צבי מרום: "קודם כל ראש הממשלה צריך להגיד 'רוצה אני'"

פגישת מגזר תעשיות ההייטק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (ד') נערכה ביוזמתו של צבי מרום, מנכ"ל ויו"ר חברת BATM, הפועלת בתחום הטלקום והציוד הרפואי. מרום הוא פעיל ותיק באיגוד תעשיות ההייטק וגם היה המעסיק של נתניהו, כשגייס אותו כיועץ לשיווק בינלאומי עבור באטם לאחר כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה.

בפגישה נכחו מן הצד הפוליטי רק נתניהו ואנשי לשכתו, ללא גורמים נוספים מן הממשלה, למשל שר האוצר או שר הכלכלה. את משרד הכלכלה ייצג מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון. "ניסו להציע לי אירוע של מכובדים, אבל אני לא רציתי אירוע של מכובדים", אומר מרום ל"גלובס". "אני מעוניין במי שטובל את הידיים שלו בזפת. אחר כך נשב גם עם האוצר. קודם כל ראש הממשלה צריך להגיד 'רוצה אני'".

הפגישה נערכה במשרדי חברת NGSoft בפתח-תקווה, והבכירים הגיעו כולם ברכבת והוסעו למתחם, משיקולי בטיחות.

מרום פועל לקדם מול נתניהו את האינטרסים של גופי ההייטק הותיקים העוסקים גם בייצור, לעומת אלה של החברות הצעירות וקרנות הון הסיכון. הגופים הללו מאוגדים היום בשני ארגונים שונים, ויש להם אינטרסים מסויימים חופפים אולם הרבה אינטרסים שונים. התעשיות מתעניינות בעיקר בסוגיות של כוח אדם, שער הדולר, תמיכה בהשקעות במו"פ הממושך והיקר הדרוש לייצור הדור הבא של חומרת ההייטק וכן שדרוג תהליכי ייצור. החברות הצעירות המגובות בהון סיכון מתעניינות במשיכת משקיעים בינלאומיים לישראל, חיזוק הקשר עם חברות בינלאומיות שעשויות להיות שותפות או לקוחות שלהן וכן שדרוג יכולות השיווק של הסטארט אפ הישראלי לצרכן הפרטי.

בין המשתתפים בפגישה היו יהודה זיסאפל מיסד קבוצת רד אשר גם הוא פעיל שנים רבות באיגוד תעשיות האלקטרוניקה יחד עם מרום; גווידו פרדו רוקואס מנכ"ל פיליפס בישאל; עדי גור, מנכ"ל פלקס (לשעבר פלקסטרוניקס) ישראל; אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות, אדיב ברוך יו"ר מכון הייצוא, IBM , יאיר שינדל שותפו של מריוס נכט בקרן AMoon (הקרן משקיעה בתחום הביומד, אולם שינדל ייצג גם את האינטרסים של צ'ק פויינט), וכן נציגות של IBM , נציגי חבר טאבולה ואחרים. הפגישה עם נתניהו נערכה במשך כשעתיים וחצי וכללה הצגה של האסטרטגיה שלו בתחום, ולאחר מכן פגישת המשך של כשעתיים של אנשי התעשיה.

מרום: "לא מעט זמן, תעשיות הטכנולוגיה, מה שקוראים בטעות ההייטק, מתמודדת עם כמה בעיות, אבל אחד הדברים המטרידים הוא מה עושים הלאה. רבים מן האקזיטים בהייטק הישראלי היו בתחום הסמיקונדקטור (תעשיית השבבים), אפילו מובילאיי היא בעצם מתחום זה, אבל אם תבוא היום לקרן הון סיכון ותאמר לה שאתה רוצה להשקיע בחברת שבבים, אז סיכוי טוב שהיא תזרוק אותך מהחלון. אם יש לך משהו חברתי או בלוקצ'יין, אז יאללה.

"אבל יש דברים שצריך להשקיע בהם בטווח הרחוק. ופה דרושה שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי, להשקעה לטווח ארוך בתמיכת המדינה, שתיקח על עצמה חלק מן המימון וחלק מהסיכון, למשל בפרוייקטים כמו המחשב הקוואנטי. אה לא יודע אם זה יצליח או יכשל, אבל אי אפשר להרשות לעצמנו לא להשקיע בזה. לכן דרושה לעניין משנה סדורה".

מרום מספר כי גיבש תוכנית בין היתר עם מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון ויו"ר הרשות עמי אפלבום ומנהלת זירת החברות הצעירות אניה אלדן. "פנינו לביבי לפני כשנה והוא נרתם לעניין, וכשהוא נכנס למשהו - הוא מלא התלהבות. הוא התייעץ ולמד והכין מצגת בתחום. מעולם לא ראיתי גורם פוליטי שהכין מצגת כזו". מרום נותן קרדיט על עניין של נתניהו בתחום, לשנים שבילה בבאטם. "הוא הבין מה זו חברה בתחום תעשיית ההייטק, מה האתגרים, מאיפה ואיך זורם אליה הכסף". בראיון הקודם בנושא אמר מרום כי לדעתו, התקופה הזו הייתה השמחה בחייו של נתניהו.

בפגישה לא נכחו חברות בתחום התוכנה החברתית. "לרשתות חברתיות יש סוג אחר של בעיות, שלא קשורות לתעשיה יצרנית ישראלית", אומר מרום. "הם יפגשו איתו בנפרד".

מהם הרכיבים העיקריים באסטרטגיה שהציג לכם?

"הוספת חינוך הטכנולוגי. השתתפות ממשלתית בסיכון גבוה כמו מחשוב קוואנטי. עבודה משותפת של המגזר הציבור והפרטי, שותפות של ההייטק בקידום התעשיות המסורתיות. ראש הממשלה הבטיח להילחם עבורנו בבירוקרטיה. הוא הבטיח גם שנוכל להביא לכאן מומחים עם ידע מחו"ל בקלות".