"כיוון שאני אישה, עליי לעשות מאמצים בלתי רגילים כדי להצליח. אם אכשל, איש לא יאמר 'אין לה את מה שנדרש', הם יאמרו 'לנשים אין את מה שנדרש'". כך אמרה קלייר בות' לוס, שהייתה דיפלומטית אמריקאית והאישה הראשונה בתולדות ארצות-הברית שמונתה לשגרירה. השאלה היא - מדוע גם היום, עשרות שנים אחרי ציטוט זה, גם אצלנו, במדינה שבה כיהנה ראש ממשלה אישה, אחוז הנשים היזמות הוא פחות מ-3%, ו-29% בלבד מכלל העוסקים במחקר ופיתוח בתחומי המדע והטכנולוגיה הן נשים? נתונים שמצביעים על כך שהמצב קשה יותר מאשר במרבית המדינות במערב.
לפי המחקרים, יש מספר סיבות לתופעה, וניתן לומר כי היא בראש ובראשונה חברתית. במקרה של נשים יזמות, הבעיה קשורה כנראה לחינוך בגיל צעיר, להיעדר מנהיגות נשית מספיקה בתחומי הטכנולוגיה, וכן למיעוט נשים המהוות דוגמה לאחרות. למרות העובדה כי עדיין יש 12% נשים שמשקיעות בחברות סטארט-אפ, קיים קושי אמיתי בקרב נשים יזמות לגייס כספים. לפי נתונים בעולם, מתוך 10 יזמים שמצליחים לגייס כספים ניתן למצוא רק אישה אחת.
נכון, יזמות אינה מתאימה לכולם. חייו של היזם קשים ובודדים, וכוללים אכזבות וכישלונות; אך קיים קושי גדול יותר בלהיות אישה יזמת. הדבר שמדהים אותי יותר מכול, הוא ההכחשה הגורפת מנשים ומגברים כאחד, שאכן קיים קושי כזה. אצל נשים, הדבר מתבטא בעיקר ברצון לשדר ש"אנחנו לא צריכות יחס מיוחד", ואצל גברים יש מגמה של הכחשה של המגמה הנובעת מחוסר רצון להעביר ביקורת עצמית.
אם כן, מה ניתן לעשות? ראשית, יש להתחיל כבר משלבי הילדות המוקדמים. מחקרים שבדקו את הפערים המגדריים בחינוך היסודי ואת השפעתם האפשרית על בחירות מקצוע עתידיות, הראו כי בנות בית-הספר היסודי חשות פחות בטוחות ביכולתן במתמטיקה ובמדעים, ופחות מעוניינות מאשר בנים לפתח קריירה במקצועות המדע או ההנדסה. זאת, על אף שהן חשופות לאותה מידה של שיעורים בתחומים אלה, ועל אף שהן מצליחות באותה מידה כמו בנים.
לכן, יש לפעול להעלאת המודעות, הביטחון, והדימוי העצמי של הבנות ביכולתן ללמוד מתמטיקה ומדעים, לדאוג ליצירת שינוי הדימוי הסטריאוטיפי של בנים ובנות לגבי עצמם ולגבי המין השני, ובעיקר לחשוף ולכוון בנות לאפשרויות של קריירה מוצלחת בתחומי המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה.
בנוסף, יש לפעול להגברת מאמצים ממשלתיים ותהליכי חקיקה בעולם היזמות. על-פי סטטיסטיקות ונתונים שמתפרסמים בעולם, רואים היום עלייה במספר היזמות-הנשים, במקביל לעלייה במספר המנכ"ליות בתחום. בישראל מדובר, לפי הערכה, בעלייה מ-3% ל-5% בשנתיים האחרונות, וברור שלממשלה ולרשויות יש חלק לא מבוטל בעלייה זו. ממשלת ישראל אכן עושה מאמצים גדולים לחולל שינוי. לדוגמה, ברשות לחדשנות ישנם מענקים ספציפיים המיועדים לנשים. יחד עם זאת, יש להעמיק ולהרחיב את המאמצים הללו. במקביל, יש לרתום גם את ארגוני הנשים בארץ הפועלים לקידום מעמד האישה. בנוסף, נשים יזמות כמעט לא פונות לתחומים מבוקשים בעולם ההייטק, כגון בינה מלאכותית, סייבר, פינטק וכדומה, והן בוחרות להתמקד במיזמים בעולמות הלייף-סטייל, שנחשבים "רכים" ו*נשיים* יותר. לתחומים אלה יש לעיתים פחות ביקוש והשקעות.
השורה התחתונה, ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" חייבת להוביל גם בתחום הזה של נשים יזמות/משקיעות. רק כשנוכל להביט במראה ולהבין כי אנחנו באמצע הדרך, נוכל לפתור את הבעיה ולקדם באמת את המצב. ולגבינו הנשים, רק כשנעודד זו את זו , נפסיק להעביר ביקורות זו על זו, ונכיר בבעיה, נוכל באמת לפעול לפתרונה.
■ הכותבת היא יזמת ומנהלת תוכנית האקסלרטור של ברקליס ו-Techstars.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.