דוח בנק ישראל: ענף ההייטק משגשג ומרים את שאר המשק

המשבר בטבע, השקל החזק, המחסור בעובדים מיומנים ורפורמת המס של טראמפ עשויים לפגוע קשות בייצוא הסחורות מישראל בשנים הקרובות - אך זהו רק החצי הריק של הכוס. החצי המלא הוא השגשוג של ענף ה הייטק בישראל. הפרק בדוח בנק ישראל על ענף ההייטק מפליג בשבחים לביצועי הענף ולתרומתו לכלכלה הישראלית ומצניע את הבעיות - למשל פיטורי עובדים וירידת שכר בפריפריה ובקרב המועסקים בענפי ייצוא מתחרים, שהצלחת ההייטק באה על חשבונם או העובדה שכמעט כל המועסקים בהייטק מגיעים ממגזר אחד בחברה הישראלית - ההייטק כמעט לא מספק משרות לערבים, חרדים, נשים ומבוגרים ביחס פרופורציונלי למשקלם באוכלוסייה.

בעוד שמובילי הייצוא הוותיקים יותר כמו כימיקלים או תרופות מדשדים, זינק ייצוא שני ענפי ההייטק המרכזיים של ישראל תכנות מחשבים ומו"פ מדעי, מ-9 מיליארד דולר ב-2011 ל-19 מיליארד ב-2017 (ללא עסקאות חד-פעמיות כמו אקזיטים), נתון שמציב את ישראל במקום השביעי בעולם בקטגוריה הזו במספרים מוחלטים. ייצוא ענפי טכנולוגיית מידע (ICT מישראל זינק בסדרי גודל ומשקלו מתוך כלל הייצוא של ישראל גדל בין השנים 2011-2016 בעשר נקודות האחוז מ-19% ל-29%. מדובר בתרומה עודפת של 11 מיליארד דולר שהם כ-3.5 אחוזי צמיחה לתוצר הכולל של המשק. הסיכון לענף נובע לדעת הבנק מהציפיות הגבוהות ממנו, המתבטאות בשווי שוק גבוה במיוחד. הבנק אינו פוסל תרחיש של קריסה בנוסח שנת 2000 אך מציין כי באופן כללי הענף מונע על ידי חברות קטנות ובינוניות רבות (ולא מספר קטן של חברות ענק) מה שמפזר את הסיכונים ומגדיל את היציבות.

ליגה משל עצמו

ייצוא ההייטק תורם למשק לא רק בגלל הגידול בהיקפו אלא גם בזכות הרכבו: מבחינת יעילות נמצא ענף ההייטק בליגה משל עצמו לעומת יתר ענפי המשק: התוצר והשכר למועסקים בו גבוהים ב-50% מהממוצע במשק. האם ההייטק תורם לשאר ענפי הכלכלה הישראלית? בבנק ישראל טוענים שכן. "הצלחתם של ענפי הטכנולוגיה העלית גוררת התייעלות בכל הענפים הסחירים ותורמת בהדרגה להגדלת הפיריון בהם", כותבים בבנק ישראל. גם רמת החיים יוצאת נשכרת מהצלחת ההייטק, משום שהעלייה בפיריון מאפשרת להגדיל את הייבוא.

הם יש מפסידים מפריחת ההייטק? "הצמיחה המואצת של ענפי הטכנולוגיה העלית עשויה להשפיע לרעה על שכרם היחסי של העובדים הפחות משכילים בפריפריה משום שרבים מהם מועסקים בתעשיות הסחירות-מסורתיות שהולכות ודועכות ככל שגוברת הצלחתם של ענפי העלית", אלא שבפועל לא נצפתה שחיקה כזו עדיין. קבוצה מוגדרת שנפגעה מפריחת ההייטק היא זו של גברים ערבים בוגרי תואר שני ומעלה - שכרם ירד בעשור האחרון ביחס לעמיתיהם היהודים, ואחת הסיבות האפשריות לכך, היא שיעור המועסקים האפסי בענפי ההייטק.

בבנק ישראל מודעים לכך שהצלחת ייצוא ההייטק באה על חשבון ענפי ייצוא אחרים משום שהיא גורמת ל"מחלה הולנדית" או לייסוף של השקל אך מתעקשים לראות את החצי המלא של הכוס ולקבוע כי "ייסוף זה יחייב את הענפים האחרים להתייעל או להצטמצם". בהקשר של צמצומים מציינים בבנק ישראל בלאקוניות כי "הנפלטים ייקלטו במקומות אחרים" כמו שירותי בריאות ורווחה אך "עם זאת תהליך זה כרוך בפגיעה בשכרם ובתנאי העסקתם של הנפלטים משום שהידע הייחודי שצברו איבד מערכו. נוסף על כך הנפלטים מגדילים את היצע העבודה והדבר פועל לירידת שכרם היחסי של כלל העובדים בעלי מאפיינים דומים".

