אם ענקיות הטכנולוגיה לא יפקחו על עצמן, הרגולטור יטפל בהן

קשה להאמין שבאיזשהו משחק אסוציאציות, ששוחק אי פעם בעולם, המילים "חופש" ו"מיקרוסופט" הופיעו אחת אחרי השנייה. ובכל זאת, כשאני פוגש את יורם יעקבי באקסלרטור התל אביבי של מיקרוסופט, התופס קומה במתחם WeWork באבן גבירול, באופן אירוני זו המילה שעולה לראש. בגיל 60 יורם יעקבי הוא אדם חופשי מאוד. זו הפעם הראשונה בחייו שהוא לוקח פסק זמן בקריירה.

באמצע החודש שעבר פרש יורם יעקבי מהתפקיד הטכנולוגי הבכיר ביותר של מיקרוסופט בישראל - מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח. בכך הוא עזב את החברה שבה פרח מקצועית בשני העשורים האחרונים, עם הפסקה בת ארבע שנים לטובת אמדוקס. את המשרדים ברדמונד והרצליה יעקבי עומד להחליף עכשיו בדירת Airbnb בבוגוטה, בירת קולומביה. הוא, שכתב את "מדריך שיחור" לקפריסין, יוצא להרפתקה הגדולה של חייו. אשתו גלי, סוכנת נסיעות, תצטרף אליו יחד עם הבנות כשיגיע לבואנוס איירס.

"בניתי תוכנית שאני קורא לה '10 ערים בשנה'", הוא מספר בראיון ל"גלובס", הראשון מאז עזיבתו. "אני חושב שאחרי חודש בעיר מסוימת אתה יכול להכיר אותה בצורה טובה. אתה מטייל, מתנדב, לומד את השפה, הולך למיט-אפים, ואסור לך לצאת ממנה. בהנחה שאתה צריך הפסקה של חודשיים, יש לך זמן להכיר ככה 10 ערים בכל שנה. אני אתחיל מבוגוטה, אמשיך לבואנוס איירס, ואז נראה. שכרתי דירות עם שני חדרי שינה לפחות, כדי שחברים וקרובי משפחה יוכלו להצטרף".

הוא עונד עגיל בולט באוזן שמאל, לובש חולצה של להקת האינדי רוק Warpaint, ומציג בגאווה את פלייליסט המוזיקה החודשי שהעלה לספוטיפיי. "מישהו שעבד איתי אמר 'אלה להקות שרק יורם ואמא של הזמר מכירים'", הוא מחייך. אחר כך אנחנו משוחחים על העונה המוצלחת של הפועל חיפה, ועל הפעם שבה ניצל את הידע שלו בתכנות כדי לזכות בהגרלת כרטיסים למונדיאל. מיקרוסופט אולי הפתיעו כשמינו את אסף רפפורט בן ה-34 כמחליפו של יעקבי, אבל ברמה המנטלית - לא ברור מי הצעיר מביניהם.

הגישה המשוחררת ואוהבת החיים הזאת באה לידי ביטוי גם בעמדות שאינן טריוויאליות באקלים הפוליטי הנוכחי בישראל. "אני אומר לאנשים שבעוד 100 שנים, ההיסטוריונים שיכתבו את ההיסטוריה של התקופה הזאת יגידו 'איזו חבורת אידיוטים הייתה פה, רבה פה על חלקיקי אדמה, כשיש פה הון אנושי מדהים, גם בצד הישראלי וגם בצד הערבי-פלסטינאי'. אני יודע מה קורה בנצרת, וגם ברמאללה, ואנחנו מפספסים את זה בגלל ההתעסקות בשטויות".

מה קורה ברמאללה?

"בכל מה שמכונה פלסטין, או הגדה המערבית, אולי אין כוח אדם ברמה שיש כאן, אבל זה מתפתח שם מאוד יפה. ברמאללה יש לי עובדים באיכות ששווה לגמרי לזו שכאן. אנחנו מדברים היום על יבוא עובדי הייטק מהודו ומסין, אבל לפני שנביא לפה הודים וסינים, בוא נסתכל קודם כל מה קורה בחצר האחורית שלנו".

