צפו: קובי אלכסנדר חוזר לישראל - כדי לרצות את יתרת עונשו

פרשת הבקדייטינג קרובה לסופה, במקביל להגעתו של האסיר קובי אלכסנדר לישראל. בקדייטינג הוא מונח שנכנס לז'רגון של התקשורת הכלכלית בשנת 2006. באותה שנה נחשף כי במהלך העשור האחרון של המאה הקודמת התפתחה פרקטיקה במסגרתה שונו בדיעבד מועדי הקצאת אופציות למנהלים ועובדים בחברות ציבוריות, כך שישקפו מועדים בהם נסחרו המניות של אותן חברות במחירי מינימום.

הפרקטיקה הייתה נפוצה בעיקר בקרב חברות הייטק, שנהגו לתגמל את מנהליהן ועובדיהן באמצעות חלוקה נדיבה של אופציות. הסיבה העיקרית להתפתחותה נבעה מרצון המנהלים להפחית את מחירי המימוש של האופציות ובכך לזכות את עצמם ואת עובדיהם ברווח גבוה יותר בעת מימוש האופציות בפועל.

אלא שהמהלך הזה היה אסור משתי סיבות עיקריות. ראשית, הוא גרם לכך שמנהלים ועובדים זכו להנחה לא מאושרת ולא מדווחת ברכישת מניות מהחברה שבה הם מועסקים, ועקב כך פגעו הלכה למעשה בחברה ובבעלי מניותיה. שנית, החברות שעשו זאת נמנעו מרישום הוצאות בגין התגמול באופציות, למרות שבדיעבד היו מחויבות לכך.

הפרקטיקה החשבונאית בארה"ב באותה התקופה קבעה כי הוצאות בגין אופציות יירשמו רק במקרה בו האופציות מחולקת כשהן בתוך הכסף, כלומר מחיר המימוש נמוך ממחיר המניה. כאשר החברות חילקו אופציות עם מחיר מימוש השווה למחיר השוק, הן לא רשמו הוצאות בגין האופציות, למרות שהיו אמורות לעשות זאת, מאחר שבעת ההחלטה על החלוקה בפועל היו האופציות בתוך הכסף.

על-פי הידוע, יותר מ-100 חברות ציבוריות בארה"ב נחקרו או הואשמו בעבירות של תיארוך לאחור של אופציות. כך שקומברס לא הייתה חריגה בביצוע הבקדייטינג עצמו, אבל ככל הנראה הייתה חריגה בהיקפו. מסיבה זו, בין השאר, מצאו עצמם לבסוף שלושה מבכירי החברה מאחורי סורג ובריח: סמנכ"ל הכספים דייוויד קרוננברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין, שמיהרו להודות בעבירות וריצו כל אחד שנת מאסר; והיו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה.

בכתבה שפורסמה לפני כ-5 שנים ב"ניו-יורק טיימס", נכתב כי למרות שתובעים פדרליים ברחבי ארה"ב השקיעו השקיעו זמן וממון בתביעות נגד מנהלים שנחשדו בתיארוך לאחור, התוצאות לא היו מרשימות. רק כתריסר מנהלים הורשעו, ורק חמישה ריצו עונשי מאסר. למספר הזה צריך להוסיף את אלכסנדר, שנכלא והורשע רק ב-2016.

אלכסנדר ייקלט הערב בכלא ניצן

היום (ה') נחת בישראל האסיר קובי אלכסנדר. אנשי שירות בתי הסוהר יעבירו את אלכסנדר לבית המעצר ניצן. אלכסנדר הגיע לישראל בטיסה של אל-על שבה נערכו סידורי ביטחון להעברת אסיר.

צוות של סוהרי "נחשון" המריא בתחילת השבוע למתקן הכליאה בניו-יורק - שם מרצה אלכסנדר עונש של 30 חודשי מאסר. האחריות על אלכסנדר הועברה לצוות הישראלי בשדה התעופה קנדי.

מתקן הכליאה ניצן הוא זה שבו ייערך הליך קליטתו של אלכסנדר בשירות בתי הסוהר, במסגרתו יוחלט באיזה כלא ישובץ להמשך ריצוי עונשו. הליך ההעברה נעשה בהתאם להסכם בין המדינות, לאחר שהתקבל אישור של שרת המשפטים לכך, ובמימון מלא של אלכסנדר. התיאום מול הרשויות בארה"ב נעשה על-ידי הקונסוליה הישראלית בניו-יורק.

אלכסנדר, האיש שייסד את חברת ההייטק קומברס והוביל אותה לשיאים עסקיים, ניהל מאחורי הקלעים הונאה בניירות ערך שכללה Backdating - תיארוך לאחור של מועד הקצאת אופציות, במטרה לגרוף רווחים גדולים יותר למקבלי האופציות, שאלכסנדר היה אחד מהם.

אלכסנדר נמלט מארה"ב לפני 11 שנים לנמיביה שבדרום מערב אפריקה, לה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. לאחר שהתגלה בנמיביה, ב-2006, ולאחר משפט הסגרה שנוהל - הסגיר את עצמו לפני כשנה וחצי לרשויות האמריקאיות, הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד ונידון ל-30 חודשי מאסר. כעת אלכסנדר יוכל לבקש בישראל לנכות שליש מתקופת המאסר, לעומת 15% בלבד בארה"ב. 

השלב הבא: ניכוי שליש מהמאסר

בנובמבר האחרון חתמה שרת המשפטים איילת שקד על אישור בקשתו של קובי אלכסנדר - מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, שריצה עונש מאסר בארה"ב בגין תרמית ניירות ערך בפרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור) - לרצות את שארית תקופת המאסר בארץ.

עם הגעתו היום ארצה וכניסתו לכלא ניצן הופך אלכסנדר להיות אסיר ישראלי לכל דבר ועניין, על כל הכרוך בכך. כלומר, כל הזכויות והחובות שיש לאסירים האחרים תקפות גם לגביו.

הואיל ואלכסנדר ריצה כבר חלק משמעותי מתוך שנתיים וחצי שנות המאסר שנגזרו עליו, הוא יהיה זכאי בקרוב לפנות לוועדת השחרורים (ועדת שליש) ולבקש את קיצור תקופת המאסר (ניכוי שליש). הואיל ואלכסנדר ריצה את רוב התקופה בארה"ב, ועדת השחרורים צפויה לבקש חוות-דעת על התנהגותו בכלא מהרשויות האמריקאיות.

אלכסנדר עשוי "להרוויח" פעמיים מהגעתו לארץ: בארצות-הברית ניתן לנכות עד 15% מתקופת המאסר של אסיר על התנהגות טובה, לעומת זאת, בישראל ניתן לנכות שליש מתקופת המאסר. כך שמהיום הוא גם ירצה את המאסר בארץ מולדתו וגם עשוי להשתחרר מוקדם יותר.

דרך אגב, אחד התנאים למעבר של אלכסנדר מהכלא בניכר לכלא בארץ, לפי "החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר", היה שהוא "יישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו, לרבות בהוצאות ליוויו". לאלכסנדר, כנראה, לא הייתה בעיית מימון מיוחדת.