מחר (א') תובא לאישור הממשלה תכנית מרחיקת לכת לשימוש במאגרי מידע רפואיים של הציבור הישראלי, מאגרים שנאספו במשך עשרות שנים על ידי שתי קופות החולים הגדולות, מכבי וכללית.
בחודשים האחרונים מסביר נתניהו בכל פורום גלובלי על הרעיון הטכנולוגי העומד בבסיס היזמה, לשם מחקר ופיתוח של מידע רפואי מתקדם. בפגישה שקיים נתניהו עם מנכ״ל סאפ, בחודש פברואר בדאבוס, אף הזמין אותו נתניהו ליטול חלק בפיתוח השוק הזה. הדבר נחשף אז ב׳גלובס׳.
הסיבה לאיכות מובילה (בהשוואה למדינות אחרות) של מאגרי המידע הקיימים בנוגע לציבור הישראלי נובעת ממערכת בריאות ריכוזית יחסית המנוהלת על ידי הממשלה. הציבור הישראלי משתמש במשך עשרות שנים ברפואה כמעט חינמית, תוך מסירת מידע מגוון המוצמד לשיטת מספור אחידה של תעודות הזהות הישראליות. למעשה, חברת קייזר האמריקאית נחשבת המובילה בעולם בתחום מאגרי מידע רפואיים, ואחריה מדורגות בזו אחר זו קופות-החולים הישראליות כללית ומכבי.
סיבה נוספת לאיכות יוצאת הדופן של המאגרי מידע בישראל היא העובדה שהציבור הישראלי מורכב (מבחינת גנום) מיוצאי כמעט כל מדינות העולם. למעשה, בתוך אוכלוסיה של כ-8 מליון קיים ייצוג ליוצאי אסיה, מדינות ערב, צפון אמריקה, צפון אפריקה ואירופה מזרחית ומערבית.
בלשון ההחלטה שתובא לאישור הממשלה מחר נאמר שהממשלה רואה בנושא הבריאות הדיגיטלית ״מנוע צמיחה לאומי, יצירת אקו-סיסטם למחקר ופיתוח רפואי העושה שימוש בכלי נתוני ענק - Big Data. המטרה היא יצירת תשתית מידע רפואי איכותי, קידום כניסת חדשנות ותהליכי בחינה מהירים של מו״פ למערכת הבריאות, הטמעה נרחבת של פתרונות דיגיטליים.״ עוד מצוין בהחלטה שהצפי הוא שתעשיית הבריאות הדיגיטלית תהיה מנוע צמיחה של המשק הישראלי.
החלטת הממשלה מתווה את הכללים לחקיקת חוקים מתאימים שיהיו אמורים לכונן את הדרך להגנה על פרטיות מאגרי המידע [ לקריאה מלאה של החלטת הממשלה].
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי הממונה כיום על פרויקטים דיגיטליים יוסמכו להקים מאגר נתונים דיגיטליים, תחת השם ״פסיפס״. פרויקט פסיפס יתמקד במאגר נתונים לרפואה מותאמת אישית, אליו יוכלו להירשם מתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן.
״מאגר פסיפס הוא מאגר מהונדס המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות כעין אלה, ובהן: מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש נוספו״ נכתב בלשון הודעת המשרד לשוויון חברתי.
התכנית תתוקצב בכמיליארד שקל לחמש שנים. למעלה מ-620 מיליון שקל יוקצו להקמת תשתית מחקרית, הקמת מאגר פסיפס ועוד. 223 מיליון שקל יוקצו לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשייה. כ-30 מיליון שקל יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, אשר יושקעו בצורת מלגות סטודנטים וקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ-50 מיליון שקל לפישוט הרגולציה בבריאות דיגיטלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.