ידו של כל דירקטור תרעד מעתה

30 מיליון שקל - זהו הסכום שישלמו מכיסם נוחי דנקנר, אמו זהבה ושורת הדירקטורים האחרים לשעבר באי.די.בי, שהחליטו לאשר את חלוקת הדיבידנד בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל באי.די.בי אחזקות לפני כעשור. דנקנר הסכים לקחת על עצמו את רוב הסכום - 20 מיליון שקל; ועדיין עשור אחרי שחתמו על הנייר, הדירקטורים מטעמו ייאלצו לשאת בנטל כלכלי כבד מאוד על-מנת לכפר על מעשיהם.

כבר שנים מדברים בשוק על האחריות המוגברת של הדירקטורים ועל כך שהדירקטורים אינם יכולים לשמש עוד חותמת-גומי של בעל השליטה ולקוות שאף אחד לא ישים לב. לא עוד מפגש חברתי שכולל אכילת בורקסים מהמאפייה הקרובה ובתוך כך, על הדרך, חתימה על כל מיני עסקאות וחלוקות דיבידנדים בסכומי-עתק; אלה דיון מעמיק וממצה לפני שהדירקטוריון מסכים לשחרר כספים שהפקיד בידו ציבור המשקיעים.

אבל כל הדיבורים לא היו מועילים, ובוודאי לא היו משנים את המציאות, אם הדירקטורים לא היו מרגישים את עוצמת האחריות בכיסם. ולרגע הזה הגענו עכשיו, עם הפשרה של אי.די.בי ופשרה נוספת מהעת האחרונה עליה חתום לא אחר מאשר נוחי דנקנר - הפשרה בפרשת הרכישה הכושלת של "מעריב" על-ידי דסק"ש. שם חויבו הדירקטורים לשלם 4 מיליון דולר מסכום הפשרה (100 מיליון שקל), מכיסם הפרטי.

נראה כי שתי הפשרות הללו סוחפות אותנו באחת לעידן שבו הדירקטורים מבינים סופית שלא שווה להם כלכלית לתפקד כבובות על חוט של בעל השליטה. הכרטיס לתיאטרון הזה פשוט עלול לעלות להם הרבה יותר מדי כסף. אחרי שתי הפשרות הללו, אין עוד ספק כי ידו של כל דירקטור תרעד בטרם יחתום על חלוקת דיבידנד או יאשר עסקת "בעל עניין".

לכאורה העידן הזה החל בדצמבר 2016, אז נרשם תקדים בשוק ההון המקומי, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי דירקטוריון חברת מלרג ביצע טרם קריסת החברה שתי חלוקות אסורות של דיבידנדים, וחייב 4 דירקטורים בפיצוי של מעל 20 מיליון שקל לנושי החברה. אבל את הסכום שם ספגה חברת הביטוח שביטחה את חברי הדירקטוריון - והוא לא יצא מכיס הדירקטורים.

בהסדרים האחרונים שנחתמו בפרשות הסובבות סביב נוחי דנקנר, חברות הביטוח לא היו מוכנות לשאת במלוא "חטאם" של הדירקטורים, שהיכו על חטא לכאורה במסגרת ההסדרים. הם תבעו את ההשתתפות שלהם; תבעו שישלחו יד עמוק לכיס ויישאו בתוצאות של מעשיהם, גם אם באופן חלקי. ושכזה קרה, כולם הבינו ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה".

הדירקטורים שעדיין לא הפנימו את רוח התקופה ואת האחריות המוטלת על כתפיהם עד היום - בטוח מפנימים את כובד משקלה כעת.