פגיעה קשה בזכויות החשודים

חשיפת חילופי המסרונים בין חוקר רשות ניירות ערך לשופטת המעצרים בתיק 4000, רונית פוזננסקי-כץ, היא הסיוט הגרוע ביותר של מערכת המשפט. אם הפרסום של דורון הרמן בערוץ 10 יתברר כאמת לאמיתה, השופטת רונית פוזננסקי-כץ לא יכולה להמשיך בתפקידה. הפגיעה הגלומה בזכויות החשודים בגין ההתנהגות הזו היא כה גדולה וכה בוטה, עד שאין לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים ברירה אלא להורות על השעיה מידית של השופטת.

בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שחוקק ב-1991, נקבע כי אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. עוד נקבע כי כאשר נאלצים לפגוע בחירותו של אדם, הדבר צריך להיעשות בהתאם לחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. החוק הזה הפך לחוק החשוב ביותר של מדינת ישראל - וחוקים שהיו מנוגדים אליו נפסלו על-ידי בג"ץ. חוקים אחרים נחקקו לאורו. אחד החשובים שבהם היה חוק המעצרים, שנועד להגן על זכויות היסוד של חשודים בפלילים ולמנוע פגיעה בלתי מידתית בחירותם.

כאשר שופט דן בסוגיית הארכת מעצרו של חשוד, עליו להיות קשוב לטענות סנגורו, אסור לו להגיע אל הדיון עם עמדה מוקדמת - וודאי שאסור לו לנהל דיון מוקדם עם נציג הרשות החוקרת ביחס לגורלו של החשוד או לזלזל בצורה כלשהי בהליך המשפטי הרגיש או להפוך אותו לקרקס.

חשוב מאוד להדגיש, דווקא היום: התנהגותה של השופטת פוזננסקי-כץ, כפי שנחשפה בחדשות 10, היא החריג שבחריג - ואינה מאפיינת את מערכת המשפט.

אמנם, יד השופטים על הדק המעצר היא לעתים קלה מדי, אבל הרוב המוחלט של השופטים קשובים לטענות החשודים המובאים בפניהם וודאי שאינם מחליפים מסרונים עם נציגי התביעה. אבל אבן שזרקה שופטת מעצרים אחת לבית המעצר, גם למאות שופטים יהיה קשה להוציא. מחיר התנהגות של שופטת המעצרים מבית משפט השלום בתל-אביב עלול להיות פגיעה קשה במעמד מערכת בתי המשפט ובאמון הציבור בה.