בחן את עצמך: האם יש לך איידס?

על חוקן קפה שמעתי בפעם הראשונה בפרק מתוך סדרת הדוקו-שוק My Strang Addiction. אז פגשתי את טרינה ומייק, זוג נשוי מפלורידה, שמכניסים עד ארבע פעמים ביום, ליטר קפה (כל אחד בסוג והארומה האהובים עליהם) אל תוך המעי בסוג של טקס ניקוי לא מוכח רפואית, אם כי ככל הנראה משכר. זה היה לפני כמעט חמש שנים והרגיש לי כמו קץ הרוח האנושית. כמובן שטעיתי, היה מדובר רק על ההתחלה. היום לחוקן קפה מעמד מסוים של הליך לגיטימי בריאותי, מעין אירוע ממוסד לו מיוחסים סגולות ריפוי סרטן ושיכוך כאבים שמפורסם בלי בושה על ידי שחקנית זוכת אוסקר.

לצד ערכת "עשה זאת בעצמך חוקן קפה" בעלות 135 דולר שאותה מקדמת גווינת' פאלטרו, קיימות מאות ערכות רפואיות ביתיות שמציעות אבחון וטיפול במגוון תחומים: מניתוח צואה של אאוטסנס הישראלית ועד בדיקות דם, סכרת, פוריות ואפילו סוג של ניתוחי אף ביתיים. זהו שוק פורח, מלא בהייפ ואפילו קצת משתולל, עם עשרות אלפי בדיקות שונות שמוצעות לציבור במחיר מופחת, רגולטורים שעדיין לא נתנו עליו לגמרי את הדעת ומדע מגובש רק בחלקו. תחום שלפי BCC Research מסתכם היום ב-21 מיליארד דולר, מזנק כל שנה בשיעורים דו-ספרתיים, וצפוי לעמוד על 72 מיליארד דולר בשנת 2022.

דם, יזע ורוק

הערכה הרפואית הביתית הראשונה היא בדיקת ההיריון שפותחה בשנות השבעים של המאה ה-20. בהתחלה היא היתה יחסית מסורבלת, בלבלה משתמשות רבות והביאה לתוצאות לא רצויות. חצי מאה מאוחר יותר הפכה הטכנולוגיה לאבחון וניטור רפואי ביתי לכל כך נגישה שהן התחילו לענות על צורך הרבה פחות דחוף - יצר הסקרנות.

בשנת 2007 הציעה חברת 23andMe בדיקה גנטית מהסרטים. כל מי שרק רצה יכולה היה להזמין תמורת אלף דולר מיכל קטן לדגימת רוק, אותו שולחים חזרה לחברה ומקבלים בתמורה מידע על שיוך גנטי וקשרים משפחתיים, או כמו שאוהבים להגיד בחברה: להזמין, לירוק ולגלות. "גיליתי שאני קרובת משפחה של ג'ורג' וושינגטון!", מספרת גולשת אחת באתר החברה; "מצאתי את אבי האבוד בן השמונים", כותב מייקל הילד המאומץ. יש גם סיפורי מלוכה על המעצב הגרפי מבריטניה שיודע היום שהוא צאצא של וויליאם הראשון, או טראגיים כמו ג'ורג' שגילה אח חורג סודי שהביא לבסוף לגירושים של הוריו.

את 23andMe הקימה אן ווג'יסקי, אחותה של סוזן - מנכ"לית יוטיוב, וגרושתו של סרגיי ברין - אחד משני מייסדי גוגל. הייחוס המשפחתי הזה סייע לווג'יסקי, גנטיקאית בהשכלתה, להפוך את 23andMe לדבר הכי חם בתחום המיפוי הגנטי ואף לזכות ב-2008 בתואר המצאת השנה מטעם המגזין הנחשב טיים. כך בעשור האחרון אספה החברה 4,000 ליטר של רוק (2,700 בקבוקי ליטר וחצי) עם מידע גנטי על שני מיליון איש בעולם. היום 23andMe מציעה גם ערכת "בריאות" ב-169 דולר שבסופה פלט באורך 75 עמודים הסוקרים את הסיכונים הגנטיים לחלות בעשר מחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר או אובדן שמיעה.

