רבים וטובים נטו למזער את איומיו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לפעול כנגד שותפות הסחר של ארה"ב, ובראשן סין, אשר לשיטתו פועלות בשיטות לא הוגנות הפוגעות בכלכלת ארה"ב וגוזלות מקומות עבודה וקניין רוחני מאזרחיה. בימים האחרונים עושה רושם כי בכוונת טראמפ לחתום על צ'ק נוסף עליו התחייב ערב בחירתו לנשיאות, והוא שינוי מדיניות הסחר של ארה"ב, בדגש על הסחר מול סין. המשקיעים בשווקים הפיננסיים שחיבקו את טראמפ ותוכנית המס העדכנית שלו חוששים, ובצדק, שמא העולם בהובלתו נמצא בדרך למלחמת סחר.
העמדה האמריקאית בסוגיית הסחר עם סין מוכרת ונטחנת עד דק בכל דיון תקשורתי בנדון, ואולם פעמים רבות דווקא נקודת המבט הסינית על יחסי הסחר חסרה. הבנת העמדה הסינית היא אחד המפתחות המרכזיים ללימוד והבנת המחלוקת מבלי ליטול בה עמדה מוטה מראש, מתוקף היותנו קרובים אמוציונלית לעמדה האמריקאית.
הסינים מתלוננים במשך שנים, ובמידה לא מועטה של צדק, על עיוותי המדידה הסטטיסטית המודדת את הסחר הגלובלי ואינה מבטאת היטב את הגלובליזציה של שרשרת האספקה. הלשכות הסטטיסטיות מודדות את כלל הערך של המוצר על-פי המקום ממנו הוא מיוצא ליעדו הסופי, בלי קשר מתבקש לעובדה שרבים מרכיביו מיוצרים במדינות שונות. המתודולוגיה הזו מתבססת על המדריך למאזן התשלומים של קרן המטבע העולמית שפורסם בשנת 1948. במקרה הסיני הפגיעה בנתוני הסחר כפועל יוצא ממתודולוגיה זו היא קשה, שכן סין הפכה ברבות השנים לתחנת הרכבה סופית של מוצרים המכילים רכיבים ממדיניות שונות.
הדוגמה הקלאסית הבאה להמחיש את הטיעון הסיני באשר לעיוות המדידה היא נתוני החשבונאות הלאומית הנגזרים מיצוא האייפון של אפל מסין לארה"ב. מדובר על מכשיר שהמסך שלו מיוצר בדרום קוריאה, יפן וכדומה; מעבדים מגיעים מארה"ב; גלאי ID מיוצר בטייוואן; וגלאי לחץ ברומטרי מיוצר בגרמניה; ולבסוף ההרכבה של הרכיבים מתבצעת בסין. למרות שההרכבה מהווה רק חלק קטן מעלות מכשיר האייפון, הרי שכלל עלות המכשיר המיוצא מסין לארה"ב נכללת בנתוני היצוא הסיני. אנו יודעים כי כ-35% מתוך מכשירי האייפון שנמכרו בשנת 2016 יוצאו מסין לארה"ב, ולפיכך ניתן ללמוד כי כ-17 מיליארד דולר מגירעון הסחר של ארה"ב באותה שנה מקורם ביצוא אייפון מסין לארה"ב.
על-פי הערכות בסין, נטרול העיוות האמור בחשבון הסחר היה מפחית את גירעון הסחר בסחורות ב-40%.
אי-אפשר לחייב סינים לקנות מארה"ב
ראוי לציין כי גירעון הסחר למול סין הוא אמנם הגדול ביותר של ארה"ב ביחס לכל שותפות הסחר שלה, ואולם מול כל שותפות הסחר שלה מנהלת ארה"ב גירעונות סחר לא מבוטלים, כפועל יוצא מהחיסכון הלאומי המכווץ ותאוות הצריכה הפרטית הנשענת על יבוא. בכל האמור בטענה האמריקאית למניפולציה סינית במטבע המקומי, אשר מביאה להחלשתו המלאכותית ומייצרת יתרון ליצוא הסיני, טוענים בסין בין השאר כי האמריקאים הם אלה שמבצעים מניפולציה של המטבע המקומי במשך שנים, באמצעות הרחבות כמותיות.
הסינים טוענים כי העובדה שהמוצרים האמריקאים אינם נמכרים בכמויות ניכרות בסין, היא פועל יוצא של תחרותיות נמוכה של מגזר הייצור האמריקאי; וכי לא ניתן להכריח את אזרחי סין לקנות תוצרת אמריקאית. עליית השכר העקבית במשק הסיני בשנים האחרונות מקטינה את האטרקטיביות של תעשיות הצווארון הכחול שם ומביאה את אלה לנדוד למדינות שבהן שכר העבודה נמוך יותר. לתהליך זה תהיה השפעה ארוכת-טווח על קיטון בגירעון בחשבון הסחר בסחורות של ארה"ב עם סין. גידול ברמת החיים בסין וצמיחת הצריכה הפרטית במדינה יביאו עימם קיטון בחיסכון הפרטי וגידול בצריכה, אשר יגבירו את היבוא הסיני מארה"ב.
היבוא מסין מקטין האינפלציה בארה"ב
הסינים מדגישים כי הדיון הציבורי בארה"ב בסוגיית גירעון הסחר מתמקד בתחום המוצרים, ואולם בתחום הסחר בשירותים גדל העודף המסחרי מרמה ממוצעת של 2 מיליארד דולר בשנים 2000-2008 ל-37.4 מיליארד דולר בשנת 2016. מדובר בשירותים של תיירות, השכלה גבוהה, פיננסים ושירותים מקצועיים שבהם לשיטת הסינים יש לאמריקאים יתרון תחרותי, ולפיכך העודף בסחר בשירותים גדל. ראוי לציין כי נתוני הסחר בתחום השירותים קטנים מהותית מבתחום המוצרים.
עוד טוענים גורמי ממשל סינים כי יבוא הסחורות מסין לארה"ב אמנם גרר אובדן משרות בתעשיות לואו-טק אמריקאיות, אך במקביל הוא חוסך לאמריקאי הממוצע הוצאות שוטפות ניכרות בשל יבוא המוצרים הזולים. היבוא המואץ מסין הוא הסיבה המרכזית בגינה האינפלציה בארה"ב נמוכה, והיא גוררת ריבית בסיס נמוכה התורמת לחיסכון ניכר לאזרח ולתאגיד האמריקאי. כך, ממשלת סין המחזיקה ב-1.2 טריליון של חוב ממשלת ארה"ב, מממנת את חגיגת היבוא האמריקאי בריביות נמוכות.
בשורה התחתונה, עיון שטחי בעמדות הסיניות בתחום הסחר - גם אם מסתייגים מחלקן - מלמד כי כמו בכל סכסוך, גם בסכסוך הסחר של ארה"ב עם סין - צדק זה עניין יחסי ונגזרת של הזווית והאינטרסים של המתבונן.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בניירות ערך המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.