החקלאים חוששים: סיכוי שהשקעה בקנאביס ליצוא ירדה לטמיון

מאות חקלאים ישראלים המחזיקים ברישיון לגידול קנאביס ליצוא, וכן משקיעים בחברות בורסאיות שמעוניינות להיכנס לתחום, התאכזבו אתמול קשות בעקבות החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעכב את היתר היצוא כדי לבחון את המהלך שוב. ההחלטה מותירה באוויר מאות חקלאים אשר כבר החלו להיערך לגידול ויצוא קנאביס, מתוך הנחה כי השוק יפתח תוך מספר חודשים. 70 מאלה כבר התאגדו לעתירה לבג"ץ נגד העיכוב, באמצעות עו"ד חגית ויינשטוק.

"אנחנו לא תאגיד אלא פשוט משפחה של חקלאים. עקרנו את המטעים הקיימים שלנו, בעלי התפטר מן העבודה שלו. השקענו מאות אלפי שקלים בעורכי דין ואדריכל חממות ויועצי קרקע ודגימות קרקע", אומרת ל', חקלאית מהשרון. "יש לי רישיון גידול קנאביס שמתנוסס עליו הלוגו של מדינת ישראל".

החקלאים התבססו בהשקעתם על העובדה שוועדה בין משרדית של משרד הבריאות והאוצר, המליצה להתיר את יצוא הקנאביס מישראל בקיץ 2017, ועל כך שהמדינה חילקה מאות רישיונות לגידול הקנאביס. ברור כי הדרישה של השוק המקומי יכולה להתמלא על ידי 10-20 מגדלים לכל היותר, ולכן המגדלים ראו בעצם חלוקת רישיונות רבים כל כך, סימן ברור לכך שהמדינה החליטה לאשר את היצוא.

כאשר לבסוף נערך הדיון ביום ראשון בלילה, החליט נתניהו לבחון את הדברים שוב. התומכים ביצוא הם משרד הבריאות, אשר ממליץ על היצוא כדי להפוך את ישראל למעצמת קנאביס רפואי עולמית, משרד האוצר אשר מעריך כי יצוא הקנאביס יניב למדינה הכנסה של מיליארד שקל לפחות, ומשרד החקלאות אשר רואה ביצוא הקנאביס מקור הכנסה אטרקטיבי לחקלאים הנאבקים בגידולים לא מכניסים.

ההמלצה להתיר יצוא קנאביס היא חלק מהרפורמה הכוללת בשוק הקנאביס הרפואי בישראל, שכללה גם שינויים משמעותיים המשפיעים על השוק המקומי. הרכיב האחרון של הרפורמה היה אמור להיות היצוא. במקביל, כבר הוכללה בתקציב המדינה האחרון הקצאה של 209 מיליון שקל, שיועדו לאפשר למשרד לביטחון פנים לפקח על המגדלים ולמנוע זליגה של החומר מן השוק הרפואי לשוק השימוש העצמי.

עו"ד ויינשטוק מעריכה את ההשקעה של לקוחותיה הישירים בתחום, כ-10 מגדלים, בסכום מצרפי של 20-30 מיליון דולר. כלומר, ניתן להעריך כי כל מקבלי הרישיונות השקיעו עשרות רבות של מיליוני דולרים בתוכנית שכעת אולי לא תצא לפועל. "יש להם כבר חוזים חתומים מול מדינות שרוצות להזמין את הסחורה. לעומת זאת, אם נפספס את המומנטום, בעוד שנה כבר יכנסו גורמים ממדינות אחרות לחוזים הללו, וישראל תאבד את היתרון".

ירידת מניות

מניות החברות טוגדר ומדיוי , אשר נערכות לפעילות בתחום הקנאביס, ירדו אתמול בחדות בעקבות עיכוב ההחלטה על היצוא. מניית טוגדר ירדה 27% ומניית מדיוי ירדה 11%. היום עולה מניית טוגדר 8.3%, לאחר שהודיעה כי היא תגדל את הקנאביס בגרמניה, במקום בישראל. מדיוי, שלא הודיעה על תוכנית חלופית, איבדה היום 7.3% מערכה.