מבחינת יעקבי לא מדובר רק בהצהרות מעורפלות, אלא באופרציה מעשית. בין היתר הוא היה מעורב בהגדלת מספר העובדים הערבים במיקרוסופט בשנים האחרונות. "מביך להגיד כמה ערבים היו לפני שלוש שנים בחברה, אבל בוא נגיד שהגדלנו את המספר פי 10, וזה עדיין פחות מ-100". את שתי הערים שציין הוא לא הזכיר במקרה: לפני שנה וחצי פתחה מיקרוסופט את מרכז הפיתוח שלה בנצרת, הראשון של חברה בינלאומית גדולה, ועוד לפני כן החל יעקבי בעבודה שוטפת מול קבוצת מהנדסים מרמאללה. מעבר לזה הוא משקיע ב"טקווין", קרן להשקעה בסטארט-אפים שייסדו ערבים-ישראלים, וחבר ב-BTI, ארגון המפגיש בין אנשי עסקים ישראלים ופלסטינים. מבחינתו זו אג'נדה אנושית וכלכלית, לא פוליטית. "אני מתרחק מפוליטיקה כמו מאש", הוא אומר.

למה בעצם? הטכנולוגיה מתמודדת עם כל כך הרבה בעיות, למה לא לרתום אותה לשיפור השיטה הפוליטית שאנחנו חיים בה?

"אני חושב שהפוליטיקה מבוססת על לעשות את הדברים הלא-נכונים בגלל דעת הקהל. את הדברים הנכונים כנראה אי אפשר באמת לעשות, כי זה יוצר התנגשות עם מי שבחר אותך. אז כשאני מדבר על יהודים וערבים, אני לא מתעסק בימין ושמאל, אלא אומר 'בואו נחבר את האנשים'. אני מביא את המהנדסים שלנו שיושבים ברמאללה, אני מביא את המהנדסים שלי שיושבים פה, והם חברים".

אתה חושב שדעת הקהל לא תומכת בזה?

"יש הרבה דעת קהל שלא תומכת בזה. אבל מה ההבדל ביני לבינם? מה ההבדל ביני למישהו שיושב עכשיו ברמאללה או בסין? כולנו בני אדם. אני בטוח שאם יבוא לפה איזה חייזר מכוכב אחר, נהיה מבחינתו אותו הדבר. ואם אני יכול לעזור באיזושהי צורה לחבר אנשים, אני אעשה את זה. ואני מתכוון להמשיך לעשות את זה".

"ללמוד את השפה של הסטארט-אפים"

פעילות הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, שעליה חלש יעקבי עד לאחרונה, החלה עוד בראשית שנות ה-90. כיום מועסקים במסגרתה 1,100 עובדים בשלושה מרכזים עיקריים: בחיפה, בנצרת ובהרצליה, שבה בונה מיקרוסופט בימים אלה קמפוס חדש בהשקעה של חצי מיליארד דולר.

"המרכז גדל מאוד בשנים האחרונות", מתגאה יעקבי, "היום הוא נחשב למרכז הכי טוב של מיקרוסופט מחוץ למטה שלה (ברדמונד, סיאטל). אנחנו מובילים מישראל חלק מרכזי מאבטחת הסייבר של החברה. בשבוע האחרון שלי בתפקיד הוזעקתי להודו בידי מנהל המרכז שם כדי להסביר לו איך עשינו את כל זה".

פעילות אחת שעליה היה אחראי קרובה במיוחד, כך נדמה, ללבו של יעקבי. בראשית העשור נפגשו הוא וצחי וייספלד, בכיר ישראלי נוסף במיקרוסופט, עם סאטיה נאדלה, אז מנהל חטיבה ולימים מנכ"ל החברה. השניים שכנעו אותו להקים בתל אביב את מאיץ הסטארט-אפים הראשון של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית, שיצא לדרך ב-2012. "יש 18 אקסלרטורים בעולם שהוקמו לפי הדגם שלנו, כולל בסיאטל", הוא אומר.

מה הייתה הסיבה שהקמתם אותו?

"אנשים מניחים שזה נעשה כדי להשקיע בסטארט-אפים ולעשות כסף, אבל זה לא נכון, אנחנו בכוונה לא משקיעים בסטארט-אפים של האקסלרטור. תשובה שנייה היא שאולי היזמים ישתמשו בטכנולוגיות של מיקרוסופט, וזה נכון חלקית, אבל יש גם סטארט-אפים שמשתמשים בטכנולוגיות של חברות אחרות לגמרי. אז למה כן? התשובה היא שאנחנו חברה בת 40 שנה, עם אנשים מבוגרים יחסית, כמוני, ואנחנו צריכים ללמוד מסטארט-אפים. אנחנו צריכים ללמוד לדבר בשפה שלהם. זאת המטרה של האקסלרטורים, לפני כל מטרה אחרת. וזה מה שעשינו בשנים האחרונות".

