למה פסל עצמו השופט גלעד הס מלדון בתביעת נוה נגד שפורר

שופטים בישראל ממעטים לפסול את עצמם מלדון בתיקים. במקרים רבים בעבר, שופטים המשיכו לדון בסכסוכים גם כאשר עלול היה להיווצר מצב בו יש להם קשר מוקדם כלשהו למי מהצדדים, מתוך אמונה ביכולתם המקצועית להתגבר על המכשול הזה ולנהל הליך משפטי בצורה הגונה ואובייקטיבית.

כך למשל, לפני כמה שנים החליטה השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לדון בתביעה שהגישה עו"ד כנרת רצון, למרות שבין השתיים התגלע בעבר סכסוך, שהפרטים אודותיו אפילו הופיעו בהרחבה בביוגרפיה של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק.

במקרה אחר, השופטת המחוזית בדימוס, ורדה אלשיך, נמנעה מלפסול את עצמה מלדון בהסדר החוב של אפריקה ישראל למרות שנטען כי בעלה הוא דירקטור בחברה שהייתה אחד הנושים של אפריקה ישראל.

ב-2013 אף הבהיר בית המשפט העליון ששופט לא רשאי לפסול את עצמו מלשבת בדין ללא סיבה ממשית. באותו מקרה דחה נשיא העליון דאז, אשר גרוניס, את החלטת השופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתביעת לשון הרע לאחר שאחד הצדדים איים לטפול עליה כוונות פליליות.

לכן, גבות רבות הורמו לנוכח ההחלטה שקיבל לאחרונה שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, לפסול את עצמו מלדון בתביעת לשון הרע בסך מיