המהפכה של שקד: הצעת חוק שתאפשר נוכחות עו"ד בחקירות

1. שרת המשפטים, איילת שקד, פנתה השבוע ל"ועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות", בבקשה לבחון הצעת חוק הקובעת את זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך-דין בעת חקירתו. עקרונות ההצעה מתבססות על הצעת חוק שהובילה בעשור האחרון יו"ר מרצ וח"כ לשעבר, זהבה גלאון.

בקיץ 2015, לאחר כינון הממשלה הנוכחית, הגישו גלאון עם הח"כים מיקי רוזנטל ונחמן שי (המחנה הציוני) הצעת חוק פרטית תחת הכותרת: "הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון - נוכחות עורך-דין בחקירת חשוד) התשע"ה - 2015". בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נוכחות עורך-דין בעת חקירה היא זכות אשר ראוי כי תהיה מוקנית לחשוד", וגם "מטרת הצעת חוק זו להגן על זכותו של החשוד בביצוע עבירה פלילית שלא ליפול קורבן למעשה אלימות משטרתית וכן למנוע פגיעה בכבוד האדם בעת חקירתו. החשש הוא מפני רמיסת החוק בידי מי שמופקדים על אכיפתו, היינו משטרת ישראל".

עוד כתבה גלאון אז כי "השיטה המשפטית כיום המאפשרת הרשעה על סמך הודאה, מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ ומעודדת הודאות של נאשמים. כתוצאה מכך, הגופים החוקרים נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, במקום לנתב את החקירה לאיסוף ראיות אחרות".

2. הוועדה המייעצת לענייני סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, היא ועדה קבועה הממונה על-ידי שרי המשפטים המכינה עבור הממשלה את מרבית הצעות החוק הממשלתיות בנושא סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. (מקבילה לה הוועדה המייעצת לעניינים אזרחיים בראשות שופט העליון, יצחק עמית). בוועדה מספר גדול ורחב של חברים: שופטים מכל הערכאות, נציגים בכירים מהפרקליטות, נציגי הסניגוריה הציבורית, המשטרה, לשכת עורכי-הדין ונציגי אקדמיה.

3. כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות עלו ונבדקו, גם במשרד המשפטים, הצעות לקבוע זכות חוקית לנחקר לדרוש נוכחות עורך-דין מטעמו בעת חקירתו, כמקובל במרבית הארצות המערביות. הדרישה הזו מתחזקת ככל שמתבררים היקפי המעצרים הגבוהים מאוד שמבצעת המשטרה, כמו גם הודאות נאשמים שאחרי כן טוענים כי התקבלו בלחץ, וכן ריבוי הסדרי הטיעון.

בסוף נובמבר 1993, אחרי כמה פרשות שבהן הורשעו נאשמים על-סמך הודאות כוזבות (כפי שנכתב כאן השבוע ב"גלובס"), מונתה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג, לימים מבקר המדינה. המלצות הוועדה היו חד-משמעיות: "לפתוח את דלתותיהם של חדרי החקירות לעורכי-דין כבר מן השלב הראשון של החקירה, (בכלל זה שלב התשאול)". זאת, לעמדת גולדברג, בשל הצורך "להרתיע חוקרים מפני מעשים אסורים, להבטיח את אמון הציבור בשלב זה של אכיפת החוק ולחזק את יכולתו של בית המשפט לקבוע ממצאים מבוססים".

הוועדה המליצה על נוכחות עורך-דין כבר משלבי החקירה המוקדמים - במעמד של משקיף, ללא זכות התערבות במהלך החקירה ובלי יכולת להמליץ לנחקר החשוד במהלכה. ההמלצות הוגשו, אולם משרד המשפטים לא קידם אותן.

4. פעם שנייה עלה העניין ונידון בזמנו של שר המשפטים המנוח, יעקב נאמן, אולם ההתנגדות בפרקליטות ובמשטרה הייתה אז גורפת. הטענה שעלתה אז ושחוזרת על עצמה מאז עד היום, היא שנוכחות סניגור בחקירה "תחליש ותסכל את כוחם של מנגנוני הצדק בבואם לחשוף שחיתויות של אנשים מתוחכמים", כפי שאומר גורם חקירה שלא לייחוס. נאמן, שהיה סנגור בתפקידו הפרטי, שחשש שדברים ייראו כאילו הוא מעביר הצעה שתתמוך באינטרסים של עמיתיו הסנגורים, קיבל את ההתנגדות ודחה את ההצעה.

5. פעם שלישית נידון העניין במחצית השנייה של 2015 בעקבות הצעת החוק של שלושת חברי הכנסת לעיל. אז גם צורפה סקירה משווה של מרכז המחקר והמידע בכנסת לשנת 2007, שבה נכתב: " החוק בישראל קובע אמנם שעצור זכאי להיפגש עם עו"ד ולהיוועץ בו.. וכי מרגע שביקש לעשות זאת .. האחראי על החקירה נדרש לאשר קיום הפגישה ללא דיחוי.... ואולם לא חלה עליה כל חובה לאפשר לעו"ד להניות נוכח במהלך החקירה של לקוחו". גם אז הייתה התנגדות גורפת שבאה לביטוי בדיונים פנימיים, במשטרה ובפרקליטות. התוצאה היתה שוועדת השרים דחתה על הסף את ההצעה, על-פי המלצה שהגיעה ממשרד המשפטים.

6. יש לציין כי בימים אלה, השבוע, בודקים במשרד המשפטים אם דחיית ההצעה אז, בסוף 2015, השנה הראשונה לכהונתה של שקד כשרת המשפטים, אכן נעשתה רק לאחר שהתקיים הדיון הנדרש ב"וועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות", גם אז בראשותה של ארבל, או שמא כלל לא התקיימו שום דיון ובדיקה.

כמו-כן לא ברור אם נמסר לשרה שקד אז, בעת הדיון בהצעת החוק הפרטית, על קיומה של ההצעה ו/ או על ההחלטה במשרד המשפטים לדחותה על הסף. זאת, מבלי שתקיים כלל דיון בלשכת שרת המשפטים, בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה.

7. תגובת משרד המשפטים מהבוקר (ד'): "הוועדה המייעצת לשרה בראשות השופטת מרים נאור המליצה בשנת 2012 לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן, שלא לאפשר נוכחות עו"ד. מאז חלפו מספר שנים, ולאחרונה ביקשה שרת המשפטים מגורמי משרדה לשוב ולבחון את הנושא - להעלות בפניה חסרונות ויתרונות, ולגבש עמדה מקצועית עדכנית בדגש על הנעשה בעולם. לאחר מכן השרה תחליט על עמדתה".

8.לפי הצעת החוק של הח"כית לשעבר גלאון והח"כים רוזנטל ושי, שעשויה להוות בסיס ראשוני לדיון הנוכחי, חקירת חשוד בתחנת משטרה תתנהל בנוכחות עורך-דין. אם לא נכח עו"ד בעת החקירה, היא תתועד בתיעוד חזותי. כמו-כן, לפי ההצעה, רשאי החשוד הנחקר לוותר על הזכות לנוכחות עו"ד - אולם זו תהיה בכתב ובחתימתו.

עוד לפי ההצעה, הודאות חשוד שהתקבלו בחקירה ללא נוכחות עורך-דין, ללא תיעוד וללא הסכמה בכתב של החשוד לכך - לא יהיו קבילות.