למה? כדי לאמץ חדשנות?

"לא, כדי להבין איך מתנהלים בעולם החדש, ולא רק טכנולוגית. יש לנו הרבה חדשנות במיקרוסופט, אבל תסתכל למשל על גיוס כוח אדם. גייסנו אנשים במשך שנים באותה צורה: בוגרי טכניון, מצטיינים, כאלה שעוברים סט ראיונות מאוד סטנדרטי. אבל העולם השתנה ב-40 השנים האחרונות. נגיד שיש לך שני מועמדים לגיוס. אופציה אחת היא בוגר מדעי המחשב בטכניון. יש לו ציונים טובים, נגיד 80-75, והטכניון זה מקום קשה, אני משם. האופציה השנייה היא בוגר חוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, הכי טוב בכיתה שלו. את מי אתה לוקח?".

את השני.

"אתה מבין שלא היית מקבל את התשובה הזאת במיקרוסופט לפני כמה שנים? היום אנחנו כן עושים את זה. ללמוד תכנות זה לא קשה, ואם מישהו הוא כזה תותח, אין בעיה ללמד אותו. זה משהו שלקחנו מהסטארט-אפים: ישבתי ושאלתי אותם 'איך אתם מגייסים עובדים?' וזאת הייתה התשובה. אנחנו בעולם אחר מזה שגדלתי בו: כשאני למדתי בטכניון אף אחד אפילו לא ידע מה זה מהנדס תוכנה. הייתי מדבר על זה עם החברים והמשפחה והם הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח. היום אתה לא יכול לגמור תיכון בלי לעשות משהו בתכנות. זה עולם שבו אנשים נולדים לתוך המקצוע שלנו".

כמה סטארט-אפים יצא לך לפגוש בשנה?

"לבד? אני לא יודע, אבל הצוות שלי פוגש מאות בשנה, 650 בפעם האחרונה שספרתי, כולם פנים מול פנים. מתוכם 20 בשנה מתקבלים לאקסלרטור, ולאחרים אני עוזר בקשרים. אם בא אליי סטארט-אפ בתחום ה-DNA, שמעניין אותי, ורוצה לדבר עם מישהו במיקרוסופט, אז אני עושה את החיבור".

אתה רואה מכנה משותף בין היזמים שאתה פוגש?

"שום דבר שאני מצליח לחשוב עליו. אנשים שונים לגמרי".

ובין היזמים המצליחים שאתה פוגש?

"כן, אלה אנשים שמבינים ביזנס. כשמדברים על ישראל בתור סטארט-אפ ניישן, כולם מדברים על טכנולוגיה. אנחנו כבר הרבה מעבר. גם במרכז הפיתוח אנחנו עושים כיום הרבה דברים שהם מעבר לפיתוח, כמו שיווק ופיתוח עסקי. כל האקוסיסטם הזה התבגר לגמרי. הסיבה שהסטארט-אפים אצלנו מצליחים זאת לא הטכנולוגיה שלהם, זאת ההבנה של המוצר. קח לדוגמה חברה כמו וויקס: הטכנולוגיה שלהם לא בשמיים, אבל הם יודעים 'למצר'. תכונת אופי נוספת של יזמים מצליחים היא שהם לא בהכרח הכי חכמים בעולם, אבל הם מקשיבים, ולא בטוחים שהם יודעים יותר טוב, גם אם הם כן".

אף שצחי וייספלד פרש לאחרונה במפתיע מניהול הסטארט-אפים העולמי של מיקרוסופט, ממש בסמוך לפרישה של יעקבי, הוא אומר כי הפעילות בישראל לא תיפגע וכי אין קשר בין העזיבות ("צחי רצה לעשות משהו אחר, כמוני"). הפעילות הזאת מתבטאת גם בפתיחת זרוע השקעות מקומית, ראשונה מחוץ לארצות הברית, וברכישת חמש חברות כחול-לבן בשנים האחרונות, שלוש מהן בתחום הסייבר. אחת מהן היא אדאלום, שמייסדה אסף רפפורט הפך למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח החדש - תהליך מינוי שבו יעקבי לקח חלק, ושהתבצע הרחק מעיני התקשורת, שבועות ספורים לאחר ההודעה על פרישתו.