23andMe היא אולי הראשונה, אבל היא ממש לא האחרונה. ל-Ancestry, שנכנסה לתחום בדיקות ה-DNA הרבה אחרי החברה של ווג'יסקי, יש היום 6 מיליון לקוחות, מה שהפך אותה למאגר הגנטי הפרטי הגדול בעולם. מיליון וחצי מלקוחות Ancestry רכשו את הערכות בסייבר מאנדיי האחרון, והיו למוצר הכי נמכר של אמזון אחרי מכשירי האקו. "זאת לא נישה", אמר מנכ"ל החברה אחרי חגיגת המכירות, "אלא שוק המוני". כמה המוני? אופרה וינפרי, כוהנת התקשורת האמריקאית, הכניסה את הערכה לרשימת המתנות המומלצות שלה לחגים, ושוק הערכות העולמי צפוי לעמוד על 10 מיליארד דולר ב-2022.

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, היום כמעט כל אחד יכול למצוא בדיקה גנטית לטעמו. כך למשל Genomics Color מתמקדת בגנים שקשורים לסוכרת ולמחלות הסרטן, במיוחד זיהוי המוטציות בגן BRCA, הגורם השכיח לסרטן השד; ו-Sneak Peek תגלה את מין התינוק החל מהשבוע התשיעי. Map My Gene מבצעת ניתוח גנטי לאינטליגנציה, מאפייני אישיות, ביצועים אתלטיים וכישורים מוזיקליים כדי לעזור להורים לדעת לאיזה תחום עדיף להם לדחוף את הילדים שלהם; Embark שמנתחת את הגזע המדויק של הכלב שלכם; ו-Gene Partner שמשדכת בין גברים ונשים לפי מה שהם מזהים כהתאמה גנטית, דומה מאוד לחלק מהמדע שעומד מאחורי הסדרה חתונה ממבט ראשון. מדע לא חסין לביקורת שבבסיסו קיומם לכאורה של דפוסים גנטיים ספציפיים שנמשכים זה אל זה כדי לבצע "ניבוי מדויק של עוצמת הבסיס הגנטי בין שני אנשים ליחסים רומנטיים ארוכי טווח ומלאים".

מרוויחים מהבושה

זו אינה יד המקרה שתחום הבדיקות הרפואיות הביתיות משגשג דווקא בארה"ב, מהמדינות המערביות הקשוחות ביותר בכל מה שנוגע למערכת הבריאות. מדינה שבה ביטוחי בריאות טובים יקרים ומותירים מיליוני תושבים ללא כל כיסוי בריאותי. המצב הזה דחף את הענקיות אמזון, בארקשייר האתווי וג'יי פי מורגן צ'ייס לפצוח במיזם שיעניק שירותי בריאות "ישירות לצרכן".

בדיקות דם פשוטות לבדיקת ויטמינים ואפילו משטחי גרון יכולים לעלות מאות דולרים במרפאות ובתי חולים, אבל באמצעות ערוצים חלופיים כמו האינטרנט או אפילו הדראגסטור המקומי, ניתן לרכוש כמעט כל בדיקה תמורת עשרות דולרים בודדים. מבדיקת דלקת בדרכי השתן תמורת 10 דולר, למשטח גרון ב-40 דולר, בדיקת סרטן מעי גס בפחות מ-20 דולר ואפילו בדיקת בלוטת התריס תמורת 31 דולר בלבד. אחת השחקניות הבולטות בתחום, EveryWell, מציעה ערכות במגוון תחומים לרבות בדיקות דם שגרתיות לרמות טסטוסטרון, מטבוליזם, ויטמינים ומינרליים. אם תהיו מוכנים לשלם קצת יותר, תוכלו אף לרכוש ערכה שתבחן את המערכת החיסונית מול לא פחות מ-96 מזונות נפוצים.

בדיקת דם ואלרגיה זה טוב ויפה, אבל הכוח של הבדיקות הביתיות הוא היכן שהבושה והמבוכה נמצאים. בשנים האחרונות חברות כמו myLAB Box ו-Get Tested מאפשרות בדיקה של מגוון מחלות מין, מ-HIV ועד עגבת וכלמידיה בדיסקרטיות מוחלטת. ההזמנה מתבצעת באתר החברה או אתרי מסחר מקוון כמו של אמזון, טרגט והיום גם וולמארט, וללקוח תגיע הקופסה באריזה שלא מסגירה את תוכנה. כך ברגע נחסכת מבוכת המטופלים מלגשת לרופא המשפחה שלהם ובמקביל יכולים המטופלים למדר את קופות החולים וחברות הביטוח מכל מיני תובנות לגבי חיי המין שלהם.

