"אם אתם מודעים לאיזשהי התנהגות פוגענית, של הקרן, של כל אחד מהצוות, או של כל אחד מתוך חברות הפורטפוליו שלנו, או בתוך קרנות הון סיכון אחרות שאנחנו עובדים איתן כעת או עשויים לעבור איתן בעתיד, בבקשה ספרו לנו!" - כך כתב שחר צפריר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון TLV Partners, בפוסט שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו ביום שישי האחרון. יומיים קודם לכן רמי ברכה השעה עצמו מקרן פיטנגו, אחרי שתחקיר "עובדה" העלה כי הטריד מינית יזמיות שביקשו לגייס ממנו כספים, ואף שכר חברת חקירות כדי לאסוף מידע עליהן, על עיתונאיות שחקרו את התנהלותו ועל היזם שחר קמיניץ.
הפוסט נכתב בידי צפריר בשם שלושת השותפים בקרן TLV Partners: הוא עצמו, רונה שגב-גל ואיתן בק, שבעצמם פרשו מפיטנגו ב-2014. הוא כלל כתובת אימייל יעודית לפניות בנוגע להתנהלות פוגענית: abuse@tlv.partners. כל מייל שיישלח לכתובת זו יועבר לשלושת השותפים ולסמנכ"לית הפיננסים רונית דולברג. שליחת הפנייה למספר גורמים במקביל, הסביר צפריר בפוסט, תבטיח שהן לא יטויחו.
להפחית את הסיכון
"אני לא מכיר את רמי ברכה ומעולם לא פגשתי אותו, אבל המהלך הזה נעשה כתוצאה מהתחקיר בעובדה", אומר צפריר בראיון ל"גלובס". "זה טלטל את כולנו. למחרת בבוקר אנחנו, השותפים, החלטנו שזה צעד קטן שאנחנו יכולים לעשות כדי להבהיר כמה הנושא הזה בנפשנו. פשוט הגבנו מהבטן. לא יכולנו שלא להשמיע קול שונה. אני חושב שאם כולם ייצאו עם מסר דומה, האנשים שמרשים לעצמם לנצל יישנו פחות טוב בלילה וייחשפו יותר מהר".
צפריר הוסיף שעוד לא הגיעו אליהם פניות בעקבות פרסום הפוסט, אך אם יגיעו - התגובה תהיה מיידית. "אני מאוד מקווה שהתהליך שאנחנו עושים יפחית משמעותית את הסיכוי שנשקיע באנשים שיטרידו. כמו שברור לנו שלא נרצה לעבוד עם גנב או פושע, ברור לנו שלא נרצה לעבוד עם יזם או משקיע שירשה לעצמו להתנהג בצורה כזאת, או עם כאלה שיעלימו עין במצב כזה. אם נקבל פנייה לגבי גוף שהשקענו בו, לא נעבוד איתם יותר, חד-משמעית".
אף שקרנות אחרות לא פתחו תיבת מייל ייעודית לדיווחים על הטרדות, צפריר מעריך שתעשיית ההון סיכון באמת מנסה לנכש את המטרידים: "אני משוכנע שבכל שאר הקרנות, או כמעט בכולן, יש נהלים דומים. הייתה איזו נוסחה שאנשים דוחים הם מנכ"לים יותר טובים, אבל היא לא נכונה בעליל. אנשים נעימים מצליחים".
מה חשבת על התגובה של קרן פיטנגו לתחקיר "עובדה", שהגדירה את הטענות נגד ברכה "שמועות"?
"מאוד לא אהבתי אותה. ההצהרה הערכית החד-משמעית בכל השוק הזה חייבת להיות של אפס סובלנות. אני בטוח שהגילוי החשוב הזה זעזע את התעשייה ויזיז אותה קדימה. משיחות עם קרנות אחרות שאני אוהב ומעריך אני יודע שזה נושא שכרגע מטריד את כולן".
מאזן הכוחות שונה
אחד הדברים שחשוב שישתנו בתעשייה, בעיני צפריר, הוא מאזן הגברים-נשים: "בשש שנותיי כמשקיע הון סיכון פגשתי אולי 10 חברות שמובלות על ידי יזמיות. אנחנו פוגשים כאלף חברות בשנה, אולי אחת מהן מובלת בידי יזמית. זו סטטיסטיקה נוראית וצריך לתקן אותה. זה מתחיל מהתפקידים בצבא ואחר כך באוניברסיטה ובכלל. אנחנו יכולים לתת רוח גבית וזה חשוב לנו, אחת השותפות שהקימה את הקרן שלנו היא רונה - שותפה אישה".
מעבר לכך, אומר צפריר, מאזן הכוחות בתעשייה מתבסס על תפיסה שגויה: "התפיסה שהכוח אצל המשקיעים זאת לדעתי אשליה, שהמשקיעים והיזמים צריכים להתפכח ממנה - במיוחד כרגע, כשיש עודף כסף לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, המציאות היא שהם בוחרים עם מי לעבוד. התפיסה הזאת, שהיזמים הם שמביאים את הערך, נהיית ברורה יותר ויותר - גם בגלל התבגרות התעשייה וגם בגלל חילופי דורות בקרנות. היום הקרנות, גם בארצות הברית, מתאבדות על להיות הכי בסדר שאפשר כדי שהיזמים ירצו לעבוד איתם. הקרנות הטובות באמת תמיד היו כאלה".
הרבה יזמיות מדברות על חוויה הפוכה: הן מרגישות תלויות במשקיעים.
"הכוח האמיתי הוא רק אצל היזמים או היזמות. כל התעשייה הזאת היא רק בזכותם, וככל שהתעשייה תבין את זה מהר יותר - כך יהיה טוב יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.