1. יש תפנית במגמת השכר בישראל - אלה העובדות, אלה המספרים, גם אם לא פופולרי לומר או לכתוב אותם.
זו תפנית שהצבענו עליה במהלך השנים האחרונות, שמגיעה אחרי שנים רבות של קיפאון בשכר הריאלי במשק, ובעקבות שילוב ידיים בין הממשלה, הסקטור העסקי וההסתדרות. התפנית הזו מקבלת עוד אישור מנתוני חברת מס"ב, שבבעלות הבנקים, ואשר מרכזת את רוב התלושים של השכירים במשק ושהועברו לידי "גלובס".
ראשית, תזכורת לגורמים שהביאו לשיפור ולגידול בהכנסה הפנויה של הישראלי הממוצע, במיוחד הישראלים שמוגדרים בסטטיסטיקה כ"שכבות חלשות": שכר המינימום שעלה בקרוב ל-7% ודחף במקביל גם את השכר הממוצע במשק; במבט יותר רחב, בסביבה של עליית מדדים אפסית, שכר המינימום עלה ב-23% תוך שנתיים וחצי ל-5,300 שקל כיום - מה שממחיש יותר מכול שמדובר בעלייה חריגה, גם אם היא באה מבסיס נמוך; השיפור בשכר המינימום דחף במקביל את השכר הריאלי הממוצע במשק, וזה עלה באותה תקופה ב-10% אחרי קיפאון מתמשך ורב-שנים; תוכנית "נטו משפחה" של כחלון שהקלה בצורה משמעותית על משפחות עובדות, בעיקר במעמד הביניים, והוסיפה להכנסתן הפנויה מאות שקלים לחודש לפחות; הרחבת מנגנון נקודות הזיכוי בתוכנית והגדלת מענקי העבודה, הקטינו את תחולת העוני בעיקר בקרב משפחות עובדות עם ילדים; הסכמים פרטניים שחתמה ההסתדרות עם מעסיקים בתחומי המלונאות, השמירה והניקיון ועובדים חלשים בסקטור הציבורי; תוספות שהן מעבר לתלוש כמו העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים - מדובר בתוספת בהשלמת הכנסה שהיא קצבה המיועדת לקשישים החיים בעוני.
כל המכלול הזה תרם וימשיך לתרום לעליית הברוטו והנטו הממוצעים בתלושים של כולנו וגם לגידול בהכנסה הפנויה, דרך תוספות של קצבאות.
2. מי היא חברת מס"ב? מדובר בחברה הנשלטת על-ידי הבנקים, חברה-אחות של שב"א האחראית על תשתית התשלומים בישראל. מס"ב מתפעלת את ההעברה של תשלומי השכר וקצבאות הגמלה (פנסיה וכד'). נתוני החברה מתייחסים למשכורות נטו (ולא מדידה ברוטו כפי שנהוג במשרדים הממשלתיים) ומייצגים בחודש ממוצע את תלושי השכר של 3.22 מיליון איש, שהם כ-85% ממקבלי השכר במשק.
כלומר, נתוני מס"ב הם לא מדגם או סקר של שכר, אלא נתוני אמת הקרובים מאוד למציאות.
יחד עם זאת, צריך להדגיש: נתוני הגמלאים שעוברים דרך מס"ב עלולים-עשויים לעוות את התמונה, משום שפנסיה איננה משקפת ומייצגת את השכר נטו שהיה לפני פרישת העובד. הרי מרבית העובדים מקבלים פנסיה שנעה בין 40% ל-70% משכרם האחרון, תלוי במשך עבודתם ובצבירת הפנסיה שלהם.
3. ולנתונים ולעובדות של חברת מס"ב:
סך תשלומי השכר שהעבירה החברה אשתקד הגיע ל-56.4 מיליארד שקל בממוצע בחודש, המהווים עלייה די דרמטית של 6.6% בהשוואה לנתוני 2016. העלייה הזו נובעת כאמור, משילוב של גורמים - בעיקר תוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר כחלון והעלייה בשכר המינימום. אבל, לבד מהגורמים האלה, נרשם גידול של 3% במספר מקבלי המשכורות והגמלאות אשתקד, שמשקף הצטרפות של עוד ועוד עובדים למעגל העבודה.
השכר הממוצע נטו, על-פני נתוני מס"ב, עלה בקרוב ל-3% ל-8,756 שקל, שזו עלייה ריאלית של כ-2.5% בניכוי העלייה המזערית במדד בשנת 2017.
בשכר החציוני נרשמה עלייה של כ-2% לכ-8,400 שקל.
השינוי השכר במשק
כאן צריך לסייג, השכר החציוני במשק לפני נתוני הביטוח הלאומי האחרונים ל-2015 עמד על 6,716 שקל ברוטו, ואילו השכר הממוצע בשנה זו עמד על 10,418 שקל ברוטו.
