מי צריך לשלם מע"מ על פעילות השקעות שלו בשוק ההון?

נראה כי אחת הסוגיות החמות בעולם המס הישראלי היא שאלת הטלת מע"מ על פעילות בשוק ההון. לשם ההדגמה, האם חברה עסקית רגילה, המשקיעה את עודפי המזומנים שלה בשוק ההון, חשופה לטענה מצד רשויות מע"מ כי בשל היקפי פעילותה הגבוהים - העולים כדי פעילות עסקית - יש להטיל מע"מ על פעילות זאת.

סוגיית הטלת מע"מ על פעילות בשוק ההון תפסה תאוצה בעקבות פסק דין אקוויטס שניתן לפני כשנה, ובעקבות עמדה חייבת בדיווח שפרסמה רשות המסים בעניין. ככלל, קודם לפסק דין אקוויטס, הדעה הרווחת בעניין הייתה כי מכירת ניירות ערך תתחייב במע"מ רק בידי בנק או מוסד כספי אחר (באמצעות מנגנון "מס הרווח"), וכן בידי מי שעיסוקו בתיווך בניירות ערך, וזאת מכוח התובנה כי התיווך הוא בבחינת "שירות" חייב במע"מ. במסגרת פסק דין אקוויטס קבע בית המשפט, מפי השופטת סרוסי, כי ניתן לחייב במע"מ לא רק מי שנחשב למתווך בניירות ערך, אלא גם מי שפועל בבורסה בתיק ההשקעות של עצמו (תיק נוסטרו) אם אכן ייקבע כי הוא עוסק בפעילות בניירות ערך.

למותר לציין כי הפסיקה בעניין אקוויטס הטילה פחד גדול על חברות "רגילות" שאינן מוסד כספי, שמא בשל היקף המזומנים הגדול שלהן המושקע בשוק ההון יוטל מע"מ על התשואה שהפיקו בשוק ההון.

בעקבות פסק דין אקוויטס הוצאו שומות לא מעטות על-ידי רשויות המע"מ, ואף כאמור פורסמה עמדה חייבת בדיווח 12/2017, שבה נקבע כי "פעילות של קנייה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים הנעשית על-ידי יחיד או על-ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר היא בעלת מאפיינים עסקיים - חייבת במס על פי חוק מס ערך מוסף". במילים אחרות, עמדת רשויות המע"מ קבעה כי גם פעילות שבוצעה בשוק ההון במסגרת תיק ההשקעות של החברה, להבדיל מפעילות עבור אחר, עלולה להצמיח חבות במע"מ.

ואז הגיע פסק דין טריידומטיקס

לפני כחודש ימים התפרסם פסק דין טריידומטיקס מבית מדרשו של השופט קירש. בעניין טריידומטיקס ביקש מנהל מע"מ להטיל מס על החברה בגין השקעותיה בשוק ההון, וזאת אף על פי שלא חלק על כך שאין לסווג את החברה כ"מוסד כספי". חברת טריידומטיקס פיתחה תוכנה לשימוש בשוק ההון, ואולם לפני שהתוכנה שווקה ונמכרה ללקוחות, החברה מונתה ל"עושה שוק" בבורסה. במסגרת פעילותה זאת, החברה הזרימה פקודות קנייה ומכירה לאופציות על מניות סחירות בהיקפים משמעותיים, ואף קיבלה עמלות מהבורסה עצמה.

בית המשפט דן ארוכות בשאלת הטלת המס על מי שאינו פועל בשוק ההון עבור אחרים, אלא משקיע בבורסה בתיק ההשקעות שלו עצמו (תיק הנוסטרו), האם יש להטיל מע"מ על פעילות זו - בהנחה שאכן פעילות זאת עולה כדי עסקו של הנישום. בסופו של דיון, נמנע בית המשפט מהכרעה בשאלה זאת, אלא הסתפק אך בהצגת השאלות הרבות המתעוררות בנושא.

לגופו של עניין הכריע בית המשפט כי בצדק הטיל מנהל מע"מ מס על רווחי פעילותה בשוק ההון של החברה. לעניין זה קבע בית המשפט כי אף אם תאומץ עמדת החברה כי יש להטיל מע"מ רק על מי שממלא תפקיד של תיווך, הפועל בשוק ההון עבור אחר, הרי שבנסיבות העניין - מעצם פעילותה של החברה כ"עושה שוק" - היא נחשבת ל"מתווך".

לסיכום ייאמר כי ניצחונו של מנהל מע"מ בתיק ספציפי זה היה בבחינת "ניצחון פירוס" לרשות המסים. אמנם בתיק הספציפי נקבע כי בדין הטיל מנהל מע"מ מס על פעילות החברה בשוק ההון, אך ככלל הוטל ספק רב בשאלת זכאותו של מנהל מע"מ להטיל מס על חברה עסקית רגילה, הפעילה בשוק ההון עבור עצמה (תיק נוסטרו).

לא נוכל להימנע מלסיים רשימה זאת בציטוט דבריו הנוקבים והברורים של השופט קירש בסוגיה: "חוסר הבהירות הנמשך בנושא זה הוא מיותר ואיננו ראוי. שוק ההון חשוב מדי לכלכלת המדינה כדי להשאיר עמימות כה גדולה באשר למיסוי העקיף של הגורמים הפועלים בו. אי-הבהירות נמשכת עשרות שנים, ואין כל סיבה להנחיל את החקיקה הקיימת על סתירותיה ותעלומותיה לדורות נוספים של פרשנים.

"דרוש תיקון חקיקה אשר יסדיר את העניין. וממה נפשך, אם כוונת המחוקק ברורה למחוקק עצמו, אזי ניתן להבהיר את הנושא במשיכת קולמוס. ואם לעומת זאת יימצא לאחר בחינה מחודשת של הנושא בכללותו כי תכלית ההוראות הקיימות אינה נהירה דיה, וטעונה ליבון וחידוד, אזי גילוי זה רק יחזק את הצורך בהסדרת הנושא בחקיקה חדשה ובהירה".

קשה ואף מיותר להוסיף על דברים כה נוקבים מפי בית המשפט. רצונה העז של רשות המסים להסדיר את הנושא באמצעות פרסום "עמדה חייבת בדיווח" הוא ראוי ונכון, אך כמובהר - יכול להתממש אך ורק לאחר הסדרת הנושא בחקיקה ראשית.

■ הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט.