מפסיקים לזהם: הסטארט-אפים שנלחמים בפסולת הפלסטיק

סכו"ם אכיל, בקטריה שאוכלת פלסטיק, ומשקפי שמש שעשויים מבקבוקי שתייה הם רק חלק מפתרונות חדשניים שסטארט-אפים מרחבי העולם מפתחים כדי לנסות לפתור את הבעיות הסביבתיות הנגרמות מההצטברות האדירה של פסולת הפלסטיק בעולם.

אותו הפלסטיק, שמאופיין בשימוש קצר טווח, מצטבר באתרי הטמנה, באיים עצומים באוקיינוס ובסביבה הטבעית בה נעשה בו שימוש, ומסכן את בריאותנו ואף מביא לתמותה של בעלי חיים. הוא לא מתכלה במשך שנים רבות, וברוב המקרים אינו עובר מיחזור מסיבות שונות שיפורטו בהמשך הכתבה. "אנחנו חיים בעידן הפלסטיק, אבל העולם לא התקדם מבחינת חדשנות של מיחזור הפלסטיק בעשורים האחרונים" אמרה מירנדה וונג, שעומדת בראש BioCellection - סטארט-אפ לטיפול בפסולת פלסטיק - בחודש שעבר בראיון ל-CNN.

בשנה שעברה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, אוניברסיטת ג'ורג'יה והאגודה לחינוך ימי מצאו כי בני אדם ייצרו מעל 8.3 מיליארד טון פלסטיק מאז שנות ה-50, כשרק 9% מהפלסטיק שיוצר עד 2015 מוחזר. 12% מהפלסטיק נשרף וה-79% הנותרים הצטברו באתרי הטמנה ובסביבה הטבעית.

לפי המחקר, השוק העיקרי של פלסטיק הוא אריזות, בהן נעשה שימוש חד-פעמי וכך חצי מכל הפלסטיק שמיוצר הופך לפסולת לאחר 4 שנות שימוש לכל היותר. לפני שנתיים, אותו צוות פרסם מחקר לפיו מתוך 275 מיליון טון של פסולת פלסטיק שיוצרה ב-2010, 8 מיליון טון הגיע לאוקיינוסים. מחקר של קרן Ellen MacArthur מצא כי עד 2050 פלסטיק ישקול יותר מהדגים באוקיינוסים.

"פלסטיק הוא חומר מבוסס נפט, משאב מתכלה, ומושקעים הרבה משאבים בייצור שלו. זו תעשייה מאוד מזהמת. כריית חומרי הגלם, ייצור הפלסטיק ומוצריו דורשים הרבה משאבים ואנרגיה, ומזהמים את האוויר והקרקע וגם שינוע שכל מוצר או אריזה עוברים בכל העולם מביא להשפעות מזהמות בשל הפליטות הנובעות מהשימוש בדלק ועוד", מסבירה ד"ר ורד בלאס, חוקרת אקולוגיה תעשייתית מאוניברסיטת תל-אביב.

"במשך שנים לא חשבו מה יקרה כשנסיים להשתמש בפלסטיק. בהרבה מוצרים כמו אריזות מזון, בקבוקי שתייה או שמפו אנחנו משתמשים במשך כמה ימים, שבועות או חודשים ואז זורקים. הפסולת הזו תופסת מקום באתרי הטמנה ומזהמת את מי התהום והאדמה. בישראל למשל שאין בה כמעט שטחים פנויים, זה מאוד קריטי. זה גם בזבוז של האנרגיה שהשקענו בייצור. לא חסרים מקרים בהם ניתחו עופות מים או לוויתנים שנפלטו לחוף וגילו שהמעיים שלהם מלאים בפלסטיק שחנק אותם. לאורך כל מחזור חייו, מהייצור של הפלסטיק ועד הפיכתו לפסולת הוא מזיק לנו", אומרת ד"ר בלאס.

בנוגע למיחזור של פלסטיק מסבירה ד"ר בלאס כי "אי-אפשר למחזר כשמדובר בערבוב של כמה סוגי פלסטיק, מחזור מביא לירידה באיכות החומר, ותמיד במחזור פלסטיק צריך לערבב גם אחוז מסוים של חומר בתולי. כל עוד יותר זול לקנות חומר בתולי לעומת ממוחזר, לחברות אין שום מניע כלכלי לעשות את זה".

בלאס טוענת כי "צריך לשקול מחדש את השימוש בפלסטיק: האם אנחנו צריכים אותו ואיך אנחנו משנים את השימוש בו. זה מצריך יצירתיות גם בתחום העיצוב. למה למשל, אם קונים כרטיס זכרון קטן מקבלים אותו באריזת פלסטיק ענקית? אם לא רוצים שיגנבו אותו מחנויות, אין משהו יותר חכם לעשות? גם לחיפוש תחליפים כמו pla, פלסטיק מבוסס תירס במקום נפט, יש משמעויות. צריך לגדל את התירס. זה לוקח שטח אדמה ואפשרות לגדל בו מזון, ובאקולוגיה תעשייתית בוחנים פתרונות בהסתכלות על כל המשמעויות, בראייה סביבתית כוללת של מחזור חיים - משלב גידול או כריית המשאבים ועד ההפיכה לפסולת".

היצרניות הגדולות מחפשות תחליפים

בשנים האחרונות המודעות לנזקים הסביבתיים הנובעים מהשימוש התדיר בפלסטיק עלתה, וחברות וסטארט-אפים רבים מנסים למצוא תחליפים לפלסטיק עצמו, לדרך המיחזור הנוכחית שלו, לשימוש בפסולת פלסטיק ועוד.

ב-2017 הודיעו החברות דנונה ונסטלה, שתיים מיצרניות הגדולות בעולם של מי שתייה בבקבוקי פלסטיק על הקמת "ברית" בשם NaturALL במטרה להגיע לייצור בקבוקי פלסטיק מ-100% חומרים ברי-קיימא. לשם כך הן פועלות עם הסטארט-אפ Origin Materials מקליפורניה שפיתח טכנולוגיה לייצור בקבוקי פלסטיק מעץ. החברה הוקמה ב-2008 וגייסה מעל 70 מיליון דולר עד היום.

גם חברת יוניליוור חברה לאחרונה לסטארט-אפ ההולנדי Ioniqa שפיתח שיטת מחזור בקבוקים שמביאה לתוצר באיכות גבוהה. בניגוד למצב כיום, האיכות של הפלסטיק הממוחזר של Ioniqa גבוהה מספיק כדי להתאים לאריזות מזון ומשקה. שיתוף הפעולה בין החברות עבר פיילוט מוצלח אך עוד לא נבחן בקנה מידה תעשייתי.

חברת Recycling Technologies מאנגליה בנתה מכונה בשם RT7000 שהופכת פלסטיק בחזרה לחומר המקביל לנפט תוך פחות משניה בטכנולוגיית מיחזור שפותחה באוניברסיטת וורוויק. בחומר ניתן להשתמש ליצירה מחודשת של פלסטיק, שעווה או כדלק למנועי ספינות. בין תומכיה נמנים ממשלת בריטניה ויותר ממאה משקיעים פרטיים. לפי קראנצ'בייס, החברה גייסה 6.8 מיליון פאונד ב-4 סיבובי גיוס.

מפסולת באוקיינוס לרהיטים ונעליים

היזמיות העומדות בראש חברת BioCellection, מירנדה וונג וג'יני יו, גילו בזמן שלמדו בתיכון בקנדה בקטריה שיכולה לאכול פלסטיק והינדסו קטליזטור שמסוגל לעשות את אותה פעולה במהירות גבוהה יותר. הטכנולוגיה פועלת גם על פלסטיק שכיום אף אחד לא יכול למחזר, ובסוף התהליך הפלסטיק מתפרק לכימיקלים מהם ניתן להרכיב מוצרים חדשים. בין התומכים בסטארט-אפ נמנית גם חברת Schmidt Marine Technology Partners שייסדו אריק שמידט מגוגל ואשתו וונדי.