העלייה ברמת השכר גם מתבטאת באופן טבעי בירידה של עובדים המרוויחים שכר נמוך ובהתפלגות השכר, כפי שאפשר לראות בטבלאות המצורפות. בעוד שבשנת 2016 כ-26% ממקבלי השכר קיבלו שכר של 5,000 שקל נטו, ב-2017 חלקם בעוגת השכר ירד ב-3.5% ל-25.1%. עובדים אלה, על-פי רוב, הם עובדים במשרה חלקית, בשכר מינימום (שעתי) וגם מקבלי גמלאות.
כאמור, בעקבות דחיפת השכר ברוטו ונטו הריאלי כלפי מעלה, עובדים רבים נדדו אל הפלח הבא של מקבלי השכר שנע בין 5 ל-10 אלפי שקלים.
עלייה של 5.6% בקרב העובדים המקבלים שכר בקבוצת ה-10-20 אלף שקל נטו לחודש לרמה של 26.5%, כמו גם עלייה שנרשמה גם בקרב מקבלי השכר ברמה גבוהה יחסית של 20-50 אלף שקל בחודש, שחלקם בנתוני מס"ב עלה מ-3.1% ל-3.3%. אלה נתונים שממחישים יותר מכול את האפקטיביות של תוכנית "נטו למשפחה" של כחלון למעמד הביניים שהגדילה את שכרם באופן משמעותי.
הביטוי של "נטו למשפחה" בגידול בשכר השתקף היטב בעיקר במשכורות ששולמו בחודש יולי בעבור חודשי יוני, החודש שבו התוכנית החלה לפעול, ואף בוצעו רטרואקטיבית קיזוזי מס בעבור החודשים שקדמו לכך. כתוצאה מכך, השכר נטו הממוצע המריא באופן חד פעמי באותו החודש ל-10.2 אלף שקל, גבוה ב-12%(!) מהחודש המקביל ב-2016.
4. מס"ב אף בחנה את המועד בו משולם השכר בישראל. ההנחה היא שבחברות חזקות ויציבות השכר משולם מיד בתחילת החודש (ולעיתים אף בימים האחרונים בחודש שקדם לו), ולעומת זאת בחברות שפחות יציבות פיננסית ומנהלות תזרים מזומנים על הקשקש, המעסיק משלם עד ל-9 בחודש.
מתי מקבלים שכר
ובכן, מנתוני מס"ב עולה כי קרוב ל-69% ממקבלי השכר בישראל מקבלים את שכרם עד היום החמישי מתחילת החודש, עלייה קלה לעומת שנת 2016, כאשר בקבוצה זו נכללים עובדי מדינה וחברות גדולות. לעומת זאת, כ-27% ממקבלי השכר נאלצים להמתין ליום השישי עד התשיעי בחודש בכדי לקבל את שכרם.
ויש מקרים גרועים הרבה יותר: כ-4% מהעובדים מקבלים את שכרם במהלך החודש (היום העשירי עד ה-27). לפי הערכות, מדובר בעיקר בעצמאים ובעלי עסק קטן שמושכים שכר בהתאם למצב העסק.
5. יחד עם השיפור המבורך מאוד בנתוני השכר במשק והשיפור המבורך מאוד במצבן של השכבות החלשות, צריך לזכור שהשיפור בשכר מגיע מרמה מאוד נמוכה. גם אחריו, לפי נתוני חברת מס"ב, כרבע מהשכירים מרוויחים בין 2.5 ל-5 אלפי שקלים נטו בחודש, שזה בעיקר עובדים במשרה חלקית, בין אם מרצונם ובין אם לא מרצונם.
מרבית השכירים במשק, כ-45%, מרוויחים בין 5 ל-10 אלפי שקלים נטו לחודש, וגם אם ניקח את הקצה העליון של בני זוג המרוויחים 20 אלף שקל נטו בחודש והמטופלים בשלושה ילדים, ספק אם הם מסוגלים לסגור את החודש בלי עזרה מההורים, במיוחד עם עלויות הדיור בישראל.
גורם נוסף ומשמעותי שלא כלול בנתוני מס"ב, ובוודאי שבשום מסד נתונים ממשלתי, הוא הכסף השחור שמשולם כשכר, במגוון צורות, בין אם זה בעבודות נוספות לשכר הרשמי או בין אם זה כעבודה עיקרית, כדי להתחמק מכל המסים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות): שיעורים פרטיים, הכסף השחור במלצרות, ביקורים אצל רופאים ועוד ועוד ועוד - הרי אין איש מבינינו שלא מכיר את התופעה הזו.
זו תופעה שמעוותת בצורה משמעותית כמה מהנתונים הרשמיים שמתפרסמים בישראל, כולל רמות השכר, ובוודאי שגם את כל נתוני העוני. לא כל מי שמוגדר עני, שמשתכר על-פני נתוני ביטוח לאומי שכר נמוך במיוחד של אלפי שקלים בודדים, הוא באמת עני. יש כאלה שמוגדרים כאלה והם רחוקים מלהיות ענייים מרודים.
התפלגות השכר במשק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.