את קרן "המשתלה" להשקעה בחברות הייטק הקימה התעשייה הקיבוצית ב-2014, במטרה לעודד חדשנות טכנולוגית בקיבוצים. הקרן היא אחד מהאמצעים שדרכם מנסה התנועה הקיבוצית להתחבר לתחום הייטק, ואולי הבולט שבהם. במקביל, התנועה השמה דגש על עידוד יזמות מתוך הקיבוץ, הקמת חללי עבודה ליזמים במבני קיבוץ שאינם בשימוש ועידוד שיתופי פעולה בין קיבוצים לבין מיזמים טכנולוגיים.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
אופיר ליבשטיין, יו"ר המשתלה ומנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אמר כי "הקיבוצים עברו מספר עשורים קשים של משבר והסדרים של החזרי חוב שהתאפיינו במכירת מפעלים ונכסים. תקופה זו מאחורינו וכעת אנו נוטלים שוב את היוזמה ומתכוונים להרחיב את הצמיחה, בדגש על התעשייה העילית. כחלק מתהליך ההתחדשות בתנועה הקיבוצית ניתן לראות יותר ויותר קיבוצים אשר מחליטים ליזום, להקים ולהשקיע בחברות ומיזמים טכנולוגיים ולהקים מרכזי יוזמה וחדשנות בקיבוצים אשר ינביטו מיזמים נוספים".
הקיבוצים מעוניינים לשלב בתוכם חברות היי-טק מסיבות שונות - להתחדש טכנולוגית, ליצור מקומות עבודה ולהביא ולשמר כוח אדם משכיל. אך הקיבוצים גם מעוניינים להשתמש במשאבים הקיימים שלהם לטובת תעשיית ההייטק: מלבד המשאב האנושי, לקיבוצים יש שטחים, קרקעות חקלאיות ותעשיות קיימות בתחומים שונים - כולן יכולות להוות משאב חשוב עבור חברות סטארט-אפ. גופי תעשייה יכולים להיות שותפים או יועצים לסטארט-אפ באותו התחום, ואתרים חקלאיים יכולים לשמש כאתרי בטא לטכנולוגיות בתחום האגרו-טק והקלינטק.
קרן הלוואות לצורך השקעה ראשונית
"המשתלה" היא יוזמה של התנועה הקיבוצית ושל קרן הערבויות של התנועה, קמ"ע. היא עובדת במודל ייחודי של סיוע לקיבוצים החברים בתנועה בהשקעותיהם בהייטק באמצעות הלוואות להשקעה ראשונית. גובה הקרן לא נחשף, אך לפי ההערכות היא עומדת על קרוב ל-10 מיליון דולר. ההשתתפות הממוצעת של הקרן עומדת על כמה מאות אלפי דולרים, והקרן תומכת בחמש השקעות בשנה לכל היותר. עד שנת 2017, הקרן סייעה ל-24 קיבוצים להשקיע ב-19 חברות סך כול של 75 מיליון שקלים.
בנוסף לסיוע בהשקעות, קרן המשתלה יוצרת חיבורים בין קיבוצים המעוניינים להשקיע בחדשנות טכנולוגית ובין חברות הייטק המחפשות משקיעים. החיבורים אינם מסתכמים בהשקעה בלבד, אלא ביצירת שותפויות עסקיות של חברות טכנולוגיות עם קיבוצים או עם המפעלים שבבעלותם. במסגרת פעילותה, הקרן אף מסייעת ליצירת שותפויות תעשיתיות חדשות בין קיבוצים לבין עצמם.
רפי נבו, מנכ"ל קרן המשתלה, סיפר שקיבוצים לא תמיד יודעים לבחור חברות להשקעה. "אנחנו מביאים להם את החברות שכבר עברו אצלנו תהליך מיון. אנחנו רואים כ-1,000 חברות בשנה". מיזמי ההייטק שמגיעים למשתלה הם מכל התחומים, אך לדברי נבו, "כמובן שקיבוצים יודעים להסתכל יותר בקלות על מיזמים בתחומי תעשייה, , חקלאות ואנרגיה".
נבו סיפר על שותפות בולטת בין קיבוצים שונים לחברת ההייטק "סקיוריטי מטרס -Security Matters". החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיה שמקודדת את המולקולות מהן עשויים מוצרים שונים, על מנת לסמן בצורה סמויה מוצרים מקוריים ולספק הגנה מפני זיופים. "זהו פיתוח מעולם הכימיה והפיזיקה. המוצר והמערכות שלהם כוללות גם את המולקולות של החומרים המקודדים עצמן וגם את הקורא שיודע לזהות את הקוד המדויק על גבי המוצר- גם אם הוא נוזל. למשל: דיו, קפסולות קפה, מפתחות, מטבעות, יהלומים, מותגים של ביגוד.
"כחמישה קיבוצים שותפים במיזם כבר מההתחלה ומשקיעים בו", סיפר נבו. המשתלה היא שיצרה חיבורים אלה". וגם מפעל "כפרית" בקיבוץ כפר עזה גם משקיע בחברה וגם משלב את המוצר שלה בייצור וביצוא שלו. "לסקיוריטי מטרס יש גם פעילות בתוך הקיבוצים - מעבדות פיתוח ומפעל ייצור בקיבוץ קטורה ובקיבוץ נוסף".
דוגמה אחרת לפעילות המשתלה היא יצירת שותפות בין קיבוץ אילון שבצפון ובין כמה קרנות הון סיכון להשקעה בחברות שונות. הבולטת שבהן, מספר נבו, היא חברה בשם "סמארט טאפ - SmarTap". החברה פיתחה ברז חכם, במסגרת הבית החכם, גם לבתים פרטיים וגם לבתי מלון. "שם שותף קיבוץ אילון עם קרן טרה. השותפות מתבטאת בהשקעה". גם בכנס המשתלה, שנערך בחודש שעבר, נרקמו שותפויות בין חברות ההייטק שהציגו בכנס ובין קיבוצים. "בכנס המשתלה הוצגו שבע חברות", אמר נבו, "מתוכן שלוש חברות נמצאות במגעים עסקיים עם קיבוצים, וחברה נוספת נמצאת במשא ומתן מתקדם".
חללי עבודה במקום חדרי האוכל
בקיבוצים בישראל כיום ישנם למעלה מ-200 מבני ציבור וחדרי אוכל שהשימוש בהם פחת בעקבות תהליכי ההפרטה והשינויים החברתיים הרבים. את המבנים האלה, התעשייה הקיבוצית שואפת כעת להמיר לחללי עבודה משותפים בסגנון WeWork, בעזרת שותפויות שונות.
בקיבוץ ניר עם שבשער הנגב נחנך לאחרונה מרכז עבודה משותף להייטק, שנפתח במקום חדר האוכל של הקיבוץ. המרכז בניר עם הוקם ומנוהל על ידי החממה הטכנולוגית SouthUp. מאיגוד התעשייה הקיבוצית נמסר כי זהו אחד מארבעה חללים שכבר החלו לפעול, שניים נוספים נבנים בימים אלה, והמטרה היא להמשיך ולהרחיב את הפעילות. ליבשטיין סיפר שההשקעה בהסבת מבני הציבור לייעודם החדש אינה גבוהה ממיליון שקלים למבנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
