בית משפט למסחר בינלאומי ובוררות בקהיר קבע באחרונה כי על חברות הגז המצריות לשלם לחברת EMG פיצוי בסך כ-1.03 מיליארד דולר (לאחר תוספת תשלומי ריבית, הסכום מגיע לכ-1.3 מיליארד דולר). החלטת בית המשפט ניתנה קצת פחות משנה לאחר שנקבע בבוררות בקהיר כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין.
עם בעלי המניות ב-EMG נמנית חברת אמפל, שקרסה בעקבות ביטול הסכם אספקת הגז המצרי לישראל על רקע ההפיכה שהתחוללה במצרים, ומאז 2013 נמצאת בהליכי פירוק. מי ששלט באמפל היה איש העסקים יוסי מימן. התביעות שאותן מנהלת EMG נגד חברות הגז המצריות ברחבי העולם, מהוות את הנכס העיקרי שבאמצעותו תוכל אמפל לפרוע את חובותיה לנושים, אבל כלל לא ברור אם EMG תצליח לגבות את הכספים שנפסקו לטובתה.
הנכס העיקרי של אמפל היה חלקה (12.5%) ב-EMG, שהייתה אמורה לספק גז טבעי ממצרים לחברת החשמל הישראלית, אבל לא יכלה לעשות כן בשל סדרה של פיצוצים בצינור הגז שלה שעבר בסיני. בשנת 2012 ביטלו המצרים באופן סופי את חוזה הגז עם EMG - החלטה שהורידה לטמיון את השקעות הענק שבוצעו במיזם הגז.
פיצויים שנפסקו בעבר - לא נגבו
עו"ד אלכס ספיץ, המפרק האמריקאי של אמפל, שהגיש דוח בנושא לבית המשפט בניו יורק, מפרט כי עתה מצופה שמוסדות בוררות נוספים שהכריעו בעבר לטובת EMG, יפסקו בקרוב בנושא הפיצויים. בהינתן שערכאות אלה יילכו בעקבות מוסד הבוררות בקהיר, והסכומים שנפסקו ייגבו, תהיה זו, לדבריו, הצלחה יוצאת דופן להליכי הגבייה שנקטו מחזיקי האג"ח נגד אמפל.
את מניותיה ב-EMG רכשה אמפל מידי בעל השליטה מימן, שב-2005-2007 מכר לחברת ההשקעות ולגופים מוסדיים מניות EMG תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר במזומן.
קריסתה של אמפל הותירה חוב של כ-800 מיליון שקל למחזיקי אג"ח בישראל. נוסף על כך, היו לחברה חובות לבנקים, בעיקר לדיסקונט, שהוסדרו באמצעות מכירתה של החברה הבת גדות מיכליות. במסגרת הפסיקה הנוכחית אמורה אמפל לקבל כ-170 מיליון דולר מסך הפיצוי שנפסק ל-EMG.
זאת, אגב, איננה הפסיקה הראשונה סביב הנושא. בשנת 2015 זכתה EMG בפסיקה לטובתה במוסד הבינלאומי לבוררות בפריז, שקבעה לה פיצוי של 324 מיליון דולר. מיותר כמעט לציין כי החברה לא ראתה ולו דולר אחד מהמצרים, אף שבאפריל אשתקד דחה בית המשפט העליון של שווייץ את ניסיונן של חברות הגז המצריות לבטל את פסיקת הפיצויים.
גם בית המשפט הבינלאומי של האו"ם קבע באחרונה כי חברות הגז המצריות הפרו את אמנת הסחר וההגנה על המשקיעים בין פולין למצרים. אמנת הסחר הזאת עלתה לדיון, לאחר שמימן, יליד פולין, הציג עצמו בבוררויות כנתין פולני במטרה לחזק את סיכויי התביעה ולגרום לכך שהיא תסתמך גם על אמנות של מצרים עם פולין וגרמניה.
אגב, מימן עצמו חויב על ידי בית משפט בניו יורק לפני כשנתיים וחצי להחזיר לאמפל סכום של כ-25 מיליון דולר, בגין הלוואה שהעניקה אמפל למרחב לצורך פרויקט להפקת אתנול בקולומביה - מיזם שמעולם לא יצא לפועל. מימן עצמו היה ערב אישית להחזר ההלוואה.
אמפל ו-EMG מיוצגות בבוררויות על ידי משרד עוה"ד פרשפילדס ועו"ד ניב סבר ממשרד מ.פירון, ואילו מחזיקי האג"ח של אמפל מיוצגים על ידי עוה"ד דן עופר, עופר שפירא ואריה דנציגר.
מקורב לתיק EMG : "הליך הגבייה יימשך חודשים ספורים"
לדברי גורם המקורב להליכי הבוררות של EMG מול חברות הגז המצריות, פסק הבוררות שניתן לפני מספר ימים ואשר קובע כי חברות הגז ישלמו ל- EMG 1.033 מיליארד דולר - אינו סוף פסוק. לפי הגורם, נושי EMG , בהם חברת אמפל, צפויים לראות מיליוני דולרים נוספים נפסקים לטובתם: "פאנל הבוררים עתיד להוציא פסק דין משלים, בו ייפסקו הוצאות ההליך שיכולות להגיע למיליוני דולרים נוספים. רק עם הינתן פסק הדין הסופי תוכל EMG להתחיל בהליכים לגביית החוב וההערכה היא שהליך זה עתיד לקחת חודשים ספורים נוספים״.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
