חגיגת העוצמה הנדל"נית

כן, יש במה להתגאות. כן, ודאי שגם נדל"נית. למרבה התסכול, אולי ההוכחה הטובה ביותר לעוצמה הישראלית הם דווקא מחירי הדירות המטורפים. תראו כמה אנשים בוחרים לקנות בישראל דירה להשקעה, בשביל ליהנות מתשואה שוטפת (ברוטו) של 3%-4%. השקעה בדירה, במשרד או במרכז מסחרי בעיר בינונית בגרמניה או בארה"ב מציעה להם תשואה כמעט כפולה, אבל רק בודדים (יחסית) מתפתים להמר על הדשא הצהוב של השכנים, וחוזרים להמר על ארגז החול המקומי.

ובישראל אין כמעט הומלסים ברחובות, לא עניין של מה בכך במדינה מערבית. ל-2.5 מיליון משקי בית יש קורת גג (וכך גם לעוד עשרות אלפי פליטים ומהגרי עבודה). גם עשרות מיליוני המטרים המסחריים הפזורים כאן - בחנויות, במשרדים, במפעלים - הם עדות ליכולת ולחזון של יזמים, מתכננים וקבלנים, לאורך 70 שנות עצמאות. כך גם מתקני התשתיות - ההתפלה, המחלפים, מסילות הרכבת, המנהרות ועוד, שמעידים ש"המוביל הארצי" משנות ה-50 כבר מזמן אינו גאוותנו היחידה. ישראל היא לא רק "וילה בג'ונגל". היא וילה גם מול ניו יורק ופריז.

אבל כן, יש גם מה לשפר. על מצב התחבורה בכלל והתחבורה הציבורית בפרט לא צריך כמובן להרחיב, וברור היום שהקטסטרופה - ודאי בטווח הקצר והבינוני - רק תלך ותחמיר.

כמעט 70% ישראלים בעלי דירה? מאות אלפים גרים תחת קורת גג עלובה (ועוד עשרות אלפים גרים במבנים לא חוקיים - קראוונים, מרתפים וכיו"ב). אסור לשכוח שדירת שיכון מתפוררת בקרית שמונה או בקרית גת, גם אם בבעלות, מנציחה פערים, בזמן שדייר שיכון ממרכז הארץ כבר חולם לפחות על פינוי בינוי.

ובמקביל, מרבית השכונות החדשות מוקמות איפה שנוח - בעיבורי ערים מבוקשות במקרה הטוב, ובשולי המדינה במקרה הרע - מתוך תקווה קלושה שאיכשהו דברים יסתדרו, ושמתישהו תגיע לשם תחבורה ו/או תעסוקה. רק בשבוע שעבר חתמה המדינה על הסכם גג בעיר שדרות, עם הבטחה ש"עד 2019 ישווקו בעיר קרקעות מדינה ל-5,300 דירות ו-400 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה", כשברור לכל בר דעת שמדובר בסיסמאות. גם אם נניח שנמצא רוכשי דירות, אף אחד לא באמת מדמיין שיימצאו יזמים שירכשו בשנתיים הבאות קרקע בשדרות להקמת שלושה קומפלקסים בשטח מגדלי עזריאלי - ואלה שטחי המסחר והתעסוקה שאמורים לתמוך בעיר.

ולהתגאות במחירים המטורפים? זה מעיד על היצע דליל ורשלני, יותר מאשר על הביקושים. ומה בעוד 30 שנה, כאשר יחיו פה 15 מיליון ישראלים? כבר היום נולדים פה 180 אלף תינוקות בכל שנה, שיצטרכו בעוד כשני עשורים, בכל שנה, כ-90 אלף דירות נוספות.

אז כן, אנחנו גם גאים וגם (קצת) חוששים.

יום עצמאות שמח.