כולם אומרים שספוטיפיי באה לארץ. אז למה החברה מכחישה?

תעשיית המוזיקה הישראלית נערכת לכניסתה של ספוטיפיי (Spotify) לארץ: לפי הערכות ודיווחים שפורסמו בחודשים האחרונים בשורת כלי תקשורת, ענקית הזרמת השירים מתכוונת להפעיל החודש את השירות שלה גם בישראל. השירות נחשב לפופולרי בעולם מסוגו, בזכות האלגוריתם המתקדם שעומד מאחוריו, המציע למאזינים מוזיקה שקולעת להעדפותיהם. אף על פי שבישראל פועלות אפליקציות מתחרות כמו אפל מיוזיק, דיזר וטיידל, בעולם מספר המשתמשים של ספוטיפיי גדול משל שלושתן יחד, וכניסתה לשוק המוזיקה הישראלי צפויה להשפיע עליו באופן משמעותי.

הדיווחים החלו כשבספטמבר 2017 התפרסמה באתר ספוטיפיי משרת עורך מוזיקה ישראלית בכיר. מיקום המשרה היה ברלין, אך מהמודעה ניכר שהמשרה יועדה לשוק הישראלי. למרות הפרסומים, בספוטיפיי מכחישים באופן גורף כל כוונה להיכנס לשוק המקומי. דובר ספוטיפיי בברלין אמר השבוע ל"גלובס": "אנחנו מודעים לסיקור בנושא. ספוטיפיי זמינה ב-61 שווקים, אך לא בישראל. אנחנו יודעים עד כמה מעריצי המוזיקה הישראלים נרגשים, וספוטיפיי רוצה להיות זמינה בכל מדינה, אבל אין לנו תכניות מידיות להשיק שירות בשוק הישראלי".

ההכחשה הזאת מגיעה על רקע משא ומתן שמתנהל בשנתיים האחרונות בין ספוטיפיי לאקו"ם סביב כניסתה האפשרית לישראל. לפי גורמים המקורבים לנושא, המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב גובה התמלוגים שהיא תידרש לשלם בישראל: אקו"ם גובה לרוב עמלה של 12.5%, אך אפל מיוזיק משלמת לה 10% בלבד, וספוטיפיי ביקשה לשלם עמלה מופחתת גם כן. לאחרונה הודלפו פרטים על קשיים במשא ומתן, שככל הנראה נפתרו - עדיין לא ברור באיזה אופן. לעומת ספוטיפיי, אקו"ם לא מכחישה את עצם קיומו של המו"מ, אך מסרבת להגיב רשמית "עד סיום התהליך" - תגובה המלמדת כי המגעים טרם הגיעו לידי הבשלה מלאה.

"הסבר אפשרי להכחשה של ספוטיפיי הוא ניסיון ליצור קלף מיקוח במגעים מול אקו"ם", אומר ל"גלובס" בכיר בתעשיית המוזיקה הישראלית. לדבריו, ספוטיפיי לא רוצה לפרסם רשמית את הגעתה לישראל, כדי לשמור על האפשרות לאיים על אקו"ם שלא תעשה זאת. "לאקו"ם יש אינטרס שספוטיפיי ייכנסו לארץ, כי זה יגדיל את ההכנסות מתמלוגים. גם לספוטיפיי יש אינטרס להכנס לארץ כמו כל שירות אחר, בטח כשאפל נכנסו. אבל אם יתפרסם שהם באים לארץ, מי ייקח אותם ברצינות כשהם יאיימו לא להגיע?".

הקרב על התמלוגים

הזהירות שספוטיפיי מפגינה בכל הנוגע למו"מ על גובה התמלוגים אינה מפתיעה, בעיקר לאור שני גורמים: תשקיף החברה שהתפרסם אמש, לקראת הנפקתה בבורסת ניו-יורק; והעלייה הצפויה בשיעורי התמלוגים שתידרש לשלם בארצות-הברית.

לפי התשקיף, מחזור החברה אמנם גדל משנה לשנה, אך ההפסד הנקי שלה גדל בשיעור חד יותר: הנתח של הפסדי ספוטיפיי מכלל ההכנסות גדל פי 2.4 בתוך שנתיים. בשנת 2015 ההכנסות עמדו על 2 מיליארד יורו, וההפסד הנקי על 320 מיליון. ב-2016 ההכנסות גדלו ל-3 מיליארד יורו, אך ההפסד הנקי צמח ל-540 מיליון. ובשנה החולפת? למרות שיא הכנסות של 4.1 מיליארד יורו, ההפסד הנקי הגיע ל-1.2 מיליארד.

עוד דווח כי מאז הקמתה הוציאה ספוטיפיי יותר מ-8.2 מיליארד יורו על תמלוגים. ההוצאות הללו גדלו ב-27% בשנה החולפת לעומת 2016, אך גובה התמלוגים שקיבלו האמנים היה נמוך יותר. לאורך השנים עלו תלונות רבות נגד הפלטפורמה בגין פגיעה באמנים, והחברה אף נתבעה מספר פעמים בשל אי-תשלום תמלוגים. חברת המוזיקה וויקסן (Wixen) תבעה מספוטיפיי בינואר פיצויים בסך 1.6 מיליארד דולר על שימוש בשירים ללא רשיון. מוקדם יותר, במאי 2017, נאלצה החברה לפתוח קרן פיצויים בהיקף של יותר מ-40 מיליון דולר כדי ליישב תביעה ולפצות מוזיקאים שלא קיבלו תמלוגים.

לכך מצטרף שינוי חקיקתי בנושא התמלוגים בארה"ב. בינואר 2017 החליטה הוועדה הממשלתית לזכויות יוצרים להגדיל את גובה התמלוגים הנדרשים לתשלום במדינה, שיעלו מ-10.5% מההכנסות כיום עד ל-15.1% ב-2022. על רקע המצב הזה, סביר להניח כי לספוטיפיי חשוב במיוחד לסכם את כל הפרטים הנוגעים לתמלוגים שתשלם בישראל - וכמובן, לדאוג שהם יהיו נמוכים ככל האפשר, ולא יעמיקו ולו במקצת את הפסדיה.

כדי להשתמש בשירותי ספוטיפיי בארץ, ישראלים רבים משתמשים בשירותי VPN שמאפשר להם לפתוח חשבון אמריקאי. מחירו של חשבון פרימיום, ללא הגבלות ופרסומות, עשוי לעמוד על חמישה דולר (סטודנט), 10 דולר (רגיל) או 15 דולר (חבילה משפחתית). מחירים אלה צפויים ככל הנראה לעלות, כדי לכסות על עליית שיעורי התמלוגים בארה"ב, וייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי כבר בתמחור הראשוני שתקבע ספוטיפיי בישראל.

ספוטיפיי - תעודת זהות

■ תחום: הזרמת מוזיקה
■ הקמה: 2006
■ משרדים: שטוקהולם, שבדיה
■ משתמשים: 140 מיליון (מתוכם 70 מיליון משלמים)
■ שירים: יותר מ-30 מיליון
■ הכנסות ב-2017: 4.1 מיליארד יורו
■ הפסד נקי ב-2017: 1.2 מיליארד יורו

רוצים לקרוא עוד על הייטק וטכנולוגיה? בואו לקבוצת הפייסבוק של גלובס טק >>