הסטארט-אפ Evoware מאינדונזיה, מייצר כוסות ומיכלים מאצות שניתנות לאכילה כאלטרנטיבה לפלסטיק ומפתח גם אריזות נוספות כמו שקיות לקפה ותבלינים. המייסד השותף דיוויד כריסטיאן אמר לרויטרס בשנה שעברה כי הונע על ידי תשוקה להילחם בהתגברות פסולת הפלסטיק בשנים האחרונות בבירת אינדונזיה, ג'קרטה. גם הסטארט-אפ ההודי Bakeys foods מתמקד בתחליפים אכילים לפלסטיק, ופיתח סכו"ם חד פעמי אכיל, ממנו הוא מוכר 1.5 מיליון יחידות בשנה.

הסטארט-אפ w.r.yuma הבלגי מדפיס במדפסת תלת מימדית משקפי שמש ממוצרי פלסטיק כמו דשבורדים ובקבוקי שתייה. הפסולת מומסת ויוצרת רצועות פלסטיק דקות שנערמות בשכבות כדי לייצר את המסגרת. הן מורכבות ידנית ומתאימים אותן לעדשות. החברה מציעה חמישה עיצובים ושלושה צבעים של עדשות, ובתהליך השיווק, בין היתר, הוקמו דוכנים בפסטיבלי מוזיקה בהם הפכו במקום כוסות שתייה מפלסטיק למשקפיים.

הסטארט-אפ BIONIC מניו-יורק, שאחד משותפיו הוא המוזיקאי פארל וויליאמס, הופך את פסולת הפלסטיק שבאוקיינוסים באמצעות טכנולוגיה עליה הוציאה החברה פטנט לבדים, רהיטים, נעליים ועוד.

הסטארט-אפ Eco-Plastic מקמבודיה מובל על ידי שתי יזמיות שרוצות להשתמש בפסולת פלסטיק לסלילת כבישים זולים יותר ובטוחים יותר. לדבריהן, היום הכבישים בקמבודיה פגומים וברצונן להשתמש בפלסטיק לשיפור הכבישים תוך מניעת זיהום מפסולת פלסטיק. הן הגיעו בחודש שעבר למקום השני בתחרות עסקים מקומית.

הקשר הישראלי: תחליף לפלסטיק

ויש גם חברה ישראלית שמציעה פתרון חדשני. UBQ Materials פיתחה טכנולוגיה באמצעותה היא הופכת פסולת ביתית הטרוגנית לחומר הומוגני תרמו-פלסטי (שנקרא גם הוא UBQ) שמהווה תחליף לפלסטיק ולדבריה גם זול ממנו.

החברה הוקמה ב-2012 וגייסה עד היום מעל 30 מיליון דולר. המשרד הראשי שלה נמצא בתל-אביב והמתקן בו נעשה מחקר ופיתוח נמצא בקיבוץ צאלים בדרום. החברה מתייחסת לפסולת הביתית ההטרוגנית כאל מכלול, בשונה מתעשיית המחזור שמפרידה בין החומרים השונים שמרכיבים אותה.

"כשפסולת מגיעה למתקן מחזור ממיינים אותה לפלסטיק, זכוכית, נייר וכו'. לפחות 70% מהפסולת לא ניתנת להפרדה ולמחזור - פסולת אורגנית, חתיכות קטנות של פלסטיק, עיתונים, ניירות רטובים. כך קורה שאנחנו זורקים ומאבדים הרבה חומרים שרק ייצרנו והשתמשנו בהם וצריכים להפיק חומרים חדשים מהטבע כדי להחליף אותם" מסביר ג'ק (טאטו) ביג'יו, מנכ"ל החברה.

"הפסולת שלא ניתנת למחזור לרוב נשרפת או מגיעה לאתר הטמנה, שם הפירוק שלה מייצר גזי חממה רעילים. פלסטיק גם מגיע לאוקיינוסים ולסביבה הטבעית. סטטיסטית, רק שיעור נמוך מאוד של הפלסטיק ממוחזר - 2%. רק 3 סוגים מ-7 סוגי הפלסטיק ממוחזרים לרוב. בתהליך שלנו, אנחנו לא מוציאים אותו מהאוקיינוסים, אלא מנסים למנוע מהפסולת מראש להגיע לסביבה הטבעית ולאתרי ההטמנה. אנחנו מטפלים בבעיה ולא בסימפטום" אומר כריסטופר סבין, מנהל הקיימות בחברה.

ביג'יו מסביר את ההבדל המרכזי בין מיחזור לבין הטכנולוגיה ש-UBQ מציעה, "במיחזור לוקחים חומר והופכים אותו לאותו חומר ממוחזר. למשל מהפלסטיק עושים פלסטיק ממוחזר. אנחנו לוקחים פסולת הטרוגנית שיש בה מרכיבים שונים והופכים אותה לחומר אחר".

סבין מוסיף כי "החומר שלנו מבוסס על הפסולת האורגנית, וגם שאריות הפלסטיק שלא מוחזרו הן חלק פונקציונלי ממנו. החומר UBQ נותן ערך כלכלי לפסולת הנותרת". ביג'יו מבהיר כי "הרעיון של UBQ הוא לא להתחרות במיחזור. אנחנו הופכים רק את מה שנשאר אחרי המיחזור ואמור להגיע לאתר ההטמנה לחומר שלנו, שהוצאנו עליו פטנט ברחבי העולם".

בתהליך שהחברה פיתחה, גם המוצרים שנוצרו מהחומר החדש יכולים להפוך אליו שוב ושוב וממנו ניתן לייצר מוצרים חדשים. "הפתרון שלנו לא חד פעמי", אומר סבין, "כי פסולת נוצרת שוב ושוב". השלבים בתהליך הפיכת הפסולת לחומר קורים במספר מכונות שונות, כשהחברה מחזיקה בציוד לפעולות מגוונות כמו גריסה, עיבוד והוצאת חומרים, וגם לייצור ופיתוח חומרים מסחריים ומוצרים, ולבקרת איכות.

מהחומר שלכם ניתן לייצר את כל המוצרים שמיוצרים מפלסטיק היום?

"אנחנו לא עושים שום דבר שקשור לאריזות מזון ומשקה. אנחנו מתמקדים במוצרים עמידים, כבדים, לוגיסטיים לבנייה ותשתיות וגם כמה מוצרים צרכניים כמו עציצים ופחים. כרגע אנחנו מנסים למצוא שותפים אסטרטגיים שיתנו לנו את הערך המקסימלי. למשל חברות שישתמשו במוצרים שלנו בשרשרת הייצור שלהם ואם משהו נשבר נוכל למחזר אותו שוב ושוב ולהחזיר ללקוח", אומר סבין.

החזון הוא להקים מתקן שיהפוך פסולת לחומר UBQ בכל עיר?

"הטכנולוגיה שלנו מודולרית והמערכות שלנו יכולות לענות לכל דרישה, ברמה לאומית, מחוזית או עירונית, מכיוון שבמקומות מסוימים תעשיות הפסולת הם באחריות ממשלתית ובמקומות אחרים עסקים פרטיים מטפלים בנושא. כרגע, בשלב הראשון, אנחנו מתמקדים במדינות בהן יש כבר חזון לגבי מיחזור וכלכלת פסולת, כי אנחנו רוצים להגיע למקומות בהם תהיה לנו הכי הרבה השפעה. למשל באירופה ובמדינות מערב ארה"ב".

סבין אומר כי "לא מעריכים היום מספיק את נושא הזיהום שנגרם מפסולת והשפעותיו. כדי למנוע מפסולת להגיע לסביבה הטבעית, אנחנו חייבים לתת פתרון כולל להשלכת פסולת. אנחנו מקווים לתת השראה לחברות אחרות שיספקו פתרונות לפסולת תעשייתית, מבנייה וכו', כך שנוכל לבנות קהילה של פתרונות זמינים עבור עתיד בר-קיימא". ביג'יו מוסיף כי "החברה שלנו לא מחפשת קיצורי דרך ואנחנו לא חושבים על לעשות אקזיט. אנחנו רוצים להיות חברה ישראלית שנותנת פתרון עולמי לטווח הארוך, ותמיד נשמור על הזהות הישראלית שלנו".