ומיהם המרוויחים? הצמיחה של ענפי הטכנולוגיה העלית תיטיב בעיקר עם העובדים המשכילים במשק ועם המועסקים במרכז הארץ", כותבים בבנק ישראל. הנהנים הגדולים ביותר מנס ההייטק הם העובדים במרכזי הפיתוח שהקימו כאן חברות זרות. להערכת בנק ישראל מדובר בלפחות 80 תאגידים בינלאומיים שפתחו בשנים האחרונות מרכזי מו"פ וחדשנות בישראל (לפי נתוני גופים אחרים המספר גבוה בהרבה). למשרה - ואפשר להניח שעלתה מאז משמעותית. החברות הזרות הגדילו בשנים האחרונות את ההשקעות שלהם במו"פ בישראל בקצב שנתי של 8.2% לעומת 0.8% גידול בקרב חברות ישראליות מקבילות.

 הקטר שעוקף

מושכים חברות מחו"ל

מה עומד מאחורי פריחת ההייטק? "ישראל נעשתה מוקד משיכה למרכזי פיתוח של החברות המובילות בעולם הודות להצלחות של יוזמות טכנולוגיות מקומיות". לדעת בנק ישראל הסיבה העיקרית לכך היא כוח אדם משכיל: ישראל מדורגת בעשירייה הראשונה של המדינות בעולם בשיעור האקדמאים ומקבלי תארים בתחומי המדע וההנדסה.

וכך למרות שמספר בוגרי תארים בהנדסה ובמדעי הטבע באוניברסיטאות ובמכללות גדל בין השנים 2012-2016 בקצב שנתי של 2.6%, גדל מספר המועסקים בהייטק באותה תקופה בקצב שנתי של 9.4%. התוצאה המעניינת היא של-19% מהמועסקים בענפי שירותי התכנה והמו"פ אין השכלה אקדמית פורמלית. עם שלוש ארבע או חמש שנות שירות ביחידת 8200 מי צריך תואר באוניברסיטה - ישאל את עצמו בוודאי הקורא הממוצע, אבל בבנק ישראל בחרו משום מה להתעלם מהתפקיד שממלא הצבא בהכשרת עובדי ההייטק.

החדשות הטובות בתחום הכשרת המהנדסים הן שבעקבות יישום המלצות ועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל נרשם גידול של 30% במספר הסטודנטים שהחלו ללמוד הנדסה באוניברסיטאות וגידול של 26% במספר הסטודנטים שהחלו ללמוד מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

החובות של משקי הבית גדלו, אך אין סיבה לדאגה

למרות הגידול בחובות משקי הבית ובמשכנתאות - אין סיבה לדאגה. משקי הבית בישראל המשיכו להגדיל את חובותיהם ב-2017 בשיעור של 5%. זהו קצב מתון מעט יותר מהקצב ב-2016. בנק ישראל מציין, כי קצב הגידול בחוב משקי הבית הולך ומתמתן: מגידול בקצב שנתי ממוצע של 8.5% בשנים 2008-2011 ירד הקצב ל-6.4% בשנים 2011-2016 וב-2017 נרשמה כאמור התמתנות נוספת. סך החוב של משקי הבית עומד על 42% מהתוצר, שיעור נמוך יחסית למדינות הפותחות. בבנק מציינים כי השנה נרשמה עלייה בהפסדי האשראי והחובות הבעייתיים במאזני הבנקים, אך כלכלני הבנק לא רואים בכך סימן יוצא דופן, אלא ככל הנראה שהעלייה "עשויה להצביע על התקרבות לסיום המחזור הפיננסי הנוכחי".

תחום אחר שספג התמתנות ניכרת ב-2017 הוא האשראי לרכישת כלי רכב, על רקע פרסום הנחיות רגולטוריות חדשות למתן אשראי בשיעבוד כלי רכב. גם בשוק המשכנתאות נרשמה ב-2017 רגיעה. שיעור המשקיעים מבין נוטלי המשכנתאות נותר נמוך מאד - 13%. ריבית המשכנתאות רשמה במהלך 2017 ירידה קלה והריבית הקבועה ירדה מ-4% לכיוון ה-3.5% לשנה.

בזכות התוכניות החברתיות - שיא בהוצאה האזרחית

שיא בהוצאה האזרחית בעקבות כחלון: גידול חד בהוצאה האזרחית הביאה את משקלה לשיא, אחרי שנים של צמצום והקטנה. תוכניות חברתיות לתמיכה בקשישים, נכים וילדים אחראיות לגידול החד בהוצאה הממשלתית (6.9%) ב-2017 לעומת 2016. בבנק ישראל מציינים, כי כשיגיעו להבשלה מלאה בעוד 4 שנים יגדילו נטו משפחה, רפורמת הסיעוד, נטו חופשות, נטו הוזלות הגדלת קצבאות הנכות ושאר התוכניות את ההוצאה הממשלתית בסכום קבוע שנתי של 12 מיליארד שקל.