הרבה אנשים חשבו שזה מינוי מפתיע, גם בגלל גילו של רפפורט וגם כי הוא בא מבחוץ.

"מפתיע לטובה או לרעה? רוב האנשים שאני שומע מופתעים לטובה. הם אומרים 'וואו, איזו העזה', דברים כאלה. אז מבחינת יחסי ציבור כנראה קיבלנו החלטה נכונה, וגם זה חשוב. אבל מעבר לכך, אסף במיקרוסופט כבר שנתיים, הוא הוביל סטארט-אפ מאוד מצליח והוא בחור מאוד מוכשר. אני לא חושב שזה שהוא יחסית צעיר משחק תפקיד, לכאן או לכאן".

מה אמרת לו בחפיפה?

"אחד הדברים שאמרתי לו הוא שהקרב של 15 השנים הקרובות בהייטק הוא על כוח אדם. לא על הרעיונות, ולא על מי יכול לבצע אותם הכי טוב, אלא על מי יכול להשיג את האנשים. פשוט אין מספיק אנשים כדי לעשות את כל הדברים. ההערכות הן שבשנה הבאה יהיה מחסור עולמי של 2 מיליון מומחי סייבר. אתה תרצה להגן על החברה שלך, ולא יהיה לך מי שיעשה את זה. בעוד 15 שנה המערכת בישראל תסתגל למצב הזה: היום לומדים תכנות מכיתה ג', האוניברסיטאות פותחות פקולטות לסייבר. אבל עד אז אין למדינה פתרונות".

רשות החדשנות אומרת שהיא תכפיל בתוך עשור את מספר עובדי ההייטק. זה נראה לך מופרך?

"איך הם יכפילו? אני באמת שואל. לטווח הארוך מצאנו פתרונות, אבל תראה את הטווח הקצר. בוא נדבר על האוניברסיטאות שנייה, כי זה נושא שבוער בעצמותיי. ישראל היום מייצרות בערך 1,900 בוגרים בשנה בתחומים כמו הנדסת חשמל, מחשבים, מתמטיקה. גם אם אנחנו כחברות צריכים להסתכל מחוץ למעגל הזה, כמו שאמרתי, אלה עדיין המקצועות שהכי רלוונטיים לנו. 1,900 בוגרים זה טיפה בים, זה כלום יחסית למרכזי הפיתוח שמוקמים פה כל הזמן.

"צריך לזכור שהיום מי שמגייסים את רוב הבוגרים האלה אלה אפילו לא חברות הייטק, אלא בנקים, חברות מכוניות, חברות תרופות, כולן צריכות מהנדסי חומרה ותוכנה. בשנה האחרונה נפתחו בישראל 25 מרכזים של חברות רב-לאומיות שבאו לכאן לגייס מהנדסים, אף אחת מהן לא 'הייטק', אלה חברות כמו מרצדס בנץ או ג'יי.פי מורגן. מאיפה יבואו כל האנשים שיעבדו בחברות האלה? היינו בישיבה אצל נפתלי בנט, והוא אמר 'בואו נראה איך להגדיל ב-20% בשנה את מספר הבוגרים'. מה זה 20%? עוד 400 איש בשנה? זה מה שיפתור את הבעיה?".

המצוקה הזאת, מאבחן יעקבי, קשורה גם לאופן התקצוב של האוניברסיטאות. "הבן שלי לומד הנדסת מחשבים באוניברסיטה העברית בירושלים, אני חושב שהוא היה בכיתה לפני שנתיים בפעם האחרונה. יש קורסים מדהימים און-ליין, לא צריך שמרצה יעמוד בפני כיתה של 500 איש וידבר, והאוניברסיטאות בעתיד יעברו להתמקד במחקר. כך שאתה לא יכול להתנות מספר בוגרים בתקצוב שנועד להביא עוד פרופסורים. הבעיה בגזרת כוח האדם היא קשה, גם אם פתרונות כמו שילוב ערבים וחרדים כבר עוזרים לנו. אני גם חושב ש'סיירות התכנות' שהממשלה יצרה להכשרה מקצועית זה רעיון טוב, אבל הוא עוד לא מיושם מספיק".