החברות מבטיחות תוצאות מאובטחות תוך ימים ספורים. חלקן מציעות הנפקת סוג של תעודת בריאות בקובץ PDF שאותה כמובן גם ניתן לשתף. נקודת החולשה המהותית עבור הצרכנים בערכות מסוג אלו היא בעיקר המחיר, שיכול להגיע עד ל-900 דולר - הרבה יותר מכל הבדיקות האחרות בתחום - אולי ניצול ציני של אותה הבושה המתלווה לבדיקות אלו.

זה לא נגמר במחלות מין. בעולם שבו רמות פריון מגדירות גבריות היה צריך למצוא פתרון גם לאותה בדיקה לא נעימה, שכללה הגעה למרפאת פוריות והתבודדות בחדר קטן עם ערימת מגזינים גסים. היום ניתן לשמור על דיסקרטיות ולבצע את הבדיקה בנוחות הבית, כל שצריך לעשות הוא להזמין באינטרנט ערכה קטנה שבה יש התקן מפלסטיק שמתחבר לראש הסמארטפון, עליו מניחים את דוגמת הזרע - בלי ללכלך את הטלפון. ההתקן והדגימה מתממשקים עם אפליקציה ובו במקום מתקבל תיעוד על איכות וכמות ה"שחיינים". אגב, גם לנשים יש ערכות פוריות. אומנם אצלנו הנושא יותר מדובר וסובל מפחות בושה חברתית, אך מי שתרצה תוכל גם היא להיעזר באחד מעשרות הסטארט-אפים שפועלים בתחום. חברות כמו Modern Fertility ו-Counsyl מציעות מגוון בדיקות שקשורות לתכנון משפחה מרמת הפוריות, ביוץ או בדיקות גנטיות כדי לשלול סיכוי למחלות תורשתיות, פרוצדורה מקובלת בישראל, אבל לא במדינות מערביות אחרות.

תהיה הסיבה אשר תהיה, סקרנות, כלכלה, בושה או נוחות, בסופו של יום הערכות הרפואיות הביתיות מחזירות קצת כוח ממוסדות הרפואה לידי האנשים. הערכות עושות זאת במגוון דרכים: הן עוקפות מערכות בריאות מסורבלות ויקרות וחברות ביטוח לא נלהבות; מגלות לנו את נטיות הגוף הייחודי שלנו או החסרים והעודפים שבנו ומסייעות לנו לקבל החלטות מושכלות לגבי סגנון החיים שלנו. והן עושות את כל זה בהליך פשוט ומחיר משתלם ולא מפלה. הן גם מאפשרות אסימטריה מרהיבה וראשונה מסוגה בין הצרכנים - שיכולים לדעת על מצבם הבריאותי יותר מאי-פעם, לעומת חברות הביטוח - שנכון להיום לא יכולות לעשות דבר חוקי עם מרבית הנתונים, לא להעלות פרמיה ולא לסרב לבטח.

ידע הוא כוח

הנרייטה לאקס מתה מסרטן צוואר הרחם בשנת 1941 בגיל 31. לאקס מתה, אבל התאים שלה ממשיכים לחיות גם היום במבחנות מעבדות ברחבי העולם. תאים אלו שידועים היום בשם HeLa, הם התאים האלמותיים המתורבתים בייצור המוני הראשונים. במשך עשרות שנים הם משמשים את הקהילה הרפואית לאלפי מחקרים. את התאים לקחו מלאקס זמן קצר לפני שמתה בבית החולים, כבר אז היה ברור שתאים ומטען גנטי הם מצרך פרטי ויקר. לכן לפני שנמכרו לכל דורש הם נעטפו היטב באנונימיות, בלי כל אזכור או הכרה בלאקס אף שברקע התנהל מאבק עיקש ושקט של משפחתה שדרשה -אם לא תמלוגים - לפחות הכרה.

77 שנה מאוחר יותר ומיליוני אנשים מפקירים את המטען הגנטי הזה בלי מחשבה בידי חברות ערכות הבדיקה. אומנם החברות שומרות על המידע תחת מנגנונים כבדים של אבטחה, אבל מרביתן גם שומרות לעצמן את הזכות - וכך גם עושות - למכור את המידע הנאסף לצדדים שלישיים מכל סוג.

