הכול בגלל אפליית מס

אחד מעקרונות היסוד החשובים ביותר בחיים הציבוריים בכל מדינה הוא עיקרון השוויון. זהו עיקרון ברמה חוקתית שחייב להשפיע לאורך כל שדרות העשייה הממלכתית והציבורית בכל דמוקרטיה. תחום שבו הפרת השוויון תורגש ותעורר זעם אולי יותר מתחומים אחרים הוא תחום המיסוי.

כיום הפרת עיקרון השוויון הבולטת ביותר במערכת המס קשורה ליבוא האישי הפטור ממס. נתמקד רק במס ערך מוסף, שכן הוא מהווה את אפליית המס החמורה והמשמעותית ביותר. מע"מ בישראל נקבע בשיעור 17%. זהו מס בלתי סלקטיבי בעל אופי אוניברסלי. המע"מ מוטל בשיעור שווה על כל מוצר ושירות ללא שום העדפה או סלקציה, להוציא רק מכירות של פירות, ירקות וכמו כן שירותי תיירות.

כל תושב מדינה משלם כיום מע"מ בשיעור 17% על כל רכישותיו כאן, של מוצרים או שירותים, בכל סכום פעוט. אבל, אלה שמבצעים רכישה מקוונת של יבוא אישי ממקורות חוץ פטורים מלשלם מע"מ אם ערך הרכישה אינו עולה על 75 דולר ארה"ב. תושב שיקנה כאן בישראל מזון או תרופות בכל סכום שהוא, ישלם 17% על ערך הרכישה; אולם תושב שירכוש ישירות מוצרים ממקורות חוץ, דוגמת ביגוד או נעליים, בערך שלא עולה על 75 דולר, יהיה פטור כליל מתשלום מע"מ.

לאפליה זו המונהגת בישראל שורשים היסטוריים, וספק גדול אם היא בכלל יכולה לעמוד במבחנים המתחייבים מעקרון השוויון.

מה שאולי היה בלתי מזיק בשנת 2012 הפך להיות למסוכן והרסני בשנים 2016 ו-2017, עם יצירת המומנטום האדיר של מגמת הרכישות המקוונת שהתפתחה בישראל.

האפליה מפלגת את האוכלוסייה. אלה הרוכשים ממקורות חוץ פטורים ממע"מ, אולם אלה הרוכשים בשוק המקומי מתחייבים במלוא המע"מ. מגזר עסקי רחב ממדים של 56 אלף עסקים המפרנס ישירות חצי מיליון איש מצוי בתחרות לא שווה מול עסקים בחו"ל. אנשים שבנו כאן בישראל עסקים עתידים לאבד את פרנסתם. בעוד שהם צריכים להיאבק על קיומם מול שינויים מבניים רבי השפעה בתחום הקמעונאות, לא רק שהמדינה לא מסייעת להם, אלא היא גם פוגעת בהם במישרין.

נכון, עסקים עלולים להיסגר לא רק בגלל אפליית המס, אבל לא ייתכן שבעוד שהם נאבקים על קיומם תציב אותם המדינה בעמדת נחיתות בתנאי תחרות לא שווים. הנפתו של דגל יוקר המחיה אינו מצדיק הרס אפלייתי של העסקים המקומיים.

הצריכה הפרטית בישראל היא 55% מכלל התמ"ג, בעוד שיצוא סחורות מהווה לא יותר מ-16% ממנו. היא גם מנוע הצמיחה המאסיבי הגדול ביותר. כשאנו מתעלים וממריצים את הצריכה הפרטית אל מקורות חוץ, אנו מסכנים כל זאת.

הנימוק שרוצים להקל על הצרכן גובל בגיחוך. בוודאי שהפטור ממע"מ ברכישות מקוונות מפחית את עלות המוצר המיובא, אבל גם בלי הפטור ממס הרכישות המקוונות זולות יותר מרכישות מקומיות רגילות. למה צריכה המדינה להפסיד הכנסות ממע"מ - שרק ילכו ויגברו - ויטילו עול מס כבד יותר על כל האוכלוסייה?

מדובר באפליית מס חמורה, ואם לא נשכיל להשתחרר ממנה מהר ככל האפשר, היא תכה בנו קשה. גם הפסדי תוצר, גם פגיעה בצמיחה, גם פגיעה ברוחב המגזר הקמעונאי המפרנס מאות אלפי עובדים וגם הפסדי הכנסה בניהול מדיניות כלכלית.

צריך לדעת לאתר הליכים המובילים אל משבר, קודם התרחשותו. הכתובת מופיעה כבר בבהירות על הקיר. אסור לנו לחכות ליום שבו עסקים רבים יסגרו ללא יכולת שיקום.

■ הכותב הוא ראש איגוד לשכות המסחר.