יש מספיק אנשים בישראל שמתאימים להכשרה כזאת, לקריירה בתכנות? עשרת אלפים איש, נגיד?

"אפילו 50 אלף. אני תמיד אומר שאם יש כסף שהמדינה מתלבטת אם לתת לאיזו חברת הייטק שתגדיל את ההשקעה בישראל, או להשקיע בחינוך טכנולוגי, שלא תהסס ותשקיע בחינוך".

יגידו לך שלהייטק יש גב כלכלי חזק ולובי שיכול ללחוץ על הממשלה להגדיל את מספר העובדים. אבל מה עם מורים או עובדים סוציאליים או אחים, שאין להם עוצמה כזאת? למה מצוקת העובדים בהייטק חשובה יותר מאשר בתחומים אחרים?

"קודם כל כי ההייטק היה עדיין הקטר של כלכלת ישראל ב-20 השנים האחרונות, ואנחנו רוצים להמשיך. הסיבה השנייה היא שטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום יותר משמעותי בעולם, וחלק מהמקצועות שהזכרת ייעלמו ממנו. אז בוא נתמקד במקצועות שיש להם סיכוי. אגב, גם כתיבת קוד תיעלם מהעולם לדעתי, בסופו של דבר מכונות יוכלו לעשות גם את זה, אבל זה יקרה בעתיד היותר רחוק".

"באלמר נשאר בתפקיד יותר מדי"

יורם יעקבי החל את הקריירה הטכנולוגיות שלו ב-1983, באלביט, שבה תכנן מערכת תקשורת למטוסי חיל האוויר. אחר כך הוא עבד באינטל במשך קרוב לעשור, וב-1993 החל הרומן שלו עם מיקרוסופט, בדיוק כשהחברה החלה בנסיקה מטאורית. "הייתי אחד המפתחים בווינדוס 95, זה היה הפרויקט הראשון שלי. זו הייתה תקופה מדהימה, כולם רק דיברו על ווינדוס, אני זוכר שבהשקה ראינו בחצות את התור בחנות ברדמונד".

אחר כך הגיעה ירידה ממושכת: הסדר ההגבלים העסקיים בתחילת המילניום, סטגנציה ניהולית, גרסאות מוצלחות פחות של ווינדוס, הכישלון של מערכת ההפעלה הסלולרית ווינדוס פון, דפדפני אינטרנט שהשאירו אבק לאינטרנט אקספלורר. כל אלה גרמו לתדמית של מיקרוסופט להפוך כבדה ומיושנת, ולמניית החברה לדרוך במקום. אלא שמינויו למנכ"ל של סאטיה נאדלה טרף את הקלפים.

"יש לי מנטרה מאוד ברורה בייעוץ קריירה", אומר יעקבי, "אתה צריך לעשות תפקיד במשך גג 5 שנים. אני בתפקיד שלי שבע שנים, עברתי את הקווים האדומים, אבל כבר לפני שנתיים הודעתי למיקרוסופט שאני רוצה לעזוב אותו. כמה שנים סטיב באלמר, שקדם לנאדלה, היה בתפקיד? הרבה. ואז הגיע מנכ"ל חדש שרענן את השורות, הבין שווינדוס זה לא הכל בעולם, ושאם נכשלנו עם ווינדוס פון - בואו נבין את הכישלון הזה, נלמד ממנו ונרוויח ממנו".

אתה מכיר את נאדלה לא מעט שנים. היה לך מושג לאן הוא יגיע?

"האמת שלא, לא חשבתי על זה. אבל זה גם לא מפתיע. סאטיה הוא בן אדם מדהים. שים טכנולוגיה בצד רגע, ברמה הערכית. הוא מבין את מה שדיברנו עליו קודם, שכל בני האדם שווים. הוא מבין את הצורך בגיוון, יש לו יושרה עמוקה, כיף לעבוד אצלו. אתה יודע שמה שאתה שומע ממנו זה מה שקורה.

