מסתמן: רשות ההגבלים תקנוס את בזק בכ-30 מיליון שקל

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, הודיעה היום (ד') לחברת בזק כי היא שוקלת לקבוע, בכפוף לשימוע, כי ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת פסיביות על-מנת לפגוע בתחרות, ולקנוס אותה בהיקף של כ-30 מיליון שקל - זאת כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס". בנוסף שוקלת הרשות להטיל עיצום כספי בסך 700 אלף שקל על סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, בגין אותו אירוע.

הפגיעה בתחרות נעשתה, לכאורה, בדרך של חסימה והכבדה על המתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית על גבי התשתית של בזק. מדובר על שלב מרכזי ברפורמה, במסגרתו בזק אמורה הייתה לאפשר נגישות לתעלות התקשורת שלה, והיא עשתה כל שלאל ידה כדי למנוע זאת, תוך כדי גילויי פסיביות מצד משרד התקשורת.

הודעת הממונה על ההגבלים יוצאת בתום בדיקה שארכה כשנה, אותה ניהלה רשות ההגבלים העסקיים. במסגרת בדיקה זו בחנה הרשות את התנהלותה של בזק בכל הקשור בשימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים, ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות ההגבלים עם רשויות זרות.

הרקע לפרשה הוא כוונתן של שחקניות חדשות לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012.

לדברי רשות ההגבלים, "בזק מחזיקה בתשתית תקשורת פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במקומות רבים בארץ התשתית הפסיבית הזמינה היחידה לפריסת כבלי תקשורת היא התשתית של בזק. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת על התשתית של בזק ביישובים מאוכלסים היא בעייתית ביותר, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחת תשתית כאמור. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על-מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית חדשה אל בתי הלקוחות.

"פניות אל בזק מצדן של חברות כסלקום ופרטנר המבקשות להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על-מנת לפרוס רשתות תקשורת קווית עצמאיות, נתקלו בקשיים ועיכובים רבים".

בזק מנעה מהמתחרות את הגישה למקטעים הסופיים של התשתית הפסיבית, המחברים בין התשתית ברחוב לבניינים. בזק איפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב האחרון שלפני הכניסה לשטח בבעלות פרטית. המקטעים בהם בזק לא איפשרה פריסה של סיבים הם חלק ניכר וחיוני מהתשתית הפסיבית הנחוצה על-מנת להגיע אל בתי הלקוחות.

משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק לחפור ולהטמין תשתית פסיבית עצמאית מהגוב האחרון שלפני הכניסה לשטח בבעלות פרטית ועד לבית הפרטי עצמו. הקמה עצמאית כאמור כרוכה בין השאר בחפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות והסכמה מוועדי בתים לשינוי פני השטח. כל אלה מתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית.

הרשות מציינת כי בזק "מונעת את הגישה לתשתית בחצרות הבניינים ממתחרותיה, אולם במקרים אחרים היא אפשרה לחברות שלא התחרו בה גישה למקטע הרשת שמוביל מהרחוב אל הבניין. הדבר קרה הן עם הוט, בתקופה בה בזק והוט לא היו מתחרות, והן עם yes, חברת-בת של בזק עצמה.

"בנוסף, בזק דרשה מהמתחרות המעוניינות לפרוס רשת תקשורת על בסיס סיבים אופטיים בתשתית הפסיבית שלה כי יפרסו את הסיבים תוך חיתוך וחיבור מחדש של כבל הסיבים האופטיים במספר רב של נקודות בדרכו אל נקודת היעד, היא בית הלקוח. דרישה זו לחיתוך הסיבים משמעותה השתת עלויות ניכרות על החברות וכן פגיעה באיכות רשת התקשורת הנפרסת. עקב דרישתה של בזק מתחרותיה נמנעו מפריסה של סיבים ברשת התקשורת הפסיבית שלה".

לדברי הרשות, "בזק חזרה בה מדרישה זו לחיתוך כבל הסיבים במספר רב של נקודות רק לאחר שמשרד התקשורת הכריע כי הדרישה אינה מוצדקת ותבוטל, כיוון שהדבר עלול להביא בין השאר לייקור בפריסת הרשת, לפגיעה באיכות השירות שיסופק באמצעותה, להוספת נקודות כשל ולעיכוב בפריסתה. בדיקה שערכה הרשות לימדה כי כאשר בזק פרסה לעצמה רשת של סיבים אופטיים, היא לא חתכה את הסיבים באותה תדירות ובאותו היקף כפי שדרשה לצורך פריסת הסיבים האופטיים של מתחרותיה". 

מבזק נמסר בתגובה: "לדעת החברה, מסקנות רשות ההגבלים העסקיים בבדיקה המדוברת הן שגויות מיסודן. בזק שיתפה פעולה באופן מלא בבדיקת הרשות בעניין והראתה כי כל פעילותה ופעולותיה התבצעו על-פי חוק ובהתאם להוראות משרד התקשורת ותיק השירות לשימוש בתשתיות פיזיות. בזק סיפקה לחברות התקשורת האחרות שירותים בהתאם לתיק השירות, ובאופן זהה לדרך בה היא מתקינה את תשתיותיה שלה עצמה. אנו משוכנעים כי במהלך השימוע נוכיח כי בזק עשתה כל המוטל עליה ואף מעבר לכך במסגרת תיק השירות".