בכירי המשפט מדברים על הנעשה בתחום ועל פרשות נתניהו

פורום 100 Dun's בהשתתפות 24 מבכירי ענף המשפט נפתח אתמול (ד') בעיתוי רגיש, שעות ספורות לאחר ההתפתחות הדרמטית בפרשות החשדות החמורים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על ספיחיהן ששלחו זרועות ארוכות למערכת המשפט: חתימת הסכם עד המדינה עם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

 Dun's 100 forum

את הדיון אי-אפשר היה שלא לפתוח בחשדות שפורסמו ביחס להצעה שהגיעה אל השופטת בדימוס הילה גרסטל לשמש יועצת משפטית לממשלה, בתמורה לסגירת תיק המעונות נגד שרה נתניהו - הצעה שגרסטל, שופטת מחוזית בדימוס, לא בחרה לדווח עליה למשטרה, אך כן סיפרה עליה לנשיאת העליון, אסתר חיות, אז המשנה לנשיאה. גם חיות בחרה שלא לדווח לאיש, מאחר שלדבריה קיבלה מידע כללי ועמום. פסימיות נוכח החשדות ואופטימיות נוכח יעילות מערכת אכיפת החוק שימשו בדיון בערבוביה.

עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות' אמר ביחס למצבור הפרשות האחרונות כי "מדובר ברעידת אדמה בעוצמה שלא הכרנו". על אף שהיו פה ראש ממשלה בכלא, שר אוצר בכלא, שבעה שרים שריצו עונשי מאסר - עדיין, לדבריו, "הצטברות החשדות מדברת בעד עצמה".

ספציפית לגבי ההצעה לגרסטל, ציין עו"ד לשם כי "צריך להמתין כדי להכיר העובדות. אם אמרו לגרסטל 'תאשרי שתסגרי את תיק המעונות' זה דבר אחד, אבל לבוא ולומר שראש הממשלה מוטרד מהתיק של אשתו ושהוא מחפש יועץ משפטי לממשלה שגישתו העיקרית היא שלא צריך לרדוף את ראש הממשלה - זה גוון אחר".

עו"ד אמיר עמר ממשרד-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות' ציין כי "אמנם היו בכירים במערכת כבר בפרשות קודמות, אבל כאן זה רעידת אדמה בגלל השאלה אם מערכת המשפט משתפת פעולה עם מערכת תקשורת כדי להביא לתוצאות שלטוניות. עובדות הן אלו שקובעות, אבל לא רק בשאלה אם גרסטל פעלה במאה אחוז כשלא דיווחה - אלא גם בשאלה האם היה יסוד נפשי לנתניהו כשמישהו מטעמו אמר, או לא אמר, דבר-מה".

עו"ד עודד הר אבן ממשרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות' עמד על "אובדן הבושה", כהגדרתו. לדבריו, "בעוד שבעבר ניסו לשמור על גבולות הבושה, הרי שהיום יו"ר הקואליציה אמר שעד מדינה זה דבר נחות. מי שהוציא מתפקידו את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, היו חבריו לקואליציה".

"יש משהו אופטימי בשבר"

למולם הציג עו"ד יהודה רוה גם צדדים חיוביים בהתפתחויות האחרונות. הוא הדגיש כי "העובדה שיש שחיתות בצמרת לא משפיעה עדיין על המצב הכלכלי של ישראל, שבמצב טוב יחסית לעולם, גם אם לא בזכות הממשלה. ההוכחה הניצחת - איש לא עומד מעל החוק", המשיך רוה. "זה שחוקרים ראש ממשלה בלא מורא ומשוא פנים, ושמנדלבליט אוסף כל הנתונים לפני שקובע - צריך לראות החיוב שבזה. ניקוי האורוות זה מה שחשוב".

לדבריו הצטרף עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ, שאמר כי "מערכת אכיפת החוק ראויה וטובה. כשנלקק את פצעי האובדן הערכי, יש לנו בסיס טוב להמשך. גם עו"ד איה יופה ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' ציינה כי "חוקרים את כולם, וזו לא נורמה שהייתה רווחת בשנים עברו. לא השתנה פרופיל רמת השחיתות כמו פרופיל חשיפת השחיתות. זה שבר גדול ויש בו משהו אופטימי".

 לימודי משפטים - בוגרי תואר ראשון

"להביע דברים בקול רם"

כמה ממשתתפי הפאנל ציינו את ציפייתם כי לשכת עורכי הדין תבטא אמירה וברורה נגד השחיתות השלטונית העמוקה הנחשפת לכאורה. עו"ד בני ברץ ממשרד פרל-כהן צדק-לצר-ברץ ציין כי "המציאות מידרדרת, כשלמשל יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), מכנה 'שטינקר' את מי שמעיד במשטרה. זו מעידה ערכית. בהיבט הזה חסרות לי אמירות מהלשכה. הייתי מצפה שיו"ר הלשכה, אפי נוה, יקום ויגיד משהו, כמו שמהאקדמיה הייתי מצפה שאנשים מסוימים יתבטאו כשיש כזה מצב של מבוכה".

