משרד האנרגיה מתנגד ליוזמת הנפקת מניות מיעוט בנתג"ז

משרד האנרגיה מתנגד ליוזמת רשות החברות הממשלתיות להנפיק מניות מיעוט בחברת נתיבי הגז (נתג"ז) הממשלתית. במשרד טוענים כי העיתוי הנוכחי אינו מתאים להנפקת מניות, כשהחברה נמצאת לקראת גיוס חוב סחיר לראשונה בתולדותיה. בנוסף טוענים במשרד האנרגיה כי הכנסת שותף פרטי לנתג"ז תקשה על המדינה להמשיך ולהפעיל את החברה לביצוע פרויקטים לאומיים.

רשות החברות הממשלתיות בניהולו של עו"ד יעקב קוינט מקדמת הנפקת מניות מיעוט בשתי חברות ממשלתיות מרכזיות: התעשייה האווירית ונתג"ז. חברה ממשלתית נוספת שבה נבחנת אפשרות הנפקה כזו היא מקורות.

מבחינת האינטרס הממשלתי ההנפקה משרתת שתי מטרות חשובות: הגברת השקיפות ושיפור הממשל התאגידי והרצון להגדיל את הכנסות המדינה.

ואולם ל"גלובס" נודע כי בפגישות שנערכו ביניהם אמרו בכירים במשרד האנרגיה לקוינט כי הם מתנגדים להנפקת נתג"ז בשלב זה. הסיבה המיידית לכך היא שחברת נתג"ז נמצאת לקראת הנפקת חוב סחיר לראשונה בתולדותיה.

לדברי מנכ"ל המשרד, אודי אדירי, "נתג"ז נמצאת כרגע לקראת הנפקת אג"ח סחיר דבר שיהפוך אותה לחברה ציבורית ומדווחת עם כל ההשלכות החיוביות בתחום ממשל התאגידי ויכולת גיוס ההון".

הכוונה היא לרשום למסחר סדרת אג"ח שהונפקה באפריל 2014 למשקיעים מוסדיים. סדרה זו זכתה לדירוג גבוה של Aa1 ובמסגרתה גויס סכום כולל של 1.175 מיליארד שקל.

בנוסף מעלים במשרד האנרגיה שאלה עקרונית - הגבלת יכולת המדינה לבצע פרויקטים כרצונה והעברתם להכרעה של בעלי מניות המיעוט. מקור הבעיה נמצא בחוק החברות, שחל גם על החברות הממשלתיות, שלפיו כל עסקאות מול בעלי עניין, במקרה הזה מול המדינה, צריכות לעבור אישור של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, זאת גם אם בעלי מניות המיעוט מחזיקים בשיעור נמוך או אפילו חד-ספרתי של מניות החברה.

"כל נושא הנפקות המיעוט בחברות ממשלתיות לא אפשרי, לאור זה שלא הוסדרה כלל החקיקה הנדרשת, לדוגמה הגדרת המדינה כבעל עניין בעסקאות עם חברה ממשלתית", אמר אדירי.

עמדת רשות החברות היא שהחוק הקיים אינו מטיל מגבלות משמעותיות על המדינה בניהול החברות. זאת, משום שהליכי האישור של עיסקאות בעלי עניין נוגעים רק לעסקאות חריגות שאינן במהלך העסקים הרגיל של החברה.

במשרד האנרגיה מביאים כדוגמה את הפרויקט של חיבור מאגרי "כריש" ו"תנין" לחוף, פרויקט שהמדינה הורתה לנתג"ז לבצעו בגלל חשיבותו למשק האנרגיה ולא בגלל שיקולי כדאיות כלכלית. רשות החברות גורסת כי ההסדרים בחוק מעניקים למדינה פתרונות מספקים ובהם הפטורים הניתנים לעסקאות שיש בהן צורך לאומי חיוני. הרישיון של נתג"ז מחייב אותה להקים תשתיות גז כספק שירות חיוני, כך שגם בפרויקטים דוגמת חיבור "תנין ו"כריש" אין לחברה לכאורה אפשרות לסרב להוראות הרגולטור, ללא קשר לזהות הבעלים.

ב-2014 הציע מנהל רשות החברות הממשלתיות דאז, אורי יוגב, לקדם את נושא הנפקת מניות המיעוט בחברות ממשלתיות, יוזמה שכללה שורה ארוכה של צעדי שינוי מדיניות וחקיקה, ובין היתר החרגת המדינה כבעל עניין בעסקאות מול חברות ממשלתיות בהן הונפקו מניות. אלא שאז המהלך לא נתמך על ידי משרד האוצר ולא קודם.

לפני שבועיים פורסם ב"גלובס" כי שר האנרגיה יובל שטייניץ שוקל את האפשרות להטיל על נתג"ז לקחת חלק בהקמת צינור היצוא לאירופה. עד היום השקיעה נתג"ז מעל 6 מיליארד שקל בהקמה ופיתוח של מערכת הולכת הגז. בשנים הקרובות צפויה נתג"ז להשקיע מעל 2 מיליארד שקל בפיתוח מערכת ההולכה, עוד לפני ההשקעה בצינור הבינלאומי.

בשנים הקרובות נתג"ז צפויה לקדם מספר פרויקטים מרכזיים, ביניהם מערכת ההולכה ליצוא גז למדינות שכנות וכן חיבורם של מאגרים חדשים למשק הגז הישראלי. הפרויקט שנקרא "מאגרים" נמצא בשלבי תכנון מתקדמים.

על פי תוכנית הפרויקט, תקים נתג"ז מערכת הולכה ימית למאגרים קטנים ובינוניים שתכלול תחנת קבלה ימית, שתמוקם כ-10 ק"מ ממערב לחוף דור, צינור תת-ימי להולכת גז שיונח על קרקעית הים, וכן תחנת קליטה יבשתית באזור דור.

המערכת, שעלותה עומדת על כ-400 מיליון שקל, תהיה בעלת קיבולת הולכה של 12BCM, ותאפשר הפקה של 1.6 מ"ק/שעה.

הצינור הראשון שיחובר למערכת הימית הינו צינור הגז ממאגרי כריש-תנין, בבעלותה ומימונה של חברת אנרג'יאן, שאורכו יעמוד על כ-80 ק"מ. בחודשים האחרונים מקיימת החברה דיונים עם חברת אנרג'יאן היוונית וכן עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לאפיון וביצוע הפרויקט.

מחברת נתג"ז לא התקבלה תגובה לידיעה.