מה שמכונה 'מזלג' בתחום התוכנה.

"כך למשל, הביטקוין הוליד את ביטקוין קאש ואת ביטקוין גולד. אלה מטבעות שנוצרו על-ידי קבוצת אנשים שהתנגדו עקרונית לאופן התכנון או למאפיינים של המטבע המקורי. האפשרות של קבוצה של מפתחי בלוקצ'יין חדש לבצע 'ספין-אוף' באופן ספונטני, בלי כל צורך בהסכמה של רשות כלשהי, זאת תופעה מעניינת. ביטקוין קאש, למשל, הפתיע אותי בהיקף השוק שאליו הגיע, שכיום מגיע ל-43 מיליארד דולר. זה מטבע רציני בפני עצמו".

 הביטקוין איבד

פרופ' דיויד ירמאק - תעודת זהות

■ תפקיד: ראש תחום הפיננסים בבית הספר לעסקים באוניברסיטת ניו יורק (NYU); מרצה בקורסים על מטבעות דיגיטליים ועל ממשל תאגידי

■ השכלה: דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד

■ גיל: 55

■ מצב משפחתי: נשוי 4

■ מקום מגורים: ניו יורק

■ תחביבים: בייסבול, טיולים וספרי היסטוריה