נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צייץ אתמול (ו'), כי "מלחמות סחר הן דבר טוב" בעקבות הכרזתו המפתיעה, יום קודם לכן, כי ארה"ב תטיל מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום. אך דיווחים בתקשורת האמריקאית מגלים, שטראמפ קיבל את ההחלטה בניגוד לדעתם של שר האוצר והיועץ הכלכלי הראשי בבית הלבן, בלי הליך מסודר של בדיקת ההיבטים המשפטיים של צעד כזה, בלי סבב דיונים עם הגורמים הרלוונטיים בבית הלבן ובלי להיוועץ עם עם מחוקקים על גבעת הקפיטול, כמקובל בכל הממשלים הקודמים. זו הייתה החלטה אימפולסיבית, על פי הדיווחים.
"כאשר מדינה (ארה"ב) מפסידה מיליארדים רבים של דולרים בסחרה עם כמעט כל מדינה שעמה היא מקיימת יחסי סחר, מלחמות סחר הן דבר טוב וקל לנצח בהן", כתב טראמפ. "למשל, כאשר יש לנו גרעון של 100 מיליארד דולר (בסחר) עם מדינה מסוימת, והיא מתחילה להתחכם, אז פשוט לא סוחרים עמה - ואנחנו מנצחים בגדול. זה פשוט".
ההיגיון ביסוד ההחלטה של טראמפ הוא, שחברות הפלדה והאלומיניום בארה"ב ישכרו עובדים חדשים בעקבות זריקת העידוד שיקבלו מממשלו. למעשה, כלכלנים ואנליסטים רבים אומרים, שהצעד של טראמפ יפגע בחברות אמריקאיות רבות ובצרכנים בארה"ב, שיצטרכו לשלם יותר על כל המוצרים שמוטמעים בהם רכיבי פלדה ואלומיניום. בעוד שהטלת המכסים תסייע לחברות הפלדה והאלומיניום בארה"ב, חברות רבות הרבה יותר, מיצרני רכב ועד יצרני מרקים ושימורים, יצטרכו לשלם יותר תמורת חומרים אלה, והיצרנים יעמיסו את תוספת המחיר על כתפי הצרכנים. מחירי מכוניות עלולים לעלות במאות דולרים.
אך מדיווח של רשת NBC עולה, כי שיקולים כלכליים לא עמדו בראש מעייניו של טראמפ. שני פקידי ממשל אמרו לרשת, כי החלטתו של טראמפ להטיל את המכסים, אולי צעד ראשון בדרך למלחמת סחר, נבעה מזעם בגין גורמים שאינם קשורים כלל לגרעון הסחר של ארה"ב. לדבריהם, ההחלטה הנשיאותית הזו היא גם תוצאה של הליך פנימי מקולקל, שלא הצליח לספק לטראמפ אופציות לפעולה שישקפו את מיטב הדעות כל הגורמים הרלוונטיים בממשלו.
ביום ד' בערב, כ-12 שעות לפני ההכרזה על הטלת המכסים, "נשרף לטראמפ הפיוז", לדברי פקיד שמכיר את את הלך הרוח של הנשיא. (הביטוי במקור: The president became unglued).
שלושה גורמים הרתיחו את הנשיא במידה ששני המקורות לא התנסו בה קודם לכן: העדות של הופ היקס, עוזרתו הקרובה ומנהלת התקשורת בבית הלבן בוועדה של הקונגרס, שלפיה טראמפ הורה לה להפיץ "שקרים לבנים"; התנהלותו של שר המשפטים, ג'ף סשנס, שמסרב לחקור טענות נגד הילארי קלינטון, למרות קריאות חוזרות ונשנות של הנשיא לעשות כן; והיחס שניתן לחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שמעמדו בבית הלבן מתחיל להישחק. זאת, בעקבות ידיעות שהתובע המיוחד, רוברט מולר, חוקר טענות, שקושנר השתמש בכלים של מדיניות חוץ כדי להשיג מימון לפרוייקטים נדל"ניים של משפחתו. (על הבעיות של קושנר - בהמשך הידיעה).
טראמפ - אמרו שני פקידי הממשל - היה מלא זעם וחיפש עילה לקרב כלשהו, והוא בחר במלחמת סחר. מי שהסיתו אותו היו שר המסחר, ווילבור רוס, ויועץ הבית הלבן לענייני סחר בינלאומי, פיטר נאווארו, שהגיעו לבית הלבן ללא הודעה מוקדמת ביום ה' ב-11 בבוקר, בלוויית כמה מנהלים של חברות פלדה.
