גאווה ישראלית? מספר חברות הסייבר החדשות מצטמצם

"יש במה להתגאות", קובע הסלוגן של חגיגות ה-70 לישראל. סביב יום העצמאות בחמישי נשמע לא מעט על הישגיה של המדינה בעשורים האחרונים, וההייטק צפוי לתפוס מקום נכבד ברשימה. ובטח יום העצמאות ה-70, הוא זמן טוב להיזכר בהישגיה של מדינת ישראל. אחד המונחים הראשונים שחושבים עליהם בהקשר של גאווה ישראלית הוא ההייטק, ובתוך הענף הזה תחום הסייבר צפוי לתפוס מקום נכבד. אחרי הכל, גיל שויד זכה השנה בפרס ישראל, וההנחה הרווחת היא שעולם אבטחת המידע הישראלי נהנה מפריחה חסרת תקדים.

אלא שכאשר בוחנים את הנתונים בשטח, המציאות מעט מורכבת יותר. לפני כחודש פירסמה חברת המחקר IVC דיווח פרובוקטיבי למדי: בתחילתו נכתב אמנם כי "ענף אבטחת הסייבר נחשב כבר זמן רב לאחד החזקים והמצליחים בתעשיית ההייטק הישראלי", ואולם "זמנים טובים תמיד מסתיימים, וכמה סימנים כבר מאותתים שסקטור אבטחת הסייבר התמודד ב-2017 עם רוח נגדית קלה".

 בשנתיים האחרונות

אנשי חברת המחקר הגיעו למסקנה המעניינת הזאת על בסיס נתון אחד עיקרי: צניחת מספר חברות הסייבר החדשות שהוקמו בישראל, מ-98 ב-2015 ל-73 ב-2016 ו-48 בשנה שעברה. הירידה אובחנה בכל התחומים: אבטחת ענן ויישומים, אבטחת מידע והצפנה, מודיעין סייבר והגנה לאינטרנט של הדברים, בעיקר התעשייתי.

בסיום הדיווח צוין כי הסטטיסטיקות הנוגעות לפעילות החברות מספקות גם נחמה מסוימת. על פי הנתונים, 519 חברות, המהוות 62% מכל החברות שהוקמו בענף הסייבר בישראל, עדיין פעילות; 122 חברות, שהן 15%, נרכשו או מוזגו לחברות אחרות; רק 192 חברות, 23%, הפסיקו לפעול.

נקודת אור נוספת היא היקף גיוסי הסייבר, שצמח מ-584 מיליון דולר ב-2015 ל-595 מיליון דולר ב-2016 ולשיא של 791 מיליון דולר בשנה שעברה - 10.4% מכלל גיוסי ההון של חברות סייבר בעולם. על פניו, הנתונים מלמדים שלא במשבר מדובר כאן, אלא ברוויה של שוק שאינו יכול להכיל עוד חברות חדשות רבות.

יוסי נער, ממייסדי סייבריזן, אחד מחברות האבטחה הבולטות בישראל כיום, לא מופתע מהנתונים. "קמו מאות רבות של חברות סייבר בשנים האחרונות, וזה קצב גידול פסיכי. כמה מהן כבר יצליחו? 10 חברות יצליחו ממש? 20-30 חברות במקרה הטוב יעשו אקזיט? אי אפשר ש-700 חברות יצליחו".

לוקחים פחות סיכונים טכנולוגיים

מבחינה היסטורית, מסביר נער, "לקראת 2012 התחילה תחושה של פיק בכלכלה, ועקב הגל הגדול של תקיפות סייבר, נוצרו יותר מודעות ונכונות של חברות לנסות דברים חדשים. חברות שדיברנו איתן בשנים האלה אמרו שהן רוצות לעבור לדור הבא של הפתרונות. היום, בגלל מספר הסטארט-אפים, לקבל תשומת לב ממנהלי אבטחת מידע של ארגונים זה כמעט בלתי אפשרי. הם פוגשים עשרות חברות סייבר. בנוסף, יש מי שאומרים שהיום אנחנו לקראת סוף המחזור הכלכלי, וגם אם אין תחזית לקריסה ישנה ציפייה להאטה. האפקט של זה על הסייבר הוא דרמטי, כי החברות ייקחו פחות סיכונים עם טכנולוגיה חדשה, ולקרנות ההון סיכון נהיה קשה יותר לאשש את הצורך בטכנולוגיות עדכניות כאלה.

"מה שמפתיע הוא דווקא שעדיין יש כמות יפה של חברות שממשיכות לקבל מימון", מוסיף נער, שהחברה שלו גייסה עד היום 190 מיליון דולר, יותר ממחציתם ב-2017. "כשגייסנו סבב A ב-2013, והצענו לקרנות ההון סיכון לממן חברת סייבר, חלק הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהירח. היו כמובן גם הרבה שראו את ההזדמנות".

 יוסי נער / צילום: ריוג'י סוזוקי

גם יניב הראל, מנהל קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC, רואה היגיון בנתונים - אם כי מסייג ומזכיר שהם חלקיים, מכיוון שיש חברות בעלות גרעין ישראלי הרשומות במקומות אחרים. "לכאורה הנתונים הם אמורים להדאיג אותנו, אבל אני רואה אבולוציה מאוד הגיונית. בשנתיים הקודמות הייתה טענה שיש שפע במספר החברות שקמות במדינת ישראל, ויופי של תנופת רעיונות יצירתיים, אבל ביזנס של חברות סייבר קיימות אין מספיק".

הראל מתאר דינמיקה טבעית שבה בשלב הראשון יש כסף רב המפוזר בין חברות רבות, ובהמשך, כחלק מהתבגרות השוק, מצטמצם מספר החברות ונותרות רק אלה שהוכיחו את עצמן. "דווקא בשלב הזה מתחילה להיות עלייה בביזנס, כי אז מתחילים להיות מוצרים, שירותים ואסטרטגיות לפתרונות אמיתיים, בעוד שלפני כן היו רק רעיונות יפים. לכן קצב הקמת החברות החדשות לא בהכרח מצביע על יציבות.

"בכל תחום בסייבר יש היום 5-8 חברות ששולטות ואין באמת סיכוי שכולם יעשו ביזנס", מוסיף הראל. "אתה רואה את זה גם באוטומוטיב. החברות הגדולות רוכשות סטארט-אפים, וזה בסדר גמור שכמו בטבע, החזקים ישרדו; שהסטארט-אפים שהצליחו ייצאו לעוד גיוסים ויהפכו לחברות גדולות, בעוד שהאחרים לא יצליחו לגייס ולכן יפסיקו לפעול. חברות שקמות עכשיו צריכות להביא רעיון חדש וייחודי, או כזה שמשתלב בדברים קיימים".

התבגרות או ירידה לצורך עלייה?

יובל וולמן, נשיא ומנהל הפעילות הישראלית של Cyber Proof מקבוצת UST Global האמריקאית, מזכיר ששוק הסייבר העולמי ממשיך להתפתח, והתחזיות הן אכן למכירות של 150 מיליארד דולר השנה ו-200 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, הוא מוסיף, "החלק היחסי של חדשנות שמקורה בסטארט-אפים הולך וקטן. האם זה טוב או רע? אני חושב שזה תהליך בריא וטבעי.

"אם אנחנו מסתכלים על ההתפתחות, בשלבים המוקדמים יותר רואים סגמנטציה, הרבה יזמים נכנסים לשוק כדי לחקור, לחדש, לעניין את הלקוחות. כל השחקנים באקוסיסטם - הלקוחות והגורמים המממנים, קרנות וחברות שמשקיעות - מפתחים לאורך השנים יותר בשלות והבנה של איזו חדשנות נדרשת. כשהגורם הזה בא לידי ביטוי, מספר הסטארט-אפים הולך ומצטמצם, נעשית קונסולידציה. עם הזמן מגלים מה באמת פותר בעיה עמוקה ומה לא".

 יובל וולמן / צילום: ארז עוזיר

דברים אלה משתלבים עם הנתונים הגלובליים של חברת הייעוץ מומנטום סייבר, ולפיהם העסקאות בתחום ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-3.5 מיליארד דולר - מהם 2.5 מיליארד במיזוגים ורכישות ומיליארד בלבד בהשקעות. 58 עסקאות המיזוגים והרכישות מייצגות רבעון שלישי רצוף שבו נראית עלייה בנתונים.

"ענקיות הטכנולוגיה מפתחות עם הזמן יותר ויותר יכולות פנימיות, ויודעות להציע חבילות שלא ידעו להציע בעבר", אומר וולמן. "הן עשו רכישות, הקימו צוותים, ולאט לאט המטות שלהן פיתחו יכולות מתקדמות עם חדשנות פנימית. לתאגידים הטכנולוגיים יש גישה לשוק. כשהם באים אל הלקוח, נניח בנק אמריקאי גדול, הם אומרים: אם אני מספק לך שירותי ענן, אתן לך גם פתרונות אבטחה שמתייחסים לענן שלי. הן מפנימות את החדשנות של הסטארט-אפים, ובהתאם התיאבון שלהן לרכישות הולך ופוחת".

וולמן סבור שתחומים חזקים בעולם הסייבר בשנים הקרובות יהיו מודיעין, אבטחת מכוניות חכמות ואוטונומיות, וסייבר לאינטרנט של הדברים, הן תעשייתי והן בבית, במשרד, במערכת הבריאות ובתשתיות קריטיות. "בוודאי נראה סגמנטים חדשים, אבל מבחינת המאסה אני חושב שאנחנו הולכים ומתייצבים. אני לא חושב שנראה איזושהי עלייה דרמטית, אבל אף פעם אי אפשר לדעת".

בניגוד אליו סבור שרון נימירובסקי, מנכ"ל ובעלי חברת הסייבר White-Hat, שההאטה בהקמת חברות החדשות מהווה ירידה לצורך עלייה, וכי התחום יגיע לשיאים מרשימים מאלה שחווה בעבר. "מספר הסטארט-אפים כיום מאוד גדול, אבל גם כמות ההתקפות גדולה יותר. הסטארט-אפים מבינים שכל מה שהם מפתחים כרגע רלוונטי רק לעולם תוכן מסוים, או להתקפה של אתמול. במקביל נכנס תחום חדש בעולם הפיתוח, הבינה המלאכותית. מה שאני מאמין וגם רואה מבפנים שקורה, הוא שכרגע יש שלב לימוד. הסטארט-אפיסטים שאני מכיר יושבים בגראז' הביתי, לא חושפים את העשייה שלהם, ולומדים את ההתקפות; איך לבנות טכנולוגיות שילמדו את מה שקורה בפועל בהתקפה, ויפתחו מענה אוטומטי. אלה יהיו מערכות דינמיות שלומדות את מה שקורה, מעדכנות ומלמדות את עצמן לתת מענה.

"כבר מסוף השנה הזאת ובכל 2019-2020 נראה עלייה חדה במספר חברות ה-AI, לא רק בסייבר אבל גם. אתה לא יכול להוציא מוצר חדש על כל התקפה חדשה, זה לא הגיוני. ה-AI משנה את כללי המשחק וכנראה ישנה גם את פני ההון סיכון. בגלל זה אנשים לא ממהרים עכשיו ללכת להוציא כסף או לבקש הון סיכון. הם אומרים 'רגע, יש לנו ביד את הדבר הבא, בוא נעשה קילומטרז' עם ההתקפות ומה שקורה בחוץ, נראה איך זה עובד, וכשנגיע לבשלות יותר גבוהה נלך לגייס".

גורם נוסף שישפיע על ענף הסייבר הישראלי, מעריך נימירובסקי, הוא עליית המטבעות הווירטואליים. "הביטקוין כזה רגיש, יש פה תבנית שמאוד נוחה בשביל פושעים. היא לא היתה לפני כן. כל הסטארט-אפים שהיו עד לפני שנה שנתיים הגנו על הדברים היותר ברורים, ופתאום יש לך פושעים שגונבים מידע ומקבלים כסף אנונימי, אף אחד לא יודע איפה הם, והטכנולוגיות לא מספקות לזה מענה. הדבר הזה יוביל את המוחות הישראליים לפתח את המענה, שהוא AI. אם הצורך גדל, למה שהשוק יהיה מוגבל לאיזה פיק של 98 חברות, כמו שהיה ב-2015? אני חושב שההיפך הוא הנכון".

לישראלים יש יתרון יחסי בבינה מלאכותית?

"כן. לישראלים יש ראש שמקבל אתגרים עוד מהתמודדות בצבא, דברים שאנשים בחו"ל לא נחשפים אליהם. אם בעולם המסלול הוא ללכת לקולג', אז הפעם הראשונה שהם נתקלים באיזו מציאות שהם צריכים לפתור אותה זה בגיל 24 או 25, כשהם מתחילים לעבוד איפשהו בתפקידים זוטרים. אנחנו, הרבה מאיתנו, בגיל 18 נזרקים לאיזה קורס של שנה, מתמודדים עם בעיות מורכבות, עם מציאות ביטחונית קשה, עם אתגרים של ביג דאטה".

יש טענה שחלק גדול מהסטארט-אפים הישראלים כיום נפתחים מחוץ לישראל. יכול להיות שאנחנו פשוט לא רואים אותם בנתונים?

"בוודאי. אני בחרתי לפתוח חברה בקפריסין וחברה ביוון, וחלק מהעסקים שלי באירופה עוברים לשם ולא לישראל. הסיבה היא מיסוי. למה שאני אממן את מדינת ישראל יותר מאשר כל אזרח במקום אחר בעולם? מאיזו סיבה? מס חברות, מס על הדיווידנד - אלה דברים מאוד יקרים. קח כל חברה - פלייטק, חברות סייבר - הם פותחים בחו"ל. יחד עם זאת, כדי לקיים את הדבר הזה וליהנות מהטבות המס, אתה חייב שיהיה לך שותף מקומי. אם מישהו רוצה לגייס הון סיכון הוא צריך להיות בעלים של החברה, הוא לא יכול להציג שותף יווני או קפריסאי. מה שכן, כשהוא ירצה לפתוח סניף הוא יעשה זאת בשותפות, וייהנה מהטבות מס מטורפות".