טוגדר, שעומדת למזג לתוכה את חברת "גלובוס פארמה" שקיבלה רישיון לגידול קנאביס והודיעה כי רכשה שטח חקלאי ושטח המיועד להקמה של מפעל ייצור לשמנים ותמציות, עלתה לכותרות כאשר סיפקה תחזיות הכנסות למיזם, שנראו מאוד אופטימיות. החברה מסרה כי היא תרשום הכנסות של 50-100 מיליון שקל כבר ב-2019. גם לאחר שרשות ני"ע ביקשה הבהרות לתחזיות, החברה המשיכה לדבוק בהן.

ניסים ברכה, מייסד גלובוס פארמה והמנכ"ל המיועד של טוגדר הממוזגת, אמר היום כי: "קיבלנו החלטה, באמצעות איש מקצוע בכיר במערכת הכלכלית של מדינת ישראל, אשר תיווך בעסקה שלנו מול לקוח גרמני המעוניין לרכוש קנאביס מאיתנו, וקיבל גם הצעה עבורנו להקים חווה חקלאית כשעתיים מברלין, ומפעל ייצור מוצרי קנאביס רפואי, בעידוד הממשלה המקומית. אנחנו מעסיקים מגדל בעל שם עולמי, שיודע לעשות מניפולציות חיוביות על הקנאביס כדי להפיק כל מיני דברים טובים שיכולים להיות בעלי ערך רפואי. הניסיון שלו יחד עם הניהול של הקבוצה שלנו, הופכים אותנו לגורם משמעותי בתחום. אפילו אם לא יותר יצוא נפתח גם את החווה בישראל, אבל אולי בסדר גודל קטן יותר".

ברכה מוסיף כי "כמובן שיש דברים לא טובים בקנאביס. המדינה יכולה לקבל מיליארדי דולרים. אני יכול לספק באמצעות הפעילות שלי 100-120 מקומות עבודה חדשים באזור הדרום". לדבריו, אמנם מאות חקלאים קיבלו רשיונות גידול, אולם לא כולם יגיעו לשוק גם אם יותר יצוא. "אנשים ביקשו רישיונות בלי להסתכל על האקלים, בלי לשריין השקעה בהקמת הפעילות. אני מקבל פניות מחקלאים עם רישיון שרוצים שנשקיע בהם. להערכתי יהיו לא יותר מ-20-25 חוות. אני בעצמי הייתי חקלאי, אבל לגדל ירק זה דבר אחד וקנאביס רפואי זה משהו אחר לגמרי".

מנחם כהן, מנכ"ל חברת מדיוי, טוען כי הייצוא הוא רכיב קריטי ברפורמת הקנאביס כולה. "אמנם אם שר חשוב כמו ארדן אומר שהוא לא ערוך ומוכן לפיקוח על גידול קנאביס לייצוא, צריך להקשיב לו, אבל עם זאת, בעיניי הגיוני היה ללכת הפוך. דווקא הייצוא הוא שאמור לממן את הטכנולוגיה שנועדה למנוע זליגה ואת זו שמאפשרת ייצור איכותי של קנאביס. כדי שהמגדלים ישקיעו בכך, הם צריכים להיות מסוגלים למכור ולהרוויח. כל הרפורמה בשוק הקנאביס הישראלי, תלויה בכך שיהיה גם ייצוא. דווקא אם ארדן יאיץ את הרפורמה, יוקמו חוות שעומדות בתקנים החדשים, ואז אפשר יהיה לסגור או לדרוש לשדרג חוות קיימות שלא עומדות בתקנים".

כהן אומר עוד כי "ארדן, בנוסף להיותו השר לביטחון הפנים, הוא גם חלק מהממשלה שצריכה לדאוג גם לחקלאים. אלה אנשים טובים, מלח הארץ, שתמיד נדפקים על ידי הליכוד".

כהן עצמו לא ממהר: "לנו יש מספיק זמן. חצי שנה, שמונה חודשים. ממילא זה יקח קצת זמן עד שנהיה מוכנים".