זיכרון שיישאר בתמונות: כך נהרסים בתי הקולנוע המיתולוגיים

בתי הקולנוע היו פעם, לא כל כך מזמן, חלק אינטגרלי בתמהיל מבני הציבור העירוניים ברחבי המדינה. הייתה להם פונקציה תרבותית וחברתית, ממש כמו כיכר העיר, הספרייה העירונית, או אולמות קונצרטים. הנטישה של בתי הקולנוע קשורה בוודאי למעבר מצפייה בטלוויזיה לאינטרנט, אבל גם לכך שאולמות הקולנוע החדשים מרוכזים בקניונים ובבנייני ענק, שנמצאים על פי רוב בשולי הערים. אלה המקומות שקל להגיע אליהם ברכב פרטי והם מציעים חוויות של הכל עם הכל - גם סרט וגם חניה, גם נשנוש וגם קניות.

 70 שנות עצמאות ונדל"ן

מפתיע לגלות שדווקא כשהמדינה הצעירה נאלצה להתמודד עם סוגיות קיומיות, ולמגורים נבנו עיירות פיתוח ושכונות שיכונים עם אדריכלות פשוטה, אחידה, מהירה וענייה, הוקדשה לא מעט חשיבה לתכנון ולעיצוב של בתי הקולנוע.

היזמים, בין אם מדובר בפרטיים או ברשויות, לא היססו לשכור את שירותיהם של אדריכלים, חלקם מצוינים, שהשתדלו להפוך את המבנה ליוצא דופן ואמנותי, כך שיהיה חלק מהחוויה התרבותית. רשימות שימור המבנים העירוניות מתמקדות על פי רוב במבני מגורים ומדלגות על בתי הקולנוע. סביר שזה קשור לכך שמדובר במבנים גדולים יחסית בבעלות פרטית, שקשה יותר להסב אותם לייעודים אחרים שיהיו כלכליים.

אדריכל שרון רז עבד במשך שנים במשרדי אדריכלים עד שהחליט שזה לא מספיק מעניין אותו, ומאז הוא מתעד את המבנים הנטושים, שנעלמים. הוא התחיל באתר שנקרא "אדריכלות נעלמת" ואחר כך בבלוג המכונה "נטוש": "בזמני הפנוי המועט, ולא בשביל כסף, התחלתי לצלם מבנים ישנים ונטושים. זו לא הייתה החלטה רציונלית אלא החלטה מתוך התעניינות במבנים מודרניסטיים זנוחים. אני לא יכול להתכחש לזה שיש עבורי משהו מסתורי במבנים הנטושים, אבל עם הזמן זה הפך למשהו ענקי. הבלוג שלי מתגלגל והיום יש לו 100 אלף כניסות בשנה".

- מי לוקח אחריות על בתי הקולנוע הישנים?

"המועצה לשימור אתרים עסוקה, לאיגוד האדריכלים אין בארץ שום סמכות והתחושה היא שלאף אחד אין כוח מול נדל"ן. אני אף פעם לא יודע מתי הדחפורים באים. אני בשטח, כמו דון קישוט, מצלם את בתי הקולנוע, רגע אחד לפני שייעלמו. במדינה הזאת יש חוסר כבוד למורשת הבנויה ויש פה חלק גדול מהעם שלא רוצה לראות את הבנייה הישנה. כואב הלב".

תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרים, מאמינה שבתי הקולנוע הם חלק מנופה התרבותי של העיר ולכן, יש לשמרם: "הערים נהפכו לסינתטיות, והמבנים דומים אחד לשני. בסיטואציה הזאת, דווקא שימור של בתי הקולנוע, נותן רובד נוסף במגוון העירוני. כשבודקים חתך של מאבקים ציבוריים, אפשר לראות שבאופן יחסי, יש לא מעט אנשים שמגיבים לאיום על הריסת בתי קולנוע. המקומות האלה קשורים לחוויות חזקות, של חברות ואהבה".

חיפה: קולנוע רון עומד נטוש 27 שנה

קולנוע רון ממוקם ברחוב החלוץ בחיפה, לא רחוק מבית ההסתדרות ומשוק תלפיות. האדריכל שלו הוא נ.מסלובטי, שעם השנים קצת נשכח מלב. מה שמעניין באדריכלות הוא החיבור האורגני והאלגנטי בין אולם בית הקולנוע, פסאז' החנויות ובית המגורים שצמוד אליו. הקומפלקס נבנה בשנת 1963 ובית הקולנוע שבו היה, בזמנו, המפואר והחדשני בחיפה. המבנה נטוש מאז שנת 1991.