"ברמה הטכנולוגית, אני זוכר שלפני כמה שנים יצרנו בישראל גרסה של קורטנה (הסייעת החכמה של מיקרוסופט) שהייתה מיועדת לאנדרואיד. בחברה אז היה אסור אפילו לדבר על דבר כזה, אבל עשינו את זה בכל זאת, כי אנחנו ישראלים ולא מפריע לנו שיצעקו עלינו לפעמים. ושיהיה ברור, צעקו עלינו. חצי שנה אחר כך סאטיה עמד על הבמה בכנס הכי גדול של מיקרוסופט, והדבר הראשון שהוא הציג זה את קורטנה לאנדרואיד. זה סאטיה: ההבנה שמה שהיה פעם הוא לא מה שצריך עכשיו. היום ווינדוס זה אולי 8% ממיקרוסופט, הוא לא התייחס לכל הרגשות סביבה, אלא חשב על זה כעסק. וזה עובד: תראה את העלייה במחיר המניה. מיקרוסופט נתפסת היום כחברה שהיא הרבה יותר קול".

הקאמבק הזה מציב את מיקרוסופט בעמדה עסקית טובה בהרבה, אך גם חושף אותה לביקורת. אם עד לאחרונה נהגו לדבר על "ארבע הגדולות" של עולם הטכנולוגיה - גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון - היום כבר מדברים על חמש הגדולות, כולל הענקית החדשה-ישנה. לעתים קרובות הדיון הזה נערך בהקשר שלילי: אלה חברות שצברו כוח אדיר מול האדם הפשוט, כזה שמעורר אימה וחשש. "הייתי בכנס DLD במינכן בשבוע שעבר, יש שם דובר בשם קבוע סקוט גאלווי. בכל שנה הוא מדבר על חברות הטכנולוגיה הגדולות, והפעם הוא היה נגטיבי בצורה מחרידה כלפיהן. הוא אומר שצריך לפרק אותן, פחות או יותר. הוא טען שאם לא הייתה רגולציה על מיקרוסופט לפני 20 שנה, אחרי נטסקייפ, גוגל לא הייתה קמה".

ומה אתה אומר?

"נורא קל להיות נביאי זעם, ואני מבין את הצורך בפרטיות, אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה משרתת אותנו. האם צריך לתת לחברות לעשות רגולציה בעצמן או לפקח עליהן? אני חושב שכולם מבינים, כולל המנכ"לים של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות - שאם הם לא יעשו משהו, מישהו יעשה משהו. יפרקו את החברות או שהרגולציה תאסור עליהן לעשות דברים מסוימים".

מה המנכ"לים האלה צריכים לעשות?

"להיות הרבה יותר שקופים לגבי מה שהם עושים עם המידע. לשים קוד על השולחן. להראות לאן המידע הולך".

כולל מיקרוסופט?

"כן, למה לא? ואני קצת מסתכן שאני אומר את זה, אבל אם החברות לא ישימו קוד על השולחן - ההאקרים יעשו את זה".

השקיפות הזאת תספיק לדעתך כדי להתמודד עם הביקורת?

"אני חושב שכן, כי בסופו של דבר כולנו מרוויחים מהטכנולוגיה. כשאתה נותן את המידע שלך לגוגל או למיקרוסופט - הם מרוויחים, אבל גם אתה מרוויח, אתה מקבל תכנים דברים שיותר מותאמים לך. אני לא רואה אותנו, בתור בני אדם, מוותרים על כל הדבר הזה. אבל אני רוצה שקיפות מלאה, להבין מה עושים עם המידע".

"לתהות אם אנחנו חיים במטריקס"

כשיעקבי נשאל על התחומים שיובילו להערכתו את העולם הטכנולוגי בשנים הקרובות, התשובה הראשונה שלו לא מפתיעה. "כשאנחנו מסתכלים על כמות מתקפות הסייבר בשנים האחרונות, היא עלתה בצורה סופר-אקספרנציאלית. אנחנו רק מגדרים את הקצה של התחום הזה, רק מתחילים לעשות אוטומציה לטיפול במתקפות".

מה עוד?

"אני עורך הרצאות על מקצועות העתיד, ותמיד שואל את הקהל מתי לדעתם לא יהיו יותר נהגים. בניגוד לסוסים שעדיין רוכבים עליהם בשביל הנאה, מכוניות זה מסוכן, אנחנו הורגים אנשים. גם מכוניות אוטונומיות יעשו טעויות, אבל הרבה פחות מאיתנו. די ברור שמתישהו לנהוג ייחשב לפשע.