בסקירה פשוטה של מדיניות הפרטיות אצל החברות השונות עולה תמונה לא נעימה. מי שרוכש למשל ערכה מ-23andMe נותן למעשה בכך את הסכמתו, כך לפי החברה, ש"המידע יינתן לצד שלישי (כל עוד הדבר מתרחש) באופן אנונימי, כך שזהותך הפרטית לא יכולה להיחשף". ב-Ancestry עוד יותר מפרטים ומציינים שבעצם שליחת דגימת DNA לחברה אנו נותנים לה "רישיון בינלאומי ללא תמלוגים ושניתן למכור אותו, שמקנה את הזכות להעביר, לעבד, לנתח, ולהפיץ את המידע הגנטי שלך לצורך אספקת מוצרים שירותים, ניהול מחקר ופיתוח של מוצרים, שיפור חוויית המשתמש, ביצוע והצעת מוצרים ושירותים מותאמים אישית".

מי שחושש להעלות יותר מדי תמונות לפייסבוק או להזין כרטיס אשראי לאתר קניות מקוון, צריך לחשוש גם משוק בדיקות המעבדה הביתיות הפורח, כי בשוק הזה בכל מה שנוגע לפרטיות, אין פרטיות. אפילו הרגולטורים המנומנמים התחילו להביע דאגה. במכון לבריאות הציבור האמריקאי פרסמו אזהרה מפני הבדיקות וציינו שלמרות מה שמפרסמות החברות, עדיין ניתן לזהות אינדיבידואלים באמצעות סמנים גנטיים שונים; סנטורים בארה"ב קראו להקמת ועדה שתטפל בפרטיות התחום; ואפילו ה-FTC (נציבות הסחר הפדרלית) יצאה רק לפני חודש באזהרה מפני הערכות וההשלכות שיש להן על פרטיות המשתמשים. בינתיים החברות עברו למגננה. ב-Ancestry פרסמו בתגובה כי הם "לא טוענים לזכויות קניין על ה-DNA וב-23andMe ציינו כי "נושא הפרטיות והאבטחה מצוי בלב הארגון".

הערכות גם סובלות מבעיות שנובעות מהפורמט "הביתי". משום שהצרכנים אוספים, מאחסנים ושולחים את הבדיקות, אין דרך להבטיח שהטיפול נעשה כראוי. בעיה מהותית נמצאת באופן שבו נמסרות התוצאות - האם בהכרח יידע המשתמש לפענח אותן? מתי תשובה שלילית היא בשורה חיובית והאם תשובה חיובית היא בהכרח שלילית; ועל מה מבוססים המדדים שקובעות החברות להגדיר עודף, חוסר או שינוי גנטי?

אולי השאלה הבוערת מכולן היא אם הבדיקות האלו בכלל מדויקות, אמינות ושומרות על סטנדרט מדעי אחיד. מומחים שונים בתחום טוענים כי לבדיקות ה-DNA הביתיות אין היום כל ערך קליני בפני עצמן משום שהן בוחנות משתנים בודדים, או לכל הפחות כמות משתנים לא אחידה, בתחום הגנום האנושי שגם ככה סובל מחוסר בהירות, ולכן קשה להעריך באמצעות הבדיקות היתכנותה של מחלה.

לא צריך אף להרחיק למחלות. מבחנים חיצוניים שנעשו באוניברסיטאות טקסס וצפון קרוליינה על מגוון בדיקות, גילו חוסר עקביות בין תוצאות הבדיקות השונות. פעם אחת הנבדק נמצא 20% אירי, אחר כך לא היה בכלל. לפעמים היו לו שורשים מאפריקה ולפעמים היה אירופי טהור. מילא מחלות ומילא הבדלים בין הערכות, אבל המבחנים גילו חוסר עקביות באותה חברה, על פני כמה ערכות שונות.

החוקרים טוענים כי החברות לא מזייפות, הן פשוט טועות. בין היתר משום שמאגר המידע הגנטי שלהן סובל מבעיית גיוון. ב-23andMe למשל, 75% מהגנום הוא ממוצא אירופי, מה שמקשה לאבחן בדיוק גבוה מוצא או סיכונים אחרים. בספטמבר האחרון גייסה החברה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.75 מיליארד דולר וציינה כי היא מקדישה הון רב מכך כדי לגוון את המאגר הגנטי של החברה. מי יודע, אולי היא תשתמש בחלק מההון הזה כדי לקנות קצת מידע מהמתחרות.

