הנשק החדש של נוחי דנקנר בערעור: נאום עדי המדינה של ניצן

נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי, ובנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהורשעו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, צפויים לנסות ולהשתמש ב"נאום עדי המדינה" של פרקליט המדינה, שי ניצן, כחיזוק לטיעוני ההגנה שלהם במסגרת הדיונים בערעורים שהגישו לבית המשפט העליון - כך נודע ל"גלובס". דנקנר ושטרום צפויים לתקוף את מהימנותו של עד המדינה נגדם, עדי שלג, ולטעון כי לאור השקרים שהתגלו לפי הנטען בגרסתו של שלג, יש לקבל את ערעוריהם.

בחודש הבא יידונו שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ, בערעור שהגישו דנקנר, ושותפו למירמה, שטרום, על הרשעתם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. כמו כן, יידון העליון בערעורם של דנקנר ושטרום על עונשי המאסר של שנתיים ושנה בהתאמה שהוטלו עליהם במחוזי ובערעור הנגדי של הפרקליטות שמבקשת להחמיר בעונשם.

לדנקנר ושטרום ביחד ובנפרד יש טענות רבות ומגוונות נגד הרשעתם על-ידי השופט חאלד כבוב ביולי 2016. הניסיון המרכזי של דנקנר בערעורו, שמשתרע על 80 עמודים, הוא להציג הסבר אלטרנטיבי לזה של השופט שהרשיע אותו, חאלד כבוב, באשר למשמעות המעשים שלו ושל שטרום.

סתירות שונות בעדותו של שלג

השניים גם תוקפים בערעור באופן חזיתי את מהימנותו של עד המדינה, הברוקר עדי שלג. שלג היה אחד מן האדנים שעליהם נשען כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בעיקר בשל עדותו על שתי פגישות שקיים עם שטרום, במסגרתן חשף בפניו לכאורה שטרום את התכנית התרמיתית והנחה אותו כיצד לפעול.

דנקנר ושטרום טוענים כי הם הצליחו להפריך את גרסתו של שלג, באופן פשוט - לטענתם, על-פי איכוני מכשיר הטלפון של שלג, הוא בכלל לא היה היכן שטען שהתקיימו הפגישות עם שטרום שבמהלכן הורה לו שטרום, לגרסתו, לבצע את הרצת המניות, בשעה שטען שהתקיימו.

בהכרעת הדין המרשיעה, השופט כבוב התייחס לדברים: "האם היה מפגש ביום 21.2.2012 בין שלג לבין שטרום? על פניו, המסקנה המתבקשת מניתוח ראיית ההגנה היא שמפגש כזה לא נערך במקום ובשעה המצוינים על-ידי שלג".

השופט ציין כי "אינני מקל ראש במשמעות של ממצא זה לעניין עצם קיומה של הנחיה מפורשת (ל"הרצת המניות". ח',מ') מצדו של שטרום". עם זאת, השופט קבע כי "אין בכך כדי לאיין את יתר גרסתו של שלג כעד מדינה או את גרסתו בחקירתו ברשות. בענייננו, מצאתי לקבוע כי אין זה המקרה בו הפרכת היבט מסוים בגרסתו של עד מדינה יש בה כדי למוטט את שאר ההיבטים של הודעתו ועדותו או לקעקע את מהימנותו באופן מוחלט".

יחד עם זאת, השופט קבע על סמך סתירות שונות בעדותו של שלג, כמו גם על סמך עצם היותו עד מדינה, כי "לעדותו יש משקל נמוך, והיא משמשת רק כתמיכה למכלול הראיות האחרות בתיק, שמורכב בעיקר אם לא רק מראיות נסיבתיות, אם כי יש הרבה מאוד ראיות שכאלה".

אם כן, כבוב התייחס בהכרעת הדין המרשיעה לבעיות שעלו מעדותו של שלג, וגם למשקל הנמוך שהוא נותן לעדותו. למרות זאת, דנקנר ושטרום, טוענים גם בערעור כי שלג הוא שקרן, ונוכל שלא ניתן להתבסס על עדותו נגדם. יתר על כן, הם סבורים כי הפרקליטות צריכה הייתה לבטל את הסכם עד המדינה עמו בשל שקריו.

בינתיים, על רקע גיוס עדי המדינה הרבים בפרשיות ראש הממשלה, בנימין נתניהו (בהם ניר חפץ שעבד אצל דנקנר וגם יעץ לו תקשורתית במהלך משפטו), נשא שלשום (א') פרקליט המדינה ניצן דברים שבהם הבהיר כי הסכמי עדי המדינה הם כלי משמעותי בארגז הכלים של רשויות החוק בהתמודדות עם השחיתות. "זהו כלי שמקובל גם במדינות אחרות, והוא מסייע למאבק בפשיעה. בשנים האחרונות נחתמו הסכמים כאלו בתיקי שחיתות והם הוכיחו את עצמם", אמר ניצן.

למרות שניצן הגן על תופעת עדי המדינה, דנקנר ושטרום מתכוונים להשתמש בחלק אחר של דבריו דווקא לטובתם. מדובר על החלק שבו ניצן הדגיש כי "תנאי בסיסי לחתימת הסכם עד מדינה הוא כי הגורמים העוסקים בכך סבורים שהעד דובר אמת, וכי יש תימוכין וראיות לדבריו... לעולם לא נגייס עד מדינה ונאמר לו לשקר, וכל טענה אחרת היא מופרכת".

"לא ניתן להתבסס על העדות"

לשיטת דנקנר ושטרום, במסגרת המשפט שנוהל נגדם במחוזי הם הוכיחו כי שלג שיקר בליבת עדותו. כעת הם יטענו כי מניתוח המקרה של שלג על בסיס הדברים שהעלה פרקליט המדינה, כעולה מדבריו שלשום, לא ניתן לקבל את עדותו, ובטח שלא ניתן להתבסס עליה בהרשעה.

הפרקליטות, מן הסתם, לא תסכים לפרשנות הזאת. היא תתעקש גם בבית המשפט העליון כי דנקנר ושטרום אשמים, וכי עיקר עדותו של שלג היא נכונה, גם אם התגלו בה טעויות.

אגב, בזמן שדנקנר תוקף את מהימנות עד המדינה שלג, ממשיך ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000, למסור עדות בפני חוקרי המשטרה. נזכיר כי חפץ עבד שנים עבור נוחי דנקנר. לאחר שדנקנר רכש את עיתון "מעריב", הוא מינה את חפץ לעורך העיתון.

בדוח שפרסמו הנאמנים, עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל, בתחילת 2016 על נסיבות קריסת "מעריב" הם העבירו ביקורת חריפה על התנהלותם של דנקנר וחפץ. בדוח שהגישו הכונסים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת הליכי כינוס הנכסים של החברות שנשלטו על-ידי דנקנר ועופר נמרודי, ושבעבר הוציאו לאור את "מעריב", סקרו הנאמנים את שרשרת השגיאות העסקיות שהובילו לדבריהם לקריסת קבוצת התקשורת. בין היתר הם כתבו כי דנקנר השתמש בעיתון לשם קידום מטרותיו האישיות והפרטיות.

לאחרונה פנה עו"ד אלעד מן מתנועת "הצלחה" ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה לחקור את חפץ על מעשיו ב"מעריב". היועמ"ש לא הגיב לבקשה.