התחלואים שלא פסחו על הלמ"ס

תחלואי המגזר הממשלתי לא פסחו על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שמרנות, הימשכות תהליכים, הקצאה לא יעילה של משאבים ומחסור כרוני בתקציבים שפוגעים בתפקוד המקצועי של הלשכה המרכזית. גורמים בלמ"ס אף טענו השבוע כי הם מבקשים כבר זמן רב מהאוצר תקציב של כ-200 אלף שקל שהיה מאפשר להם לתקן את הפגמים שהיטו כלפי מטה את מחירי השכירות במדדים. מעבר לכך מדווחים סוקרי הלמ"ס על בעיה הולכת ומחריפה של חוסר שיתוף-פעולה מצד הנסקרים, שהחוק אינו מחייב אותם להשיב לשאלות הסוקרים.

על רקע הביקורת על הליקויים המתודולוגיים והנתונים החלקיים, ממשיכה הלמ"ס לשמש מקור עיקרי, כמעט יחיד, למידע כלכלי עבור מקבלי ההחלטות בממשלה, בבנק ישראל ובגופים הכלכליים המרכזיים בשוק הפרטי. הגורמים הניזונים ממנה ממשיכים לראות בה גורם אמין ומקצועי. "תמיד יש מה לשפר, בכל מדד יש טעות דגימה ואף סטטיסטיקה אינה מושלמת", אמר השבוע אחד הלקוחות המרכזיים של הלמ"ס בתגובה לחשיפת "גלובס" על הטעות במחירי השכירות.

הטעות המתודולוגית התגלתה כזכור במסגרת בדיקה מקיפה ועמוקה של שיטות העבודה בלמ"ס שנערכה על ידי ועדה ציבורית בשיתוף-פעולה מלא מצד הלשכה. הלמ"ס הודתה גם בטעויותיה במעקב אחר מחירי הדירות ומנסה לשפר את אמינות הדיווחים, ואף הפסיקה מיוזמתה את הדיווחים על מלאי הדירות הבלתי מכורות, משום שאיכות הנתונים לא הייתה ברמה מקצועית גבוהה מספיק.

לשכה מרכזית לסטטיסטיקה שטועה, אך בודקת את עצמה מתוך מטרה להשתפר ברמה המקצועית, עדיפה עשרות מונים על לשכה מטייחת, מסתגרת ואטומה לביקורת ציבורית, או שממציאה מדדים לפי דרישה של שרים כדי שיצאו יפים ומוצלחים. האמירה הזאת, שהייתה אולי מובנת מאליה בעבר הלא רחוק, נאמרת על רקע מציאות שבה הדרג המקצועי בממשלה מוצא את עצמו מתמודד, בנוסף לבעיות הכרוניות, גם עם לחץ הולך וגובר מצד פוליטיקאים המבקשים להכפיף את שיקול הדעת העצמאי שלו לשיקולים זרים.