משקל ההוצאה האזרחית באחוזי תוצר עלה ב-2017 ל-32.5%, הנתון הגבוה ביותר שנרשם לפחות מאז 2003. עם זאת, ישראל עדיין מדורגת בתחתית המדינות המפותחות במשקל ההוצאה האזרחית והסיבה העיקרית לכך הוא נטל המיסים הנמוך יחסית מצד אחד, ההוצאה הביטחונית הגבוהה ביותר במערב והוצאה גבוהה יחסית על תשלומי ריבית. בתחום ביצוע התקציב רשמה ממשלה ביצוע של 100.4%, נתון שמבטא חריגה של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

הבנקים חולבים את העסקים הקטנים והבינוניים

לפי בנק ישראל, הבנקים חולבים את העסקים הקטנים והבינוניים. המגזר העסקי הגדיל בשנה האחרונה במידה ניכרת את האשראי שהוא לוקח ממקורות חוץ בנקאיים, דוגמת הנפקות אג"ח, גופי מימון והלוואות מגופים מוסדיים. כך למשל, גייסו חברות ציבוריות ב-2017 סכום שיא של 48 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח ועוד 74 מיליארד שקל גוייסו בהלוואות פרטיות מגופים מוסדיים. הנפגעים העיקריים מהמגמות האלה הם ככל הנראה עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, שנאלצים להמשיך ולסמוך על אשראי בנקאי.

לפי הדוח, הגיע נתח האשראי של העסקים הזעירים, קטנים ובינוניים (SME) ליותר מ-50% מהאשראי הבנקאי למגזר העסקי, לעומת 42% השיעור הממוצע של האשראי לעסקים אלה ב-OECD. בנק ישראל מציין כי ב-2017 נרשמה עלייה בגובה הריבית על אשראי בנקאי חדש שלקחו עסקים קטנים ובינוניים. בבנק ישראל יוצאים להגנת הבנקים ודוחים את האפשרות שהבנקים "חולבים" את העסקים הקטנים, וקובעים כי הסיבה לעליית הריבית היא "עלייה של סיכון האשראי של מגזר זה".

האינפלציה סוף-סוף מתחילה להרים את הראש

האינפלציה חוצה את האפס לראשונה מאז 2014: מדד המחירים לצרכן עלה ב-2017 בשיעור של 0.4% לאחר שלוש שנים של אינפלציה שלילית. בבנק מציינים, כי למרות ששיעור האינפלציה בישראל מושפע מאוד מהאינפלציה בעולם, סטתה האינפלציה בישראל מקו המגמה ולמעשה "ירדה מדרגה החל מאמצע 2014 ושיעורה נמצא בזנב השמאלי של של התפלגות השיעורים בכלכלות המפותחות". אחת הסיבות לכך שההתאוששות באינפלציה בישראל מתעכבת היא מדיניות הריבית של הבנק המרכזי, שהיתה פחות "יונית" מזו של הפד האמריקאי, ה-ECB האירופי ובנקים מרכזיים נוספים: בנק ישראל נמנע מהורדת הריבית מתחת לאפס ולא ביצע רכישה מאסיבית של נכסים במסגרת צעדי מדיניות של הרחבה כמותית.

הסיבה העיקרית לאינפלציה החיובית ב-2017 הייתה התייקרות מחירי השכירות של דירות שתרמו 0.6 נקודות האחוז לעלייה הכוללת (סעיף הדיור מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן). עליית מחירי האנרגיה בעקבות עליית מחיר הנפט תרמה לאינפלציה עוד 0.2 נקודות האחוז.

ההתערבות בשוק המט"ח מחלישה את שער השקל

שער השקל התחזק ב-2017 ב-3.9% לעומת סל המטבעות האפקטיבי, מדד המורכב ממטבעות המדינות שישראל סוחרת עימן. ב-2016 התחזק השקל ב-4.6%. ב-2017 רשם שער השקל ירידה מול האירו של 2.7%, אך התחזקות ניכרת מול הדולר האמריקאי בשיעור של 8.5%. ההתחזקות מול הדולר באה למרות שבנק ישראל רכש ב-2017 כ-6.5 מיליארד דולר, 5 מיליארד מעבר לסכום שהתכוון לרכוש במסגרת תוכנית רכישות המטבע הרב-שנתית שלו. הבנק מציין כי על פי מחקר שערך, רכישות המט"ח שלו משפיעות על שער החליפין ב-90% מהמקרים והאפקט נמשך בין 40 ל-60 ימי עסקים. לדעת הבנק, רכישות המט"ח שנעשו בין יוני 2013 למאי 2017 הביאו להחלשת השקל ב-2% עד 3% בממוצע.

בבנק ישראל מציינים כי עוצמת הדולר והשפעתו הולכים ומתחזקים בשנים האחרונות, אולי במפתיע על רקע התחזקות המסחר במטבעות וירטואליים. "קיימות עדויות אמפיריות לכך שהדולר הופך למטבע הדומיננטי בהשפעה על היקפיו ומחיריו של הסחר העולמי בטווח הקצר והבינוני", נכתב בדוח.

■ בנק ישראל אופטימי: המשק ממשיך לצמוח, השכר ממשיך לעלות

■ בנק ישראל מבקר בחריפות את מחיר למשתכן על ירידות המחירים

 דוח בנק ישראל ב