כמובן שלא רק הבדיקות הגנטיות בעיתיות. לפי ה-FDA כל בדיקה רפואית בנבדקים בריאים היא בעייתית. בדיקות האלרגיה למזון של EveryWell למשל סובלות מביקורת מקצה לקצה בטענה כי הן "חסרות ערך לחלוטין ומזיקות", והמדע שעומד מאחוריהן לא מדויק. החברה שמתגאה במיוחד בבדיקות האלרגיה השיבה לביקורת כי "ישנם חילוקי דעות לגבי הבדיקות השונות בתחום". נציין כי חלק ממחלות המין שקיימות עבורן ערכות, חסרות תהליך אבחוני מאושר על ידי ה-FDA.

זה אולי נראה מעט תמוה, במיוחד משום שה-FDA מאשר את שיווקן של הבדיקות (אבל לא את של כולן ויש לבדוק את זה מבעוד מועד). למעשה רק בשנה החולפת הוא אישר ל-23andMe להעניק אבחון גנטי למחלות תורשתיות. אבל האמת היא שכוחו של המינהל לפקח על ערכות בדיקה שלא מציעות שום טיפול תרופתי מוגבל. כל שנותר לו זה לחייב את החברות להעסיק רופאים בשר ודם ולשחרר קריאת מחאה חלושה בעדינות ובשפה ביורוקרטית שלבדיקות אלו נזקים פוטנציאלים ועלויות מיותרות לצרכנים משום ש"לא קיימת כל עדות לתוקף הקליני או תועלת יישומים אלו באוכלוסייה בריאה".

ה-FDA גם התריע לא אחת על בעיית הפרטיות שנושאות ערכות אלו ועל היכולת של החברות למכור את הנתונים למכוני מחקר רפואיים. כל זאת כאמור לא מרתיע את הצרכנים שנשבים מהפשטות, עלות הערכות וההבטחה לחיים בריאים. ככל שהתחום יתפתח הוא ידרוש מהרופאים, חברות הביטוח, הקופות ובעיקר מהרגולטורים יצירת כללים ברורים שיגנו על הצרכנים מפני הבדיקות, החברות וגם קצת מעצמם.

 MyLabBox. מה בודקים? מחלות מין. ההליך - שולחים לחברה דגימת שתן / צילום: באדיבות החברה

החברות הישראליות בשוק הבדיקות הביתיות / גלי וינריב

חברת נובמד, שמנוהלת על ידי אמיל כץ, מפתחת בדיקה שמאפשרת לגלות האם הלחץ בחזה מאותת על התקף לב או שמדובר בהתקף חרדה או צרבת. הבדיקה ממחישה את הסיכון בבדיקות ביתיות. אם התקף הלב פוספס, הנזק יכול להיות קטלני.

חברת TytoCare מפתחת בדיקות ביתיות בתחום רפואת המשפחה. מדובר במכשירים שמאפשרים למטופל לצלם בביתו תמונות ברמה רפואית של הגרון, פנים האוזן ולשמוע את קצב הלב כמו בסטטוסקופ. תוכנה שמשולבת במכשירים מכוונת את המטופל לבצע את הבדיקה בצורה הנכונה. את הבדיקה מפענח, לא בהכרח אונליין, רופא בשר ודם.

בדיקות לחץ ובדיקות סוכר הן הבדיקות הביתיות הנפוצות ביותר בשוק. מספר חברות בישראל ניסו לפתח בדיקת סוכר ביתית ולא פולשנית. נעשו ניסיונות בכל איבר (לרבות האצבע ותנוך האוזן) ובכל דרך אפשרית (טמפרטורה וצבע הדם). החברה היחידה שמצהירה כי פיצחה את הבעיה היא CNoga, אך מוצריה עדיין לא משווקים בארה"ב.

החברה המוכרת ביותר בתחום הבדיקות הביתיות היא כנראה DayTwo שפיתחה בדיקה לאבחון הרכב חיידקי המעי, באמצעות ניתוח הצואה. על פי הרכב החיידקים ניתן להמליץ למשתמש מה לאכול לשם שמירה על רמות סוכר יציבות בדם, מניעת סוכרת והפחתה במשקל. במקרה של DayTwo הבדיקה מבוצעת בבית, אולם ניתוח הדגימה מבוצע במעבדה.

חברת ארליסנס פיתחה מערכת ניטור למניעת התדרדרות של חולים בטיפול נמרץ. מדובר במוצר שיש להשחיל מתחת למזרון ולפי רמות הלחץ המופעלות עליו, הוא אומד את קצב הנשימה והלב של המטופל וכך מנטר את בריאותו. בשנים האחרונות המוצר משווק גם לבית, לתחום של איכות שינה, וכן לאיתור מועד ביוץ לשם שיפור ההצלחה של טיפולי פוריות.