הבית הלבן לא קיבל הודעה מוקדמת על הפגישה, ואפילו ראש המטה, ג'ון קלי, לא ידע מי המנהלים שנלוו לרוס ולנאווארו. איש לא התבקש להכין לטראמפ נייר עבודה על המשמעויות של הטלת מכסים. לא גובשה שום אסטרטגיה דיפלומטית כיצד להכין את שותפות הסחר של ארה"ב לצעד הדרסטי. שר האוצר, סטיבן מנוצ'ין, והיעוץ הכלכלי, גארי קוהן, שמתנגדים להטלת מכסים וממילא למלחמות סחר - נותרו מחוץ לתמונה.
וכך, לדברי NBC, בצהרי היום זומנו כתבי הבית הלבן לחדר הקבינט. ללא הודעה מוקדמת הכריז טראמפ שבכוונתו להטיל מכסים על אלומיניום ופלדה מיובאים. בתוך כמה שעות, עם סגירת המסחר בוול סטריט, נרשמו ירידות חדות במדדים המובילים, וטראמפ, שהיה בחברת יועציו הבכירים בלשכה הסגלגלה, שוב נמלא זעם.
כפי שציינו קודם, מצב הרוח העכור של טראמפ נובע גם מהנפילה של ג'ארד קושנר, בעלה של איוונקה טראמפ. קושנר, שעד לפני כמה חודשים נחשב כ"נסיך של וושינגטון", איבד באחרונה את זכאותו לבחון מסמכים "סודיים יותר", דבר שפוגע ביכולתו להשתתף בישיבות רמות דרג שבהן נדונים נושאים רגישים.
כזכור, פרסם "וושינגטון פוסט" השבוע האשמה סנסציונית: פקידי ממשלה בישראל - ובנפרד, לפחות בשלוש מדינות נוספות - דנו, בשיחות פרטיות, בדרכים שבהן יהיה אפשר לתמרן את קושנר, שמחזיק בין היתר את תיק חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים, תוך ניצול קשריו העסקיים המורכבים, קשייו הפיננסיים וחוסר נסיונו במדיניות חוץ. הדיווח מושתת על ראיונות עם פקידי ממשל בהווה ועבר.
עתה מדווחת NBC, כי צוות התובע המיוחד חוקר האם קשריו העסקיים של קושנר מחוץ לארה"ב בתקופה שבין הבחירות לבין השבעתו של טראמפ השפיעו על מדיניות החוץ של ממשל טראמפ.
יודגש, כי פלח זה של החקירה אינו עוסק בישראל, לפחות לפי NBC. על פי הדיווח באתר הרשת, שואלים חוקריו של מולר עדים שונים על מאמצי קושנר להשיג מימון לנכסים של משפחתו, ובמיוחד לבניין המשרדים הגדול בשדרה החמישית מס' 666. החוקרים מתמקדים בשיחות שניהל קושנר בתקופת המעבר בין הבחירות לבין השבעת טראמפ עם גורמים בקטאר וטורקיה וכן עם אנשים מרוסיה, סין והאמירויות הערביות המאוחדות. מקור המידע הוא כמה מהעדים שתושאלו.
בצעד חריג, מתרחבת חקירת התובע המיוחד לחו"ל. אזרחים טורקיים התבקשו לתת מידע על מגעיהם עם קושנר באמצעות נציגות FBI באנקרה. נציגים קטאריים שביקרו בארה"ב בינואר ובפברואר בחנו אפשרות לפנות לתובע המיוחד ולשתף אותו בחשדותיהם, שממשל טראמפ החל לצדד בעמדת סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות בסכסוכן עם קטאר, לאחר שבכירים קטאריים לא נענו לבקשות של קושנר ואביו, צ'רלס, להשקיע בבניין בשדרה החמישית. חברת האחזקות של משפחת קושנר תצטרך לפרוע חוב של 1.4 מיליארד דולר על הבניין ב-2019, והשעון מתקתק.
על רקע זה - דיווח אתמול "וושינגטון פוסט" - מעמדו של קושנר בבית הלבן הולך ומתדרדר. כמה מעמיתיו שם אומרים, בשיחות פרטיות, כי הוא נעשה צל של עצמו. אחרים טוענים, כי המשרד לחדשנות אמריקאית, שקושנר עומד בראשו, נעשה לבדיחה. חקירת התובע המיוחד גרמה לכך שכמה מאנשי צוות הבית הלבן חוששים לדבר עם קושנר על נושאים רגישים. אם פעם שימש קושנר כאיש הקשר של שגרירויות זרות בוושינגטון, מעמד זה נשחק בגלל שלילת זכאותו לבחון חומרים סודיים ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.