האינטרסים העסקיים מאחורי ההפחדות מפני גוגל ופייסבוק

1. בשבוע שעבר התאחדו כל האויבים בתקשורת הישראלית למפגן יוצא דופן ודי מוזר, בלשון המעטה, של אחדות דעים. על מכתב משותף היו חתומים אבי בן טל, מנכ"ל ynet, מקבוצת "ידיעות אחרונות" ויו"ר פורום יחסית חדש - פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל; אילן ישועה, מנכ"ל וואלה; עמוס שוקן, מו"ל קבוצת "הארץ דה-מרקר"; אורי רוזן, מנכ"ל מאקו, ויואב הלדמן, מנכ"ל נענע 10. מה גרם לכל האנשים הללו, שבימים שבשגרה הם נצים, לאחד כוחות? איך לא, ה"שטן" של כולם - גוגל את פייסבוק.

במכתב תוקפת חבורת החותמים את גוגל ופייסבוק וטוענת שחלק מהותי מתקציב הפרסום הדיגיטלי של ממשלת ישראל מתפרסם באתרים שמושבם בחו"ל ובעליהם זרים. עוד היא טוענת שלפ"מ מזרימה עשרות מיליונים שקלים לחברות שאינן משלמות מס בארץ ומעסיקות מעט מאוד עובדים מקומיים, "המרוכזים במגדלי משרדים מפוארים בתל אביב עם תנאי העסקה נוחים במיוחד שעליהם נכתב רבות בתקשורת". בהמשך הם מקוננים על כך שהם מקבלים רק חלק קטן מההוצאה לפרסום של משרדי הממשלה, למרות היותם משלמי מסים, "מעסיקי עובדים רבים הן במרכז הארץ והן בפריפריה ובעוד שעיקר עיסקום בייצור והפקת תוכן איכותי ומגוון בשפה העברית - התוכן שלמעשה גוגל ופייסבוק מפנים את גולשיהם אליו ובלעדיו לא היה תוכן אינטרנטי ראוי בעברית".

השיא מגיע בהמשך: לגוגל ולפייסבוק יש יתרון תחרותי בלתי הוגן בעליל, קובעים הכותבים, שבימים כתיקונם מטיפים לתחרות. גם העובדה שהמדינה מפרנסת את המונופול, לדבריהם, של גוגל ופייסבוק באמצעות הפניית תקציבי דיגיטל אליו "זו שערורייה רבתי, גם עוולה וגם איוולת". באמת? אולי הפניית התקציבים היא כי גוגל ופייסבוק הם יותר אפקטיביים? הטענות הכי מגוחכות, בשם הפטריוטיות, מגיעות בסוף. "המשק הישראלי יוצא נפסד", נכתב, כי הם "משלמים מסים, מעסיקים ישירות אלפי עובדים ישראלים ומהווים בסיס לתעשייה שלמה שמפרנסת עוד עשרות אלפי משפחות". באמת? לא הגזמתם? זה מה שחשוב למשק הישראלי? עוד ועוד אתרים ישראליים שישאבו עוד ועוד תקציבים ממשלתיים?

2. מילא שהחותמים לא מציינים שום נתון, במיוחד לאור העובדה שהמכתב מציין את היקף המסים של פייסבוק ושל גוגל (אולי תספרו לציבור כמה מסים אתם משלמים? כי אם לטענתכם אתם מפסידים טונות של כסף, אתם הרי לא משלמים אגורה אחת מס); מילא שהמכתב נשען על טיעונים שטחיים והוא מהלך אימים על לפ"מ ודורש ממנה להפנות אליהם; מילא כל אלה, אבל הצביעות, הו הצביעות.

