פרשת ישראל ביתנו: אישום נגד בכירה ברשות למלחמה בסמים

תיקון קורות-חיים, יצירת משרות חדשות למקורבים והימנעות מפיטורי עובד כושל: כתב אישום חדש שהוגש היום (ה') בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, המכונה "פרשה 242", חושף כי גם ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול בוצעו פעולות הנחזות להיות מושפעות מהכספים הקואליציוניים שהעבירה לה מפלגת ישראל ביתנו בתקופה בה כיהנה ח"כ פאינה קירשנבאום כמזכ"לית המפלגה.

בכתב האישום מתוארות מספר עבירות מרמה והפרת אמונים בקשר לקידום העסקתם - ולעתים הימנעות מפיטוריהם - של פעילים או מקורבים למפלגת ישראל ביתנו ממשרות ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. המשרות הללו תוקצבו על-ידי הרשות על אף חוסר התאמתם המקצועית לדרישות המשרה.

הנאשמת, בלה גולדנברג, שריכזה את פעילות הרשות במגזר דוברי הרוסית, מואשמת בנוסף לכך בקבלת הנחיות מהמפלגה בנוגע ליצירת משרות של רכזים לענייני הסמים והאלכוהול ברשויות המקומיות, כאשר לצורך מימון המשרות על-ידי הרשות שימשו הכספים הקואליציוניים אותם העבירה לרשות מפלגת ישראל ביתנו.

האישום החדש בפרשה שונה מקודמיו בכך שהעבירות המיוחסות לגולדנברג הן בגין מרמה והפרת אמונים - ולא מתן שוחד או תיווך לשוחד, כמיוחס למשל לראשי העמותות "איילים" ו"עזרא" העולמית. במשפט המתנהל בעיצומו בעניין נותני השוחד הופיעו לאחרונה כמה עדים מטעם התביעה שלמעשה משרתים את ההגנה - ולדבר עשויה הייתה להיות השפעה בקביעת העבירות בעניינה של גולדנברג.

בכתב האישום שהגישה היום המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית משפט השלום בירושלים, באמצעות עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן ונטלי קוקוי, נכתב כי במעשיה "פעלה הנאשמת במרמה והפרת אמונים במסגרת תפקידה כעובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, בכך שאפשרה לגורמים פוליטיים חיצוניים להתערב בקבלת החלטות מקצועיות של הרשות, ובכך שקידמה את העסקתם של פעילי מפלגת ישראל ביתנו במשרות הממומנות על-ידי הרשות, תוך ניצול תפקידה כאמור. זאת, ללא קשר להתאמתם המקצועי לתפקידם, תוך העדפת שיקולים הקשורים לקידום המפלגה ואנשיה על פני השיקולים המקצועיים עליהם הייתה אמונה במסגרת תפקידה". 

על-פי כתבי האישום בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בדצמבר 2014 פעלה ח"כ פאינה קירשנבאום (סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר), באופן שיטתי ומתוכנן, לעתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות שעניינן לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

נאשם מרכזי נוסף בפרשה הוא דוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, הנאשם בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס. 

על-פי כתבי האישום, במקרים רבים ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד - לעתים יחד עם גודובסקי - ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים אליה או למפלגה.

בחלק מהמקרים, על-פי האישום, כשפנו אל קירשנבאום גופים שונים בבקשה לפעול לתקצובם, דרשו קירשנבאום וגודובסקי בעד התקצוב, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו.