אחת המטרות החשובות של מערכת הענישה בארץ היא לנסות לשקם עבריינים מורשעים ולסייע להם לחזור להיות אזרחים מועילים לחברה. הראיון ששודר בסוף השבוע האחרון עם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מראה כי לפחות בכל הנוגע לשיקום אולמרט - המערכת כשלה כישלון חרוץ.
אולמרט יצא מהכלא כפי שנכנס אליו: הוא רואה עצמו כקורבן נרדף של ראשי מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל ושל כמה עיתונאים שחברו אליה. הוא מסיר מעליו כל אחריות לגורלו, וטוען כי החקירות נגדו התנהלו - זה נשמע לנו מוכר - בשל "מאמץ מתוכנן, מאורגן, ממומן על-ידי גורמים חורשי רעתי במגרש הפוליטי, יחד עם החלטה זדונית ומרושעת של גורמי פרקליטות שגמרו אומר להביא לסילוקי מהחיים הציבוריים".
כמעט מפתה היה לפטור את הראיון, המלטף עד כדי דגדוג, שערך גיל ריבה עם אולמרט, באמירה ש"אין תופסים אדם בשעת צערו", וללכת הלאה. אבל על המתקפה של אולמרט על הפרקליטות ועל מני מזוז ומשה לדור, שהובילו אותה בתקופת חקירות אולמרט, אסור - למי ששלטון החוק בישראל יקר לו - לעבור בשקט. זאת, בעיקר בשל העובדה שהמתקפה של אולמרט לא נאמרת בחלל ריק אלא בתקופה שבה שוב מתנהלת חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן החשוד בשחיתות.
ב-10 ביולי 2012, אז הורשע אולמרט בהפרת אמונים אך זוכה מהאישומים בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, יצא חברו, אמנון דנקנר המנוח, מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים ואמר כי "יש אומרים שפרקליט המדינה צריך להתפטר, אני חושב שהוא צריך להתאבד". אולמרט מצדו יצא אל התקשורת וטען כי הוכח שהוא מעולם לא פעל בצורה מושחתת, וכי הוכח כי מעולם לא קיבל כסף במעטפות.
כמעט 6 שנים חלפו מאז, שבמהלכן אולמרט הורשע בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים בתיק טלנסקי; הורשע בקבלת שוחד בפרשיית משנה במשפט פרשת הולילנד; והורשע על-פי הודאתו בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שניסה להניא את שולה זקן מלהעיד נגדו, והוא נשלח למאסר בכלא מעשיהו.
אבל פסקי הדין של 9 שופטים שונים (!) ב-3 בתי משפט - שופטי המחוזי בירושלים, משה סובל, יעקב צבן ורבקה פרידמן-פלדמן; שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, דוד רוזן; ושופטי בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, ניל הנדל, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל; לא מפריעים לאולמרט לנסות ליצור מצג-שווא ציבורי כאילו דבר לא השתנה. כאילו הוא קורבן.
על רקע הריאיון עם אולמרט, אולי זה הזמן להזכיר את קביעות השופטים: בין השנים 2005-2003, עת כיהן אולמרט כשר התמ"ת, הוא קיבל לידו מאיש העסקים טלנסקי כספים בסדרי גודל משמעותיים - 173,667 דולר. חלק ניכר מהסכום - 154 אלף דולר, הוחזק עבור אולמרט בנאמנות על-ידי חברו, עו"ד אורי מסר, בקופה סודית. בסך-הכול החזיק אולמרט בקופה הסודית למעלה מ-300 אלף דולר.
כספי הקופה נמסרו למסר על-ידי שולה זקן, שניהלה עבור אולמרט מעקב ורישום אחר ההפקדות והמשיכות בקופה. לצד הכספים שהוחזקו בקופה הסודית, קיבל אולמרט שני תשלומים נוספים מטלנסקי: האחד - תשלום של 4,717 דולר; השני - תשלום של 15,000 דולר. הסכום הראשון שולם לכיסוי שהות פרטית של אולמרט במלון בוושינגטון; ואילו התשלום השני הועבר לאולמרט במזומן בעת שהותו בנסיעה פרטית בניו-יורק. במהלך חלק מתקופה זו סייע אולמרט לטלנסקי בקידום ענייניו העסקיים בתחום המלונאות.
בתיק הולילנד, אולמרט הורשע פה-אחד בעבירה של קבלת שוחד בגין קבלת סך של 60 אלף שקל מדכנר באמצעות זקן. "אולמרט ניצל את כוחו ואת מעמדו הציבורי הרם לטובתו האישית, ובכך פגע בטוהר המידות ובאמון הציבור במנגנון הציבורי ובשלטון", קבעו בתי המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.