האינטרסים מאחורי DeleteFacebook#

הרשת החברתית פייסבוק זוכה זה זמן רב לקיתונות של ביקורת אודות יחסה לפרטיות משתמשיה, ולא מדובר רק בפרשה האחרונה של קיימברידג' אנליטיקה או בשימוע בקונגרס שעובר בימים אלה מייסד ומנכ"ל החברה מארק צוקרברג. קולות באקדמיה ובגופי החברה האזרחית מזהירים זה זמן רב מהיקף המידע האישי אותו היא צוברת ומפני השימושים המזיקים שניתן לעשות בו. עם זאת, בקרב הציבור הרחב לא ניכרה עד כה ירידה בשימוש ברשת או בזניחת התפיסה השגורה לפיה פרטיות נחוצה רק למי שיש לו מה להסתיר.

אירועי החודש מלמדים כי משהו מתחיל להשתנות.

השינוי החשוב מכל הוא לאו דווקא התגייסותם של מדינות ורגולטורים לבחינת הטיפול הראוי בפייסבוק, אלא דווקא השינוי בהתייחסותה של תעשיית הטכנולוגיה אליה. תחילת המהלך הייתה בקריאתו של מייסד וואטסאפ בריאן אקטון "למחוק את פייסבוק" וטביעת ההאשטאג DeleteFacebook#, לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקס.

הראשון שנענה לקריאה הוא אלון מאסק, אחד היזמים החשובים והמשפיעים בשוק הטכנולוגיה האמריקאי והבינלאומי, אשר הודיע על מחיקת עמודי הפייסבוק של מיזמיו העסקיים המרכזיים: טסלה (מיזם הרכבים החשמליים), SpaceX (מיזם תעופת החלל המסחרי) ו-Solar City (מיזם לאספקת אנרגיה סולרית). אליו הצטרפו גורמים בולטים נוספים כגון חברת "פלייבוי" וסלבריטאים מתחום הבידור, כגון וויל פארל וג'ים קארי (אשר הודיע גם על מכירת מניותיו בפייסבוק).

פעולות מחאה אלה אינן מהוות אפילו מכה קלה בכנפיה של פייסבוק, ומוקדם לדעת אם לפנינו גל או אוושה קלה. עם זאת, מסתמן עידן חדש ביחסי הכוחות. עד היום, פייסבוק וחברות נוספות הסוחרות במידע האישי של משתמשיהן נלחמו בזירה הרגולטורית, שבה יש להן יתרונות כלכליים וטכנולוגיים עצומים. החל משבוע שעבר פייסבוק נחשפה לחזית חדשה מצד התעשייה בה היא פועלת, המביאה למשחק את ההון וההשפעה האדירים שלה (ההון של אקטון, מאסק, פלייבוי וקארי לבדם מוערך בעשרות ביליוני דולרים, ולהם קהל של מאות מיליונים העוקב אחר פעילותם). כעת, אם שחקנים מסחריים בזירת הטכנולוגיה יעשו שימוש במשאביהם הכלכליים והטכנולוגיים להפעלת לחץ על הרשת החברתית - זוהי כבר עוצמה שעשויה להוביל לשינוי.

תארו לעצמכם כעת מצב שבו, מתכנסים חברות מסחריות ומובילי דעת קהל ומתאמים ביניהן את הפסקת פעילותם ברשת פייסבוק. מהלך שכזה שיכול לשרת את אותם גורמים תדמיתית ומסחרית, יכול להביא לכדור שלג שיוסיף למוטט את מניות פייסבוק ויגרום ליציאה של מליוני משתמשים, לא כל שכן של תקציבי פרסום.

למרות שלשינוי זה עשויות להיות תוצאות מבורכות בדמות שינוי דרכיה של פייסבוק וביזור הכוח של הרשתות החברתיות השונות, מדינות ורגולטורים האמונים על הבטחת האינטרס אינם רשאים לשבת בחיבוק-ידיים. הדימוי הרומנטי בו קבוצה של דגים קטנים מתאחדת כדי לבלוע את הכריש שמסכן את הציבור איננו מתאר באופן מציאותי את האינטרסים המניעים את השחקנים המסחריים בתחום הטכנולוגיה.

כך, יש לתהות האם מניעיו של מאסק הם אכן דאגה לפרטיות המשתמשים ואיכותו של השיח הציבורי או שמא המהלך הוא חלק מסכסוך עסקי מתמשך ומתוקשר בינו לבין צוקרברג. באופן דומה, במקרה שחברות נוספות, כגון אפל או אמזון, יצרפו לתנועת DeleteFacebook# ויודיעו על צמצום נוכחותם בפייסבוק, על הרגולטורים המתאימים לבחון האם שיתוף-פעולה בין גורמים עסקיים למחיקתו של גוף דומיננטי אינה מהווה קרטל אסור שפעולתו עשויה להזיק לציבור יותר מאשר להועיל לו. אם יחליטו מדינות רבות שמדובר בקרטל וימנעו את המהלך, צחוק הגורל יהיה שפייסבוק הפועלת לאורך השנים נגד רגולציה מדינתית, תהפוך לחברה שעתידה תלוי ברגולציה.

בין אם ידעך גל הביקורת הנוכחי ובין אם לאו, פייסבוק עשויה ללמוד כי המדינה והרגולציה הן לא רק אויב שלה, אלא עשויים להיות גם ידיד חיוני; וכי בצד מגבלות על פעולותיה בהיבטי מסים ושמירה על פרטיות, ישנו גם רווח לכפיפותה למערכות אסדרה מדינתיות וגלובליות.

■ הכותב הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה לדיני תקשורת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.