הורדת מסים נוספת היא הנושא המונח בראש שולחנו של שר האוצר משה כחלון הבוקר. בימים הקרובים ייערך באוצר דיון בו יציגו הדרגים המקצועיים את המלצותיהם, ובסיומו יחליט שר האוצר האם להוריד מסים, ואם כן - אילו מסים ובכמה. ההחלטה תתקבל בהתייעצות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של פרופ' אבי שמחון.
כחלון הצהיר בעבר כי הנתון הכלכלי שיכריע את הכף יהיה הכנסות המדינה ממסים ברבעון הראשון של השנה - נתון שצפוי להתפרסם במהלך השבוע הקרוב. לפי הערכות שנשמעו ערב החג הכנסות המדינה ממסים עמדו בתחזיות האוצר, ולא הפתיעו לטובה. ההנחה היא כי גם במקרה כזה יחליט כחלון להוריד מסים, כפי שנהג בעבר.
בברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוריד כחלון מתחילת כהונתו מסים בהיקף שגרע מהכנסות המדינה למעלה 10 מיליארד שקל לשנה, על-פי נתוני האוצר: מדובר בין היתר בהורדת המע"מ מ-18% ל-17% ב-2015 (5 מיליארד שקל), הורדת מס החברות מ-26.5% ל-23% בהדרגה מאז 2015 ומס החברות לחברות מייצאות הפועלות בפריפריה מ-9% ל-7.5% (מעל 4 מיליארד שקל במצטבר), בריווח מדרגות מס הכנסה ב-2017 (כ-1.5 מיליארד) ובשני מהלכים של ביטול מכסים ומיסי קנייה ב-2017 (כ-1.5 מיליארד שקל). על-כך יש להוסיף את הגדלת נקודות הזיכוי ומענקי מס הכנסה שלילי שצפויים לעלות למדינה מעל 2 מיליארד שקל לשנה במצטבר.
אלא ששר האוצר חולק על הנתונים. כחלון מאמין שהורדות המס שלו הגדילו את הכנסות המדינה ולא הקטינו אותן. כחלון ונתניהו דוגלים בתיאוריה כלכלית הגורסת כי הורדות מסים גורמות לגידול בהכנסות ממס משום שהן מגבירות את הפעילות הכלכלית במשק ואת צמיחת הכלכלה. התיאוריה הזאת נשענת על המודל המוכר לכלכלנים כ"עקופת לאפר" - רק שלדעת רוב הכלכלנים הקשר בין הורדות המס לגידול בהכנסות ממס הולך ונחלש ככל שנמשכות הורדות המס. משום כך להורדות הראשונות שביצעו נתניהו וכחלון בספטמבר 2015 במס החברות ובמע"מ יהיה בהכרח אפקט חזק יותר מהורדות מס שיבוצעו כעת.
מחוץ לאוצר ולמועצה הלאומית לכלכלה יהיה קשה למצוא כלכלנים שתומכים בהורדת מסים נוספת. מנגד צפוי בנק ישראל לדבוק בהתנגדותו להורדת מסים נוספת, אותה השמיעה הנגידה ד"ר קרנית פלוג בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה בינואר. פלוג וארגון ה-OECD שתומכים (כמו כחלון) בהגדלת הוצאות הממשלה סבורים כי הממשלה צריכה להגדיל את הכנסותיה ממסים אך לא מאמינים בדרך של הורדות מס נוספות. ה-OECD סבור כי ניתן להגדיל הכנסות גם ללא העלאת מסים באמצעות ביטול הטבות מס לא-מוצדקות או בהתייעלות טכנולוגית של רשות המסים.
לא פחות מעניינת מהתשובה לשאלה העקרונית האם להוריד מסים תעורר עניין התשובה לשאלות אילו מסים להפחית כעת ובכמה. בעניין הזה מסתמן פער מעניין בין עמדתו של שר האוצר לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הגישה הרווחת במשרד ראש הממשלה היא שיש להוריד עוד ועוד את מס החברות ואת מדרגות מס ההכנסה.
כפי שנחשף ב"גלובס", ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הכין נייר עמדה שהוצג לראש הממשלה ובו הוא ממליץ על הפחתת מדרגות המס לבעלי שכר חודשי של 20 אלף שקל ומעלה. הנימוק העיקרי של של שמחון הוא טובת המשק - חלק ניכר ממשתכרי השכר הגבוה הזה הם מהנדסים המועסקים בתעשיית ההייטק - ולרבים מהם יש הצעות עבודה קורצות במקומות אחרים. מה שפחות מודגש בהצעה של שמחון היא העובדה שגם עשרות אלפי עובדי מדינה וחברות ממשלתיות לא יעילות מרוויחים שכר ברמות האלה - ולהם אין שום סיבה להגדיל את הנטו.
נתניהו עצמו מוטרד בעיקר ממס החברות - כפי שהצהירו בעבר הוא וכחלון מהלך הורדת המס של טראמפ לא יוכל לעבור ללא תגובה ישראלית. גם כאן צפוי ויכוח מעניין עם הדרגים המקצועיים באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה שאינם רואים בהורדת שיעור המס בארה"ב את החלק הבעייתי ביותר ברפורמה של כחלון. יצואנים ישראלים משלמים במילא מס מופחת של 16% או 7.5% (אם הם פועלים בפריפריה) ויתר החברות, המשלמות את המס המלא שירד בתחילת השנה ל-23% אדישות לגובה המס בארה"ב.
אבל ההחלטה הסופית תהיה בידיו של איש אחד, משה כחלון, המחזיק כידוע בידיו את המכתב מראש הממשלה שמעניק לו (לפחות על-פי אחד הצדדים) סמכויות הכרעה מלאות בנושאים כלכליים. שר האוצר פחות מתעניין בשיקולי המקרו - מה שהוא רוצה להשיג בהפחתת מס נוספת הוא את הכרת תודה של הבוחר, סליחה האזרח הקטן. הפחתת המע"מ הייתה בעיניו כישלון משום שהכסף נשאר בידי הסוחרים והספקים וההנחה הקטנה התאפסה עד שהגיע לכיסיהם של הצרכנים.
מבחינת כחלון הפחתות המס שנכללו בתכנית משפחה נטו היו המודל המוצלח ביותר מכל הפחתות המס שבוצעו עד היום - נקודות זיכוי במס הכנסה משמען עוד כמה מאות שקלים לנטו בתלוש החודשי. הזיכרון של המצביעים אולי קצר אבל מספיק ארוך בשביל לזכור את התלוש החודשי האחרון שקיבלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
