מה למדו בעמק הסיליקון ממקרים כמו זה של רמי ברכה

את מה שאנחנו מגלים רק עכשיו עם רמי ברכה, הבכיר הראשון בהייטק הישראלי שנחשף לכאורה כמטריד סדרתי, גילו בעמק הסיליקון לפני יותר משנה, עוד לפני שפרצה לתודעה תנועת #Metoo הנמרצת. גם מבול הווידויים שהגיע אחרי שה"ניו-יורק טיימס" חשף באוקטובר האחרון את ההתנהגות המטרידנית הסדרתית של המפיק הארווי ווינשטיין, הגיע יותר מחצי שנה אחרי אותו רגע מכונן של עמק הסיליקון.

בפברואר 2017 פרסמה סוזן פולאר, מהנדסת לשעבר באובר, פוסט בבלוג הפרטי שלה שבו היא תיארה את סביבת העבודה הרעילה והסקסיסטית במה שהיה אז הסטארט-אפ הגדול ואולי גם מהאהובים בעולם. היא כתבה שלא רק שבחברה שוררת התנהגות לא הולמת, מפלה ומטרידה, אלא גם שההנהלה מעלימה עין מתלונות קונקרטיות. שלושה חודשים מאוחר יותר, המנכ"ל-מייסד טרוויס קלניק ועוד 20 בכירים אחרים מצאו את עצמם מחוץ לדלת. תגובת השרשרת של המעשה הבודד הזה עוד מהדהדת בעמק הסיליקון, ומעידה שאובר וקלניק הם לא אנומליות.

תעשיית ההייטק נראית לעיתים תמימה וחנונית, אבל גם חנונים יכולים להיות מרושעים. במיוחד כשמדובר בתעשייה גברית, עשירה ופריבילגית - שילוב רעיל שמוביל לתחושת זכאות והרבה מאוד החלטות רעות. Tech Bro או Brogrammer, הפכה לתרבות של ממש שמקבצת סביבה מתכנתים שהביאו איתם לעמק את התרבות השוביניסטית מאחוות הקולג'. סיפורים על מסיבות מין וסמים שבועיות בבתים מפוארים מתרוצצים כבר שנים בתעשייה כשהמארחים והאורחים, משקיעים ויזמים, מדברים בגאווה על ההתנסויות המיניות שלהם. זו אינה שערורייה או סוד, אלא יותר עניין של אורח חיים וגם פלטפורמה מקובלת לעשות עסקים, שזה ממש בסדר בשביל גברים, פחות בשביל נשים שהופכות לקורבנות של סטנדרט כפול כשהפלטפורמה הופכת למלכוד 22: אם היזמיות יסרבו להזמנה, הן תיעלמנה עוד יותר מהנוף העסקי ורשת הקשרים; ואם ילכו - הן יקעקעו את מעמדן כזולות וכחפץ.

אבל תודה לאל לפולאר. נכון שהיא לא הייתה הראשונה להעיד על הדברים, אלן פאו מקליינר תבעה את החברה על יחס מפלה וטענות דומות עלו מעובדות בטוויטר, בפייסבוק ובטסלה. אבל בזמן הווידוי של פולאר משהו כנראה היה בשל מספיק כדי לחזק ולהעצים נשים אחרות לצאת מהמחשכים ולחשוף מטרידים אחרים.

מכחישים את ההאשמות

כך, ביוני האחרון, ג'סטין קלדבק, משקיע הון סיכון ותיק שהיה שותף בקרן לייטספיד וממייסדי ביינרי קפיטל, הואשם על-ידי שש נשים כי הטריד אותן מינית בזמן שהן ניהלו איתו משא ומתן להשקעות בחברות שלהן. בין היתר תואר איך היה שולח לנשים הודעות בכל שעות היום, שואל אם הן נמשכות אליו, ובפגישות פנים מול פנים בזמן שהגיעו לגייס כספים היה מגשש ומנסה לנשק אותן כנגד רצונן. קלדבק התחיל עם הכחשה גורפת, המשיך בהתנצלות רפה וסיים בפרישה מהחברה שלו. ביינרי קפיטל קרסה זמן קצר אחר כך בעקבות משיכת כספים המונית של המשקיעים.

זמן לא רב אחריו נחשפו נשים נוספות והאשימו את דייב מק'קלור, משקיע אנג'ל ותיק, בהתנהגות לא הולמת. מק'קלור בתגובה פרסם פוסט ארוך שכותרתו "אני קריפ", והתפטר מקרן ההשקעות Startups500 שהקים. "אני מתבייש שלא שיניתי את ההתנהגות שלי עד שנאלצתי לעשות זאת על-ידי הנסיבות ועל-ידי אחרים", הוא כתב והוסיף "התנהגתי כלפי נשים בצורה לא הולמת בסיטואציות שקשורות לעבודה, ניצלתי בצורה אנוכית את הסיטואציה. הייתי צריך לדעת טוב יותר. ההתנהגות שלי הייתה בלתי נסבלת ולא נכונה".

באותו היום ממש כריס סאצ'ה, עוד משקיע הון סיכון ותיק ומנהל לשעבר בגוגל, נאלץ להתמודד עם האשמות דומות. סאצ'ה, שהרשה לעצמו לגעת ביזמיות בסבבי גיוס, כתב בבלוג אחרי שפנו אליו לתגובה על האשמות כי "עכשיו אני מבין שתרמתי אישית לבעיה. אני מצטער". גם מארק קאנטר, יזם ומייסד מקרומדיה, הודיע ביולי האחרון שהוא מצטער. גם הוא בחר להכחיש תחילה את ההאשמות, אך כשעוד מתלוננות צצו, הוא פצח בהתנצלות, עלובה במיוחדת. "מעולם לא התכוונתי לגרום אי-נוחות, פחד או בושה. אני מבין איך האימרות שלי יכולות להתפרש לא נכון".

בספטמבר, מייק קגני, מנכ"ל SoFi, אולץ לפרוש אחרי בדיקה ממושכת של החברה, בין היתר, בשל התנהגותו המינית. קגני עזב תוך שהוא מכחיש את כל ההאשמות נגדו. בנובמבר הגיע תורו של סטיב ג'רבסטון, אולי הדמות הבכירה ביותר בעמק הסיליקון, שהתגלה כמטרידן סדרתי ונאלץ לפרוש גם הוא. בין כל המקרים הללו פורסם סקר בשם "הפיל שבעמק", שממנו עלה כי כל 200 הנשים הבכירות בתעשייה שסוקרו חוו הטרדה מינית בסיטואציה עסקית.

דינמיקת כוח לא בריאה

מה שעולה באופן ברור מהמקרים הללו הוא שהשכלה, קידמה וחדשנות הם לא מתכון לנאורות, ושבכל מקרה הטרדות מיניות אינן סטנדרט מקובל. רק לפני שבוע פרסמו 40 חברות הון סיכון מדיניות מפורטת למניעת וטיפול בהטרדות מיניות. המהלך אולי נראה סטנדרטי להחריד, אבל למעשה הוא יוצא דופן לחלוטין. עד כה, חברות הקפידו שלא לפרסם את המדיניות שלהן בנושאים אלו, אלא רק לשחרר הודעה רפה שהן מתנגדות להטרדה. מי שאחראי ליוזמה הזו היא שריל יהו, אחת מהמתלוננות נגד מק'קלור.

המהלכים האחרונים מעידים כי ההבנה שמערכת היחסים הלא מאוזנת בין נשים וגברים בעולם הטכנולוגיה מייצרת דינמיקת כוח לא בריאה, בטח ובטח שלא מפרה ומעודדת חופש מחשבה ויצירתיות. הם מעידים כי ניתן לסמן גבולות ברורים בין הפרטי לעסקי ושלא חייבים סטטיסטיקות באנליות כדי לדעת שהקוד שבור. אפשר פשוט להקשיב לנשים המוכשרות והחרוצות, ולעזור להן "לנקות" את התחום.