 קולנוע רון / צילום :שרון רז

ירושלים: קולנוע אוריון יהפוך להוסטל לטיילים

בית הקולנוע אוריון, ברחוב שמאי במרכז ירושלים, הוקם ב-1938 ע"י שותפות ערבית-יהודית של בני המשפחות דג'אני, דבאח ומזרחי. המאפיינים הבולטים הם הגודל שלו - היו בו 1,400 מקומות ישיבה, והגג, שיצוק בצורה של קמרון חביתי, מזכיר קצת את האולם המפורסם של הרדיו סיטי מיוזיק הול במרכז רוקפלר בניו יורק. בסוף שנות ה-80 המבנה הענק חולק לחללי משנה שכללו חנויות ובית קולנוע מוקטן, שהפך בתחילת שנות ה-90 לסניף מקדונלד'ס הראשון בעיר. לאחרונה התפרסם ששני יזמים, אדיר אמסלם ומיכאל פרלשטיין, שכרו חלק ממנו ובכוונתם להקים בו הוסטל, עם 160 מיטות וגם סינמטק.

 קולנוע אורן / צילום :שרון רז

באר שבע: קולנוע אורן נטוש

מבנה הקולנוע ממוקם במרכז המסחרי אורן, בצפון שיכון ד', בכניסה הצפונית לעיר. הקולנוע נבנה בשנות ה-60 כחלק אינטגרלי מקומפלקס המרכז המסחרי. קומת המסד שלו משתתפת ברצף הקולונדה שמקיף את הכיכר. האדריכלים ביקשו להדגיש את ייעודו השונה של המבנה באמצעות הגבהתו ויצירת חלון סרט אופקי וצר שעובר לאורך כל הקומה העליונה. הדעיכה של האולם, שבו כ-800 מקומות ישיבה, הייתה איטית והפעילות בו הפסיקה כבר ב-1994.

 קולנוע אןרן / צילום: שרון רז

בשנת 2006 נרכש בית הקולנוע על ידי קבוצת יזמי נדל"ן, שהתכוונו להרוס אותו ולהקים במקום מגדל מגורים בן 24 קומות, בשטח בנוי של 25,800 מ"ר. הפרויקט לא יצא לפועל.

כפר סבא: קולנוע עמל נטוש

בית הפועלים עמל הוקם בשנת 1937 כבית תרבות למושבה כפר סבא וליישובי הסביבה, והוסב לבית קולנוע ב-1954. המבנה תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס בגרמניה, ומאופיין באדריכלות פשוטה ופונקציונלית, סוג של באוהאוס בסגנון כפרי.

עד לשנת 1981 היה הקולנוע בבעלותה של מועצת פועלי כפר סבא, אך לאחר שזו נקלעה לקשיים כלכליים, הוא הושכר למפעל המים (אגודה שיתופית) של כפר סבא למשך 20 שנים. בשנת 2003 נמכר קולנוע עמל על ידי מחלקת הנכסים של ההסתדרות לחברת "האחים אליהו" שביקשו לבנות במקום, אך נאלצו לדחות את תוכניתם עקב לחץ ציבורי.

 קולנוע עמל / צילום :שרון רז

חולון: להוסיף זיכרון תרבותי

האם הבשורה תגיע מעיריית חולון? בישיבת ועדת השימור האחרונה של העיר, שהתקיימה בינואר, הוחלט להרחיב את מושג השימור גם לתחום של זיכרון תרבותי. במילים אחרות, רשימת השימור של העיר תכלול מבנים, פארקים וכיכרות וגם בתי קולנוע. בעיר היו שישה בתי קולנוע (רינה, סבוי, ארמון, מגדל, רון וגיל). חלק מהם נהרסו או אמורים להיהרס.

אדריכלית הילה לוטן, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי: "בתי הקולנוע, בגלל המיקום שלהם, והמבנה הם מחוללים תרבותיים וקהילתיים. כשמדברים על שימור אנחנו לא מתכוונים לפרט אדריכלי, אלא לשימור שיאפשר התחדשות עירונית". לוטן מדגישה שמדובר בשלב ראשוני של סקר, ושאין עדיין מנגנון שיגן על המבנים מחד, ויציע פתרון כלכלי.