"חוץ מזה, יש את הנושא של עריכת DNA שמאוד מתפתח: פגשתי לא מזמן סטארט-אפ מדהים מחיפה שמשנה את המין של האפרוח בתוך הביצה. היום יש חיסול בהיקף אדיר של אפרוחים זכרים אחרי שהם נולדים, ודבר כזה יכול למנוע אותו ולשנות לגמרי את כל התעשייה. אגב, הקשבתי לפני שנתיים-שלוש להרצאה בעברית, של פרופ' טומי קפלן. הוא הציג את מבנה ה-DNA, שבנוי מ-4 אותיות. אני מתכנת - וזה היה תכנות. יש שם If, Else, For, אתה רואה אותם ב-DNA. זה העלה אצלי בפעם ראשונה את השאלה הפילוסופית 'האם אנחנו, כבני אדם, מתוכנתים?'. אני יודע שזה נשמע נורא מוזר, אבל זה נורא מעניין אותי".

מה באמת לגבי בינה מלאכותית?

"למידת מכונה הפכה עכשיו להיות באזז וורד, אבל זה לא יהיה ענף בפני עצמו. אין היום תחום בעולם שלנו שאין בו בינה מלאכותית, גם אם הצמיחה שלה תהיה גדולה מאוד בשנים הקרובות".

תחום נוסף שמעורר ביעקבי שאלות פילוסופיות הוא המציאות המדומה. "ניסיתי את הולולנס (קסדת ה-VR של מיקרוסופט), ואחד הדברים שעשיתי היה ללכת על המאדים. בדקה הראשונה אתה מבין שאתה בחדר, ולא באמת על המאדים, אבל אחר כך זה נעלם לגמרי. היה שלב שחשבתי שאני באמת שם. זה מעלה את השאלה אם אנחנו חיים באיזה עולם וירטואלי כרגע, באיזה מטריקס".

הזכרת את מקצועות העתיד. אתה יכול לתת דוגמאות למקצועות כאלה?

"נהג זה מקצוע שיעבור מהעולם, אבל תחשוב על תכנון מכוניות. איך המכונית האוטונומית תיראה? יהיה לה הגה? ומה תעשה במכונית כשהיא תהיה אוטונומית? תתגלח, תתאפר? את זה עושים כבר היום. אז מישהו צריך לחשוב על זה. יהיה גם צורך בארכיטקטים, אבל לא של המרחב הפיזי, אלא של המרחב הווירטואלי - לתכנן איך בדיוק תיראה המציאות המדומה והמוגברת".

הרבה אנשים חוששים מהשינוי שאתה מתאר. הם מפחדים להיתקע בלי עבודה.

"אני יודע שיש תיאוריה שחלק מאיתנו פשוט יפסיקו לעבוד, ושעושים ניסויים בלתת משכורת בסיס לכולם. אני פחות מאמין בכיוון הזה. כמות הבעיות שיש לנו לפתור רק גדלה. תחשוב על טכנולוגיות חלל, למשל. תחשוב על רעב, על מים. אין סוף לבעיות שהאנושות צריכה לפתור".

"למה הישראלים יזמים? כי אנחנו על זמן שאול"

חוץ מהנסיעה הצפויה לבוגוטה, ומשחקי כדורגל שכונתיים ("בשנה האחרונה אני משחק פחות"), יעקבי אומר שטרם החליט מה יהיה הצעד הבא שלו. כשהוא מתלהב במהלך השיחה מהתפתחות העריכה הגנטית, אני תוהה אם הוא מתכוון להמשיך לשם. "עכשיו כשאנחנו מדברים, אולי אני באמת אעשה את זה. אני לא צוחק", הוא משיב.

כיוון מקצועי שנבחן קצת יותר ביסודיות הוא השתלבות בתעשיית ההון סיכון. "בעבר לא חשבתי בכיוון הזה, כי אני לא חושב שאני טוב בלהחליט איפה להשקיע כסף. אבל אחרי שהודעתי על הפרישה התחילו לפנות אליי, והסתבר לי שיש שם תפקידים שמאפשרים לעבוד עם סטארט-אפים באופן צמוד, לקדם אותם. אני חושב שקרנות ההון סיכון התבגרו מבחינת אופי ההשקעות, ויש להן יותר כסף להשקיע: השנה ראינו לראשונה שחלקן של הקרנות הישראליות גדל על חשבון הזרות. זה קורה יחד עם ההתבגרות של הסטארט-אפיסטים שהצליחו למכור חברה בסיבוב הראשון, ובסיבוב השני לא רוצים למכור אלא לגדול".

