ניתוח מיוחד: אסור לאשר את הסדר הפשרה עם אי.די.בי

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הייתה אמורה להתקיים אתמול אחת העדויות המסקרנות והחשובות של השנים האחרונות.

אל דוכן העדים צפוי היה לעלות נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בחברת אי.די.בי, שהיה צפוי להישאל האם משך דיבידנדים מהחברה שבשליטתו בשלב שבו היה ברור שמצבה של החברה בכי רע.

זה כבר לא יקרה.

ביום חמישי האחרון הודיעו הצדדים כי גיבשו פשרה שבמסגרתה ישולם לקופת הנאמנים בהסדר אי.די.בי 175 מיליון שקל, מהם 20 מיליון שקל על ידי דנקנר עצמו, עוד 10 מיליון שקל על ידי דירקטורים נוספים, והיתרה תשולם על ידי חברות הביטוח.

כעת צפוי הסדר הפשרה להגיע לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין. עורכי הדין של שני הצדדים יסבירו לבית המשפט ולעיתונאים שמדובר בפשרה תקדימית. הם יגידו שמעולם לא שולם סכום בהיקפים הללו בעילת תביעה כזו. שהעובדה שדירקטורים בחברה ובראשם יו"ר הדירקטוריון לשעבר מחזירים מיליונים בעצמם היא חסרת תקדים. הם יגידו שהעלות של המשך קיום המשפט עולה על התועלת שבקבלת הפשרה, שנחסך זמן שיפוטי. לבסוף הם יגידו שהושגה הרתעה ושהוצבו נורמות חדשות לשוק ההון הישראלי.

הם טועים.

השאלות הקשות שדנקנר חמק מהן

נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי ומי שנגזר עליו 3 שנות מאסר (שבקרוב יגיעו לדיון בערעור בעליון), היה הכוח המניע מאחורי המגעים לפשרה. גורמים ששהו עמו בימים האחרונים מספרים שהוא הפעיל את כל כובד משקלו, את כל קסמו האישי ואת כל יכולת השכנוע שלו כדי לשכנע דירקטורים נוספים לשעבר להכניס יד לכיס ולהחזיר כסף.

זה היה יכול להיות לגיטימי, אלמלא עשה זאת דנקנר כשחרב הכרעת העליון בערעורו הפלילי על צווארו, אלמלא רוב הסכום שהוא עצמו התחייב להחזיר היה שוכב כבר ממילא בחשבון נאמנות ואלמלא היה לו כל כך הרבה מה להפסיד מעדות בבית המשפט.

החקירה הנגדית שציפתה לו, לא הייתה אמורה להיות קלה. בידי הנאמנים עו"ד חגי אולמן, אייל גבאי ועורכי דינם מצויים שלל מסמכים ועדויות על שלטון היחיד של דנקנר בחברה. על העובדה שחברי הדירקטוריון היו לכל היותר מריונטות. יש בידיהם פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שבהן אושרה חלוקת הדיבידנדים מבלי שאיש מבין הדירקטורים הקשה על דנקנר, מבלי שהוא התבקש להסביר האם הרווחים של אי.די.בי הם רווחים "רעיוניים" או שמא יש מאחוריהם תזרים מזומנים ממשי. הדירקטוריון לא ניסה לברר מה המשמעות החשבונאית של מצב שבו החברה מכירה ברווח של 1.3 מיליארד שקל מאחזקתה בשופרסל כתוצאה מפעולה כמעט טכנית של הצעת רכש שנעשתה לציבור ולא נרשמה כנגדה הפרשה למסים, ולא הקשה עליו בשאלת מצבן התפעולי של החברות הבנות.

אבל השאלות הקשות באמת שחיכו לדנקנר לא נגעו רק לתפקוד הדירקטוריון. השאלות הקשות נגעו לחלופת מיילים של דנקנר עצמו, או של מנהלים שפעלו בשמו. מיילים שבהם הורה למנהליו, ובהם גם לבכירה שקיפחה את חייה בנסיבות טראגיות ערב מתן העדות, כיצד לפעול כדי להביא לאישור חלק ומהיר של חלוקת הרווחים, מה להציג, מה לומר, איך לייצר חשבונאית מצג שמאפשר חלוקה.

זו לא הייתה סיטואציה מביכה רק עבור דנקנר עצמו. גם אמו זהבה, דירקטורית בחברה, הייתה אמורה לעמוד במוקד השאלות. דנקנר חמק מעדות, חמק מהשחרת שמו ערב הדיון המכריע על חירותו, אמו שכיהנה מטעמו במספר דירקטוריונים בקבוצה - חמקה אף היא.

הספין

האירועים שקדמו להסכם הפשרה הם כמעט בלתי נתפסים. ע' מזכירת החברה שקיפחה את חייה בנסיבות טראגיות, עורכי דין שהתנפלו על הטרגדיה בניסיון למנוע השמעה של קלטת מעדותה המוקדמת ושלל ספינים.

שני הספינים העיקריים נגעו לתפקידה של ע' ולמהלכיו של דנקנר. ניסו לספר לנו שע' כיהנה בתפקיד טכני באי.די.בי, משם תפקידה "מזכירת החברה" נותרה רק המילה מזכירה, כאילו להמעיט בחשיבות עדותה ובלחץ הרב שסבב אותה ערב העדות. כאילו להמעיט בחשיבות העדות שנוחי דנקנר ניסה לעצור רגע לאחר מותה. סיפרו לנו גם שדנקנר עצמו לא הפעיל לחץ להגיע לפשרה, לא ניסה להימנע ממתן עדות ושאלו בכלל חברות הביטוח שרצו להתפשר. זוהי איננה האמת. ע' הייתה חשופה לשיטה שאפשרה לחלק דיבידנדים ללא גב פיננסי, לשיטה שבאמצעותה נוהל הדירקטוריון בניצוחו של דנקנר ולחלקו המרכזי בהזניית הממשל התאגידי של החברות שבשליטתו.

אבל ככה זה כשלכולם יש אינטרס לסגור את התיק.

האנשים שאכלו מכף-ידו של נוחי דנקנר שנים ארוכות לא יכלו לעמוד בפני הלחצים שלו להגיע להסדר, התשלום שהם יידרשו לעמוד בו ממילא נמוך עשרות מונים מהתמורה שקיבלו ממנו לאורך השנים, חברות הביטוח לעולם יעדיפו להתפשר, עורכי הדין שניהלו את התביעה יקבלו שכר-טרחה של מיליונים, קופת הנאמנים התמלאה תחת הכותרת "הסדר חסר תקדים" ובית המשפט "חסך" זמן שיפוטי.

זה הזמן לצעוק: המלך הוא עירום.

 דנקנר. האנשים שאכלו מכף-ידו שנים ארוכות לא יכלו לעמוד בפני הלחצים שלו להגיע להסדר / איור: גיל ג'יבלי

לא תקדים ולא נעליים

האינטרס הציבורי היה לברר את האירוע עד תום. גם אם זה ייקח זמן, גם אם צריך להזמין חוות דעת כלכליות נוספות. פשרה שבמסגרתה דנקנר ישלם 20 מיליון שקל, ש-15 מיליון מהם כבר יושבים ממילא בקופת הנאמנות, אינה פשרה דרמטית. פשרה שבמסגרתה המבטחת הראשית כבר פרסה את "הנזק" שלה באמצעות מכירת הפוליסות למבטחי משנה אינה פשרה דרמטית. פשרה שבמסגרתה חבריו של דנקנר לדירקטוריון סגרו בינם לבינם הסכם מבלי שהחלוקה מי ישלם כמה ברורה אפילו לנאמני החברה אינה פשרה שקופה, ולכן גם אינה מרתיעה. גם אם הסכום האבסולוטי שנקבע במסגרתה - 175 מיליון שקל (ועוד 55 מיליון שקל שמשפחות לבנת ומנור הסכימו כבר להחזיר מכיסן בעבר) - הוא חסר תקדים.

ובכלל מה קובע איזה סכום הוא חסר תקדים? האם זה הסכום האבסולוטי שנקבע בפשרה, או אולי חלקו היחסי בנזקים שנגרמו ואולי בכלל צריך לקחת בחשבון שעד היום גם לא בוצע מהלך כלכלי פוגעני לנושי חברה בהיקף דומה ולכן בכלל אין למה להשוות?

כדי להבין קצת יותר לעומק את הנקודה האחרונה, צריך לחזור לבסיס התביעה ולבסיס הנזקים, ניתוח שמעמיד באור מגוחך את סכומי הפשרה שנחגגו בימים האחרונים ברוב הוד והדר.