בחודשים האחרונים - אפשר למצוא את זה בגוגל - התפרסמו שפע של מאמרים וכתבות, במיוחד בקבוצת "הארץ-דה מרקר", על השטן החדש והאויב הנורא מכול גוגל ופייסבוק. מה לא נכתב עליהן - שהן דיקטטורות מסוכנות, שהרגולציה חייבת לטפל בהן ולפרק אותן, שהן סכנה מוחשית וברורה לדמוקרטיה ועלולות להשתלט על מוחנו ועל נשמתנו. והנה, המרצע יצא מן השק: שם הדמוקרטיה נישא לשווא, רק כדי להסוות אינטרסים כספיים ולהלך אימים על משרד ממשלתי. בקיצור, פייק ניוז במיטבו: מלעיטים את הציבור בהפחדות מדומיינות רק כדי לדאוג שהכסף יזרום לכיסים הנכונים, וכל זה בלי לחשוף את האינטרסים האמיתיים מאחורי הכתבות. יצר ההישרדות הרבה יותר חשוב מאתיקה ודמוקרטיה.

3. הכשל הגדול בשוק הפרסום הוא, כפי שכתבתי פה לא מעט פעמים, הוא חברות רכש המדיה של משרדי הפרסום הגדולים. לא בכדי חותמי המכתב לא צייצו על התופעה הזו מילה וחצי מילה. יש קשר שתיקה, מפחד פן יבולע להם (לא יופנו אליהם תקציבי פרסום). קל מאוד להפנות את האש לגוגל ולפייסבוק ולא לחברות רכש המדיה שעושות את הכסף הגדול, על חשבון אמצעי המדיה. בחדרי חדרים מודים כל השחקנים בשוק שזו אכן הבעיה האמיתית, אבל מסרבים לצאת בגלוי נגד התופעה.

4. גוגל מעסיקה בישראל כ-600 עובדים, פייסבוק מעסיקה בארץ כ-200 עובדים. אם כבר מדברים גבוהה-גבוהה על "המשק הישראלי שיוצא נפסד", צריך לדבר תכלס.

אני בטוח שעובדי גוגל ופייסבוק משלמים הרבה יותר מס פר עובד מאשר האתרים הישראליים, שלרוב משלמים שכר נמוך מאוד לעובדיהם. ובכלל, הערך המוסף שמייצרות חברות ההיי-טק הבינלאומיות למשק הישראלי גדול לאין שיעור מהערך המוסף שמייצרים האתרים הישראליים.

נכון שיש בעיה בתשלום מסים ברמה התאגידית, אכן חברות הענק ממנפות את כוחן כדי לשלם כמה שפחות מס, אבל זו בעיה גלובלית, לא רק בעיה ישראלית.

5. מצורף כאן גרף מ"וול סטריט ג'ורנל", שממחיש היטב מה שהוזכר בטור הקודם על פייסבוק וגוגל. כל עוד רמת החדשנות של חברות הטק הגדולות גבוהה והוצאות המו"פ שלהן שומרות על רמה גבוהה כחלק מהכנסותיהן, אין סיבה לחשוש מהן. כל עוד הן מוציאות מוצרים חדשניים לשוק והם מוזילים עלויות לצרכנים, כל עוד הן משרתות את הצרכנים, כל הכתבות האינטרסנטיות נגדן וכל המכתבים המאיימים נגדן, הם בסך יוזמות של מי שהפסיד בתחרות ומנסה באיומים ובהפחדות שווא לסחוט תקציבים ממשלתיים.

 כיסים עמוקים

גילוי מלא

"גלובס" בחר שלא להצטרף לפניית "פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל" לשר האוצר משה כחלון ולשרת התרבות מירי רגב. במכתב ששלחה יו"ר גלובס אלונה בר און לחברי האיגוד היא הסבירה את ההחלטה וכתבה: "בעיני הפרונט של המכתב והמאבק הזה צריך להיות התקשורת, העיתונות והחופש העיתונאי וכרגע הוא נראה לי כמעט מוסווה תחת "אתרי האינטרנט". לדברי בר און, "לא כל אתר אינטרנט הוא גוף תקשורת ותוכן. המאבק על ההכנסות מול גוגל ופייסבוק הוא חשוב וחיוני עבור כולנו כמו גם עבור המדינה ואזרחיה, על כן אשמח לשתף פעולה איתכם, אם וכאשר תבחרו בהמשך להגדיר את הנאבקים כ"אתרי תוכן/ גופי תקשורת/ עיתונות" ולא "אתרי אינטרנט".