ניצחון קטן לאלוביץ: יקבל, לבקשתו, את צווי תפיסת הרכוש שהיו בידי המשטרה בעת הפשיטה על ביתו

בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ, שוחרר בשבוע שעבר למעצר בית וכעת מתפנה ל"בקרת נזקים" בעקבות מעצרו בהסתעפות האחרונה ב"פרשת בזק". בין היתר, מתכוון אלוביץ' להגיש בקרוב בקשה לשחרור חלק מהרכוש שלו שנתפס במסגרת הליכי המעצר שלו. במסגרת המאבק הזה זכה אלוביץ' לניצחון ראשוני קטן בבית המשפט, לאחר ששופט בית משפט השלום, עלאא מסארווה, נעתר אתמול (א') לבקשתו להורות למשטרה להעביר לידיו את צווי תפיסת הרכוש שהיו בידי המשטרה בעת הפשיטה על ביתו.

אלוביץ' ורעייתו איריס נעצרו לפני שלושה שבועות במסגרת סבב החקירות השני בפרשה 4000 (פרשת בזק), אז פשטה המשטרה על ביתם ותפסה רכוש בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. בין היתר עוקלו חשבונות הבנק של בני הזוג, נתפסו כלי רכב, חפצי אומנות, תכשיטים ופריטים נוספים שנלקחו מביתם. השניים חשודים בקיום מערכת יחסים שוחדית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר לכאורה קידם את ענייני בזק במשרד התקשורת בתמורה לסיקור אוהד באתר "וואלה" מקבוצת בזק. זאת בנוסף לחשדות נגד בעל השליטה בבזק, ונושאי משרה בכירים בה, שהועברו לפני מספר חודשים לבחינת הפרקליטות, לפיהם נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים.

בשבוע שעבר, יום לאחר שחרורו של אלוביץ' ממעצרו למעצר בית בן 10 ימים, הגישו עוה"ד ז'ק חן, תאיר בן-שושן, מיכל רוזן-עוזר ונעה פירר, בקשה לביהמ"ש להורות למשטרה להעביר לעיונם את צווי התפיסה שעמדו בלב תפיסות הרכוש שלהם - לאחר שזו סירבה להעביר את הצווים לעיונם.

בבקשה נטען, כי אי-העברת הצווים, שניתנו במעמד צד אחד, לעיונם של בני הזוג, מונעת מהם את היכולת לבחון האם הצווים ניתנו כדין, והאם הנכסים שנתפסו בפועל נכללים כולם בצווים שמכוחם הם נתפסו. המשטרה סירבה להעביר את הצווים אך הסכימה להעביר לסנגורים את רשימת הנכסים של בני הזוג אלוביץ שנתפסו; אולם פרקליטי אלוביץ דרשו להעביר את הצווים עצמם. השופט עלאא מסארווה מבית המשפט השלום בת"א (אשר החליף את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בדיוני המעצר והתפיסות בתיק בעקבות "פרשת המסרונים"), קיבל את בקשת בני הזוג אלוביץ' תוך שהוא קובע, כי ברירת המחדל היא שצווי חיפוש ותפיסה אינם נחשבים לחומר חסוי, ולכן ניתן להעבירם לעיון החשודים עוד בטרם הגשת כתב האישום בעניינם.

"הכלל הוא בדבר פומביות ושקיפות ורק החריג הוא בהטלת חיסיון והסתרה מטעמי סודיות", ציין השופט בהחלטתו. "ברירת המחדל הינה שצו שהוצא נגד אדם יופקד בידיו על מנת לאפשר לו לממש זכות להעמיד את הצו (שניתן במעמד צו אחד) תחת שרביט הביקורת השיפוטית", נקבע.