בבסיס התביעה שעל הפרק 10 חלוקות דיבידנד שונות של קבוצות אי.די.בי שבמסגרתן נמשכו מהחברה סכומים עצומים, בשעה שעל פי הטענה לא היה ניתן לחלק סכומים כאלה לפי מבחני חלוקת הדיבידנד על פי חוק ובאופן שהיטיב את מצבם של בעלי השליטה על חשבון הנושים. בבסיס טענת ההגנה עמד הטיעון שלפיו בעת שבה נמשכו 1.8 מיליארד שקל בין השנים 2008-2010 לא היה ניתן לדעת שמשיכת הדיבידנד היא בדיוק הסכום שהיה חסר לימים בקופת אי.די.בי.

משיכת הדיבידנד היא אחת החוליות הראשונות בתאונת השרשרת שהובילה לעוד שורה ארוכה של הפסדים לנושי החברה, כך צריך להתייחס אליה ואסור לבחון את אירוע הדיבידנד במנותק. אסור להכתיר את הסכומים שישלמו במסגרתו כחסרי תקדים מבלי להתייחס להשפעות ההיקפיות, מבלי להתייחס להחלפת השליטה בחברה בנסיבות של חוסר יכולת לפרוע חובות או אפילו במנותק מאירוע הרצת המניות שבו הורשע דנקנר, וכמובן שלא במנותק מהנזקים שנגרמו.

נוחי דנקנר השחית את שוק ההון והשחית את קבוצת אי.די.בי ולכל הפחות הוא צריך להיחקר על כך. החקירה היא אמצעי בחקר האמת, לא מטרה, אבל בלעדיה אי אפשר לטעון שנקבעו נורמות חדשות לשוק ההון כולו.

תיק הדיבידנדים ותיק דסק"ש - אחד הם

אלא שלפשרה בתיק הדיבידנדים אי אפשר להתייחס במנותק גם מאירוע אחר. לאחרונה אישר בית המשפט פשרה אחרת בעלת מוטיבים דומים. גם אז היה מדובר בקבוצת אי.די.בי וגם אז בתביעה נגזרת וגם אז אושרה הפשרה כי סיפרו לנו שדירקטורים הכניסו יד לכיס וכי מדובר בסכום תקדימי ובמסר שכביכול ישנה את פניו של שוק ההון הישראלי. גם אז היה מדובר בנוחי דנקנר ובהחלטות לא רציונליות שקיבלה חברה שבשליטתו - לרכוש את עיתון מעריב משיקולים לא כלכליים. גם אז לימדה הנכונות להתפשר על ההכרה של הנתבעים בנזקים שנגרמו לציבור.

אי אפשר להתייחס לתיק חלוקת הדיבידנד במנותק מתיק דסק"ש מעריב. בשניהם מדובר בנזקים שנגרמו כתוצאה מהחלטות לא רציונליות, לא לטובת כלל בעלי העניין של החברה, על גבם של המשקיעים ולא יהיה זה מופרך לומר שתוך הפקרת כספי ציבור. וזה לא רק המוטיב הערכי שעובר כחוט השני בין שני התיקים, אלא גם המוטיב הפרסונלי. בשני התיקים "מככבות" בחפיפה מסוימת אותן הדמויות, אותם האנשים שאפשרו לדנקנר להוביל קו בלתי אחראי, אגוצנטרי, מטעה, עושק. מבלי לאתגר אותו, מבלי לשקול שיקולים של טובת החברה, מבלי לבדוק לעומק את הנתונים, מבלי לדרוש הסברים. וזה לא רק נוחי דנקנר, זו גם אמו זהבה שהייתה דירקטורית בשתי החברות, גם השותפים, האחים שימל וגם רפי ביסקר שהפך בשנותיו בקבוצת אי.די.בי לאחד השכירים העשירים בישראל.

בדרך לעליון נדרשות החלטות אמיצות

שיטת דנקנר כפי שבאה לידי ביטוי בתיק הדיבידנד ובתיק דסק"ש מעריב היא הנרטיב שגם הכתיב את עסקת בעלי העניין המקולקלת בעניין ישראייר, זה היה חטא היוהרה של קרדיט סוויס ושל ההרפתקה בווגאס. זה המוטיב שהוביל אדם מוכשר ונורמטיבי אך גם יהיר עם תאוות שליטה, הסתכלות קצרת רואי ואופי של מהמר, להשחתת שוק ההון הישראלי.

הנזקים מתקופת נוחי דנקנר רק מתחילים להיערם, אסור לעצור כאן. אסור להסתכל דרך החור של הגרוש על תביעה בודדת ולהכתיר אותה כהישג, אסור לוותר על חקר האמת. גם אם השופט איתן אורנשטיין רוצה להגיע לבית המשפט העליון וממש לא בא לו להסתכן בערעור, אפילו אם מדובר בסכום שעל פניו הוא תקדימי. ככה לא נראה תקדים. את הסכם הפשרה הזה אסור לאשר.

הסדר הפשרה בתביעה - בקרוב אצל אורנשטיין / מלכה רדוזקוביץ 

משפט הדיבידנדים נגד נוחי דנקנר והדירקטורים מאי.די.בי, השלב הבא: בתום שבוע רווי-אמוציות, שכלל מצעד של עדים ומומחים, מוות בנסיבות טראגיות של אחת העדות - הודיעו ביום חמישי האחרון הצדדים בהליך על הסדר פשרה שיביא לידי סיום את הסאגה בת ארבע השנים: 175 מיליון שקל שיועברו לנאמנים שתבעו 650 מיליון שקל בשם החברה, ועיקרו ישולם לנושי אי.די.בי.

מאז ההודעה לבית המשפט, עמלים הצדדים על גיבוש הבקשה לאישור ההסדר המורכב. בימים הקרובים תוגש זו לאישורו של נשיא בית המשפט, השופט איתן אורנשטיין.

התביעה המדוברת הוגשה בשמם של עו"ד חגי אולמן ורו"ח אייל גבאי, הנאמנים לביצוע הסדר הנושים של אי.די.בי, נגד החברה, נגד יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ונגד חברי דירקטוריון החברה, שהחליטו לפני כעשור לאשר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל.

על-פי עיקרי ההסדר שיוגש לאישור, 145 מיליון שקל ישלמו חברות הביטוח, ו-30 מיליון שקל ישלמו מכיסם נוחי דנקנר, אמו זהבה ושורת הדירקטורים האחרים לשעבר באי.די.בי, שקיבלו את ההחלטה. דנקנר הסכים לקחת על עצמו את רוב הסכום - 20 מיליון שקל.

עם קבלת אישורו העקרוני של השופט אורנשטיין להסדר, יועברו פרטיו לאישורה של השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית באותו בית המשפט, בפניה התנהלה התביעה שהגישו הנאמנים בשם החברה. בית המשפט צפוי לבקש את עמדת הכנ"ר להסדר הפשרה - ואם אין התנגדויות (שאינן צפויות להגיע), לאשרו.

השופט אורנשטיין הוא שניהל את תיק הפירוק של החברה מאז 2013, והוא שאישר לנאמנים שמינה לחברה שקרסה - אולמן וגבאי - להגיש תביעה נפרדת אצל שופטת המחלקה הכלכלית רונן, מאחר שהצריכה בירור עובדתי קפדני יותר משיש בדרך כלל בתיקי פירוק רגילים. לפיכך, עם ההגעה לפשרה בתביעה זו, יש צורך לחזור לבית המשפט שמינה אותם, ולאשר את הפשרה בתביעה שאישר לנהל.

עו"ד חגי אולמן הסביר היום כי "בימים אלה הצוות המשפטי, הכולל את עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, מגבש את הבקשה לאישור הסדר הפשרה אשר תוגש לאישורו של בית המשפט. אנו מאמינים כי ההסדר המוצע, אשר במסגרתו ישולם הסכום הגדול ביותר שנפסק אי פעם בישראל בתביעות מסוג זה, הינו הצלחה יוצאת דופן".

באשר לשאלה מדוע ההסכם מוגש לשופט איתן אורנשטיין במקום לשופטת רות רונן שבפניה מתנהלת התביעה, השיב עו"ד אולמן כי "בהיותנו בעלי תפקיד מטעם בית המשפט, עלינו, ראשית, לבקש מבית המשפט, אשר מינה אותנו, את האישור העקרוני להסדר הפשרה. עם קבלת האישור, שאנו תקווה שיתקבל, נפנה אל השופטת רונן ונגיש לה את הבקשה לאישור ההסדר לגופו".

עו"ד אולמן הוסיף כי "יש לזכור כי הנשיא, השופט אורנשטיין, מצוי בכלל ההליכים בתיק ומנהל אותו מאז ראשית שנת 2013".