עו"ד שוני אלבק ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות' אמר כי "הפורום שיושב פה וגם לשכת עורכי הדין יכולים לעשות יותר על-מנת לשמור על מערכת המשפט ועל הערכים שהמדינה בנויה עליהם. צריך להביע הדברים בקול רם וברור, את כל מה שקשור לזכויות ולמערכת ערכים נכונה במדינה דמוקרטית".

גם עו"ד ליאור אבירם ממשרד שבלת ושות' סבר כי "אנחנו בהחלט צריכים להשמיע את הקול הזה, כדי למנוע את המצב, שבעוד 20-30 שנה, תהיה מציאות שלא נעים לנו ולילדינו לחיות בה".

רבים מהמשתתפים הסכימו כי גם אם אין רף פלילי לחשדות, האמירה צריכה להיות ערכית. "אני מוטרד כשאני שומע אמירות כמו 'זה נכון שביבי קיבל שמפניה, אבל הוא מנהיג טוב, וגם ככה כולם מושחתים'" תיאר עו"ד ברק פלאט, ממשרד יגאל ארנון ושות'.

 6.84 עורכי דין לאלף תושבים

עו"ד עמיר צפריר ממשרד גולדפרב-זליגמן ושות' הציע כי "ארגונים אזרחיים ייקחו פיקוד, הרבה לפני שומרי הסף. כאזרחים אנחנו לא צריכים להשלים עם זה". גם עו"ד ארנון מיינפלד ממשרד ש. פרידמן הצביע על תפקיד עורכי הדין: "לפעמים צריך להסביר לבעלי השליטה שכללי המשחק השתנו. כשלקוח שואל אם זה חוקי או לא - אני אומר לו שלא הכל נבחן כך, ואני יכול גם לומר אם זה מותר או אסור. יש לנו ייעוד לקחת את המקצוע למקומות האלו".

עו"ד כפיר ידגר ממשרד גורניצקי ושות' הציע "מילואים בשירות הציבורי" כהגדרתו: "כל מי שיושב כאן יכול היה לתת תרומה חברתית כזו. לא התפתחה תרבות כזו".

עו"ד דוד תדמור ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות' קרא גם להפרת לקחים: "הלקח מהתקלות הקשות הוא חשיבות שומרי הסף. להחליש אותם יוביל לשחיתות. ההצעה שמקדמת הממשלה, ביוזמת שרת המשפטים איילת שקד, להחלשת היועצים המשפטיים במשרדי ממשלה - צריכה להימחק".

כמה מהמשתתפים התייחסו לתגובת הציבור הישראלי לחשדות נגד נתניהו ונגד מקורביו. עו"ד רונן קנטור, ממשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-צדרבוים אמר כי: "אנו בחדר עם סט די אחיד של ערכים, אבל בחוץ סט הערכים הזה לא מתבטא. אם נבחן אם ר"מ הולך עכשיו לבחירות - סיכוי שהוא זוכה. אנחנו חיים בחדר הזה בבועה. יש תחושה בציבור של רדיפת נתניהו שנים רבות ואולי בגללן בוחרים בו, אבל יש גם התעלמות מהעובדות (מצד הציבור - מ' ר')".

עו"ד אלון פומרנץ ממשרד ליפא מאיר ושות' ציין בהקשר זה כי "בדמוקרטיה כל אחד זכאי לדעה משלו, אבל לא לעובדות משלו. העולם לא עובד בקצב הזה (של בדיקת העובדות) ונוצר בלבול לגבי העובדות, וקשה לנו לייצר הסכמה על נורמות. כולם מסכימים ששחיתות זה רע, אבל אף אחד לא מאמין לאף אחד ולא יודעים מה האמת".

 ענף עריכת הדין - מוסמכים ופעילים

"מקרה בזק מחלחל לשוק"

על ההשלכות של החשדות הפושים לשחיתות, ובראשן על השלכות החשדות לשחיתות בחברת התקשורת בזק, דיברו עורכי הדין, המלווים מקרוב את עסקאות הענק. "ישראל צונחת לתחתית רשימת המדינות בהן ניתן לעשות עסקים גם מבחינת רגולציה וגם מבחינת שלטון החוק. משקיעים זרים לא מעוניינים להגיע", תיאר עו"ד איתן אפשטיין ממשרד מ. פירון ושות'.

