עשור בלי ריבית. קשה להאמין שמישהו חשב שנגיע לעשור כזה. זה התחיל כהברקה בימיו של סטנלי פישר, אבל נמשך הרבה יותר מדי זמן. עבור הדור המבוגר, זה אירוע מעניין שגרם לשינוי התנהגותי, אבל עבור הדור הצעיר זאת כבר מציאות אחרת לגמרי. לעיתים אני מספרת לצעירים על הפלא הזה שהיה נקרא "ריבית בבנק". אם היה לך סכום קטן, פשוט שמת אותו בתוכנית חיסכון והכסף הלך ותפח. לא היית צריך לקחת סיכונים כדי להבטיח שכספך יגדל. השקעה סולידית הניבה תשואה סבירה. כל מה שנדרש ממך הוא לחכות. קשה להאמין אבל פעם, לא מזמן, לא נדרשת לקחת שום סיכון כדי ליהנות מריבית של 5%. היום זה נשמע כל כך רחוק.
ברגע שהריבית הגיעה קרוב לאפס, המציאות הזאת השתנתה. הדור המבוגר, הבייבי בומרס וחלק מדור ה-X, פשוט הוציאו את הכסף מהבנק, מההשקעה הסולידית שהייתה להם, והעבירו אותו לנדל"ן. זאת הייתה החלטה הגיונית ורציונלית. במיוחד לאור המחירים הנמוכים של המשכנתאות. הנהירה ההמונית לנדל"ן הביאה לעליית מחירי הדירות, שהגדילו את התשואה מבעלות על נדל"ן.
אבל, עבור הדור הצעיר, בעיקר בני דור ה-Y, מדובר באירוע שמשנה לגמרי את חייו. הדור הבא שבא לקנות את דירת מגוריו ההכרחית, פתאום מצא את עצמו בתחרות מול משקיעים, שבין היתר נהנו מהתקופה שבה הכסף שלהם עשה ריבית נאה בבנק וכעת מגיעים לרכוש דירה בכספם פתאום רכישת דירה למי שלא היה לו כסף בבנק בשנות הריבית הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.
עבור דור ה-Y עשור ללא ריבית פירושו אובדן הביטחון וההשקעה הסולידית, שיוצר חיים בחוסר ודאות. זהו עולם שמתאפיין בדרישה לקחת סיכונים הולכים וגוברים. הצעירים נדחפים לבחירה בין משכנתא ענקית ובלתי אפשרית, לבין השקעות הרבה פחות סולידיות: שוק ההון, פלטפורמות ה-P2P ומטבעות דיגיטליים. כל זאת כדי להנות מפריבילגיות שבדור של הוריהם התקבלו ללא לקיחת סיכונים ומובן מאליו שסיכונים כשמם כן הם - מסוכנים.
לאובדן הביטחון בהשקעות מצטרפים השינויים בשוק העבודה שגורמים לחוסר ביטחון תעסוקתי, והארכת תוחלת החיים שגורמת לחוסר ביטחון לגבי עתיד ההזדקנות וכמות הכסף שתהיה לדור הצעיר יותר בפנסיה. חוסר ודאות הופך להיות נתון מרכזי בחיי הדור הצעיר יותר.
הבעיה היא שרוב מקבלי ההחלטות הם בני הדור הבוגר. אלו שפחות חווים את הבעיה. לא פשוט להוביל את השינויים האלו וכשעולה ההתנגדות המתבקשת, אני מוצאת את עצמי פעם אחר פעם מסבירה את עוצמת האירוע של עשור ללא ריבית. למעשה, רבים מהדיונים בוועדת הרפורמות נפתחים בהסבר הזה, כרקע הכרחי לכל חשיבה קדימה.
הפיתרון מתחיל ביצירת מסלולי השקעה אלטרנטיביים לבנקים. החל מפתיחת שוק ההון, דרך הסדרת מעמדן של חברות ה-P2P שעברה בוועדת הרפורמות ועד להסדרת מעמד המטבעות הדיגיטליים. מענה בתחום הדיור ניתן באמצעות מסלולי רכישת דירה שאינם נמצאים בתחרות מול משקיעי הנדל"ן, כגון מחיר למשתכן, מסלולי דיור בהישג יד ומסלולי שכירות ארוכת טווח שלאחרונה אושרו בוועדה. עוד נדרש לפתח מערכת להכשרות מקצועיות בשנות העבודה, כדי לאפשר החלפת מקצועות ומקומות עבודה בהתאם לשינויים בשוק. נושא זה כעת נידון סביב גיל הפרישה ואנחנו מקדמים הצעת חוק שתאפשר הכשרה מקצועית גם לעובדים בשלב מוקדם יותר.
אנחנו בתקופה של עולם משתנה, כשהריבית היא המייצג העיקרי של התהליך. הגיע הזמן להפנים את השינוי, ולייצר מדיניות שמתמודדת עם האתגר. למי שנולד לפני שנת 1975 החיים הסולידיים יחסית יימשכו, אבל עבור הדורות הצעירים יותר, דרושה מהפכה של ממש.
■ הכותבת היא ח"כ מכולנו ויו"ר ועדת הרפורמות בכנסת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