בינתיים הוא כבר הספיק לחבור לוועדת ההשקעות בקרן ההייטק של אלומות ("לא במשרה מלאה"). הקרן פועלת במסגרת המיזם הממשלתי החדש, אשר מאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברות טכנולוגיה ציבוריות וכן בסטארט-אפים פרטיים, תוך מתן תמריצים לקרנות והגנה חלקית מפני הפסדים. בניגוד למנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר אריה סקופ, שאף הוא גויס לקרן, יעקבי אינו סבור שקיימת מצוקת מימון בהייטק הישראלי. "אני חושב שיש כסף, אבל לא יזיק שיהיה עוד", הוא אומר.

אז למה צריך את התוכנית?

"בעיני היא מנסה לתת לאזרח הפשוט אפשרות להרוויח מההצלחה של ההייטק הישראלי. בעולם המערבי הכסף המוסדי מייצג בערך 6% מההשקעות בהייטק, בסטארט-אפ ניישן רק 2%. עד עכשיו המוסדיים לא אהבו את הסטארט-אפים, אז אני חושב שהממשלה עושה נכון. אם הקרנות יצליחו לגייס כסף, וזה עוד לא הוכח, האם זה יגרום לכך שישקיעו בסטארט-אפים פחות איכותיים? אני לא יודע, האמת היא שאני לא רואה בישראל הרבה סטארט-אפים לא איכותיים. אני חושב שאנחנו בנקודה שבה טכנולוגיות הבינה המלאכותית וכוח המחשוב בענן יכולים להקפיץ הרבה מאוד תחומים".

אנחנו רואים כיום יותר יזמים וסטארט-אפים גם במקומות אחרים בעולם. אתה חושב שישראל עדיין ייחודית במובן הזה?

"כן, אנחנו ייחודיים, ואני חושב שאנחנו נהיה ייחודיים עוד הרבה זמן. אני חושב שמעולם לא היינו ייחודים בחדשנות, שזה ביטוי שאני לא אוהב. חדשנות זה רעיונות, ורעיונות יש לכולם. גם להודים ולסינים יש רעיונות. מה שצריך אלה אנשים שלוקחים את הרעיונות האלה ואומרים 'אני הולך לעשות עם זה משהו. זה לא סתם רעיון שחשבתי עליו בבוקר ושכחתי בצהריים: מעניין אותי לעשות אותו, ויש לי את החוצפה ואת התעוזה לעשות אותו, ואני יודע למכור אותו'. השילוב הזה קיים פה במינונים שאין בשום מקום בעולם".

למה?

"כי אנשים כאן באו מבתים שונים ומתרבויות שונות. לי היו הורים מסוג א', למישהו אחר הורים מסוג ב', וחונכנו בצורה אחרת לגמרי, למרות ששנינו יהודים לבנים. אנחנו מביאים דברים אחרים לשולחן. קיבוץ הגלויות הזה משמעותי להייטק: רוב המדינות בעולם הומוגניות, ואנחנו וארצות הברית חריגות. חוץ מזה יש את העניין הקיומי: אנחנו תמיד מרגישים שהזמן שלנו פה שאול, ורוצים לעשות איתו כמה שיותר דברים. ויש גם את יתרון הקוטן. אנחנו קטנים, אין סטארט-אפ אחד שאני מכיר שעושה משהו לשוק הישראלי. זה לא שוק, אנחנו 8 מיליון איש, זאת עיר קטנה בסין. אז אנחנו חושבים גלובלי, וזה יתרון אדיר, שאין הרבה מדינות בגודל שלנו שמנצלות. אני חושב שזה יתרון שמובטח לנו די הרבה שנים".

יורם יעקבי (60)

■ תפקיד: מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל (עד החודש שעבר)

■ תפקידים קודמים: סמנכ"ל טכנולוגיות במרכז הפיתוח, סגן נשיא בכיר באמדוקס

■ השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון

■ מגורים: כפר הס

■ מצב משפחתי: נשוי 3

■ עוד משהו: חובב מוזיקה אלטרנטיבית, אוהד הפועל חיפה, כתב את "מדריך שיחור" על קפריסין

השתתף בהכנת הכתבה: נתי יפת