לשחרר את הלוויתן

עשר שנים לאחר שנתגלה, הגז ממאגר לוויתן ייצא סופסוף מבטן האדמה בשנה הבאה, וכולנו נוכל ליהנות ממה שיש לו להציע: אנרגיה נקייה וזולה, הכנסות ממיסים ורווח גיאופוליטי מאספקת גז לירדן ולמצרים. פיתוח משק הגז התעכב שנים ארוכות בשל הרגולציה. ההתנגדויות היו רבות, פוליטיות בעיקרן ובמסווה של 'טובת הציבור', אך למרות הכול, לפני שנה יצאה הרכבת מהתחנה ולמעלה מ-40% מהמלאכה של פרויקט לווייתן הושלמה: בטקסס מרכיבים את אסדת הטיפול, בקרקעית הים קודחים בארות, ובקרוב תונח הצנרת. כך נראה מיזם התשתית הגדול בתולדות המדינה, בהשקעה של 13 מיליארד שקלים ובמימון הסקטור הפרטי.

אך גם לאחר שאושר בכל מסגרת רגולטורית ומשפטית אפשרית, עדיין יש התנגדויות לפיתוח המאגר. בניגוד להתנגדויות הפוליטיות סביב "מתווה הגז", כאן קשה להאשים את תושבי זיכרון יעקב (ראו כתבה שפורסמה ב"גלובס" בנושא), שבסך הכול דואגים לבריאותם ולסביבה בה הם מגדלים את ילדיהם. אבל בדומה לעבר, גם הפעם הטיעונים מסתמכים על שמועות ולא על עובדות.

אם תושבי האזור יסיטו לרגע את מבטם, הם יראו את ארובות הענק בתחנת הכוח בחדרה, שהפכו את אזור חדרה רבתי למקום עם זיהום האוויר הגבוה בישראל. כמה גבוה? פליטות המזהמים גבוהות בו פי 32 מאשר באזור חיפה. כמעט 40 שנה פולטות הארובות רעלנים שגורמים לזיהום, מחלות לב וריאה ושיעורי תמותה גבוהים, וביומיום סתם מורידות "גשם פחמי" שמלכלך את הכביסה.

כך נראה עידן הפחם שעתיד להסתיים בקרוב. הודות לגז בלוויתן תתאפשר השבתת ארבע מתוך שש יחידות הייצור הפחמיות בחדרה. שתי היחידות הנותרות יופעלו בהיקף מינימלי, עד להשבתה הסופית. הגז הוא הפתרון לזיהום, לא הבעיה.

טיבן של שמועות שהן מתגברות, במיוחד כשהן הופכות לסרטונים יצירתיים בפייסבוק. אבל, מי שבקי בהליכי אישור הפרויקט יודע כמה דגש ניתן לשמירה על הסביבה ובריאות התושבים. התוכנית גובשה בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר במדינות ה-OECD. האסדה תוכננה כמערכת סגורה על מנת שלא תהיה פליטת מזהמים ומיקומה נבחר בהתאם לתנאים הנדסיים וטופוגרפיים ולאור שיקולים רבים ומקיפים. הצינורות להולכת הגז יוטמנו באופן בטוח עמוק בבטן האדמה, וגם לפי בחינה של תרחישי קיצון ותחת ההנחות המחמירות ביותר, כמות המזהמים שעשויה להגיע לחוף היא זניחה לחלוטין.

תוכנית הפיתוח של לוויתן עברה תהליך ארוך של אישורים והסדרה, כאשר במועצה הארצית יושבים מומחים בתכנון ובאיכות הסביבה, לצד נציגי ציבור וארגונים ירוקים. כל בעלי העניין השמיעו את דברם, וב-2014 אושרה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א). ב-2015 נעשו התאמות בהתאם לדרישת בג"ץ, וב-2016 התוכנית אושרה על ידי הממשלה והממונה על הנפט. מתקן האחסון בחגית המיועד לשעת חירום אושר שנית, נבדק שוב וב-2017 ואושר בשלישית. למרות סבב האישורים, תוכנית הפיתוח הגיעה שנית לבג"ץ, שגם קבע כי "ההליך במועצה הארצית היה ראוי, ובחן את טענות העותרים באופן רציני*.

אפשר להבין את הפחד שמעוררות שמועות אפוקליפטיות, אך לא מומלץ להקשיב למומחים לקונספירציות. עדיף לתת קצת קרדיט למומחים במשרד להגנת הסביבה, במשרד האנרגיה, במערכת המשפט, וכן - גם לאנשי המקצוע בתעשיית הגז, שמצהירים כי תוכנית הפיתוח בטוחה לחלוטין. בעוד כמה שנים כשרמות זיהום האוויר יירדו, נרגיש כולנו את מה שברור כבר היום לכל אנשי המקצוע: הגז הטבעי הוא הפתרון לזיהום האוויר בישראל, לא הבעיה.

■ הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר באיגוד תעשיות הגז