לצד בריחת המשקיעים נידונה גם סוגיית ההרתעה כתוצאה מחשיפת השחיתויות והנתון שהוזכר בדיון, שלפיו 16 חברות שנסחרות בבורסה הן תחת חקירה פלילית כלשהי. לדברי עו"ד יופה, "המשטר התאגידי מתחזק והדי פרשת בזק מחלחלים לעסקאות שבהן אנו מטפלות היום. נושאי משרה מוטרדים מהפרוצדורה, לפעמים על חשבון המהות".

עו"ד מיקי ברנע ממשרד ברנע ושות' ציין בהקשר זה כי "יש טכניקה ויש מהות. פרשת בזק מלמדת אותנו שאם תעשה הטכניקה אבל לא תעמוד במהות - אתה תיפול".

עוד השתתפו בפאנל: עו"ד שיראל גוטמן עמירה ממשרד אגמון ושות'-רוזנברג הכהן ושות'; עו"ד יונתן אלטמן ממשרד עמית-פולק-מטלון; עו"ד משה בלטר ממשרד בלטר-גוט-אלוני ושות'; ועו"ד מאיר לינזן ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן.

ובמקום הראשון - המוביל כרגיל: הרצוג פוקס נאמן

במסגרת פורום עורכי הדין Dun's 100 של דן אנד ברדסטריט ישראל, בשיתוף "גלובס", הוצג למשתתפים דירוג 20 הפירמות המובילות בתחום עריכת הדין לשנת 2018. הדירוג מתבסס, בעיקרו, על הפרמטרים של מספר עורכי הדין, השותפים, המתמחים והמועסקים בכל משרד.

משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ממשיך לעמוד בראש הדירוג זו השנה הרביעית ברציפות; ועל המקום השני והשלישי שומרים שני המשרדים שאיישו אותו בשנה שעברה: משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל (2) ומשרד גולדפרב זליגמן (3). המקום הרביעי מושפע ממגמת המיזוגים בענף, בהשפעת התחרות הגוברת, ואותו מאייש משרד שבלת, אשר מיזג אליו לאחרונה את משרד ראב"ד, מגריזו, בנקל.

עוד מתוצאות המיזוגים: דחיקת משרד ליפא מאיר למקום ה-21 בדירוג לראשונה זה 6 שנים, עקב שורת עזיבות; וכניסתו לראשונה לרשימת "20 המובילים" של משרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן - שהיה במקום ה-26 בשנה שעברה. משרד דורון מיזג אליו השנה את משרד עמית גרוס.

לצד השינויים המבניים בענף, במסגרת הפורום הוצגו נתוני מאקרו על שוק עריכת הדין בישראל. מהנתונים עולה כי מגמת המיזוגים בשנים האחרונות הגדילה השנה את סך עורכי הדין שברשימת 20 הגדולים ל-3,216, נוסף על 1,072 שותפים ו-580 מתמחים. זאת, לעומת השנה הקודמת שבה היו רק 3,012 עורכי דין ו-956 שותפים. מספר המתמחים ירד מעט, לאחר שבשנה הקודמת עמד על 586.

 משרדי עורכי דין

רק 28% נשים-שותפות במשרדים

מהנתונים עולה, כי הקפיצה במספר עורכי הדין לאורך השנים גדולה לאין ערוך מהעלייה המתונה במספר השותפים ומהעלייה המתונה עוד יותר במספר המתמחים. עוד עולה מהנתונים, כי בעוד שהפקולטות למשפט מאוכלסות באחוז דומה של נשים וגברים, יחס זה לא נשמר בהמשך הדרך, היות שאחוז הנשים-השותפות ב-25 המשרדים המובילים הוא 28% בלבד.

מגמות בולטות בקרב המשרדים המובילים השנה היו המשך השגשוג בהייטק הישראלי - בעיקר בליווי עסקאות טכנולוגיה מהגדולות במשק, דוגמת רכישת מובילאיי; היערכות לתקנות אבטחת מידע חדשות בתחום הסייבר, בעיקר תקנות ה-GDPR של האיחוד-האירופי; וטכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים שיצרה התעניינות בעולם העסקי בכלל ובעולם המשפטי בפרט.

לדברי אפרת שגב, סמנכ"לית פיתוח עסקי בדן אנד ברדסטריט, "השינויים המשמעותיים שחלו השנה בדירוג 20 המשרדים המובילים מצביעים יותר מכול על הצפיפות בצמרת הענף. על-מנת להמשיך לצמוח ולאפשר מענה כולל ללקוחות בסביבה עסקית מורכבת, המשרדים מרחיבים כל העת את תחומי המומחיות שלהם, ומייצרים תמורות בענף אשר מעלות במקביל את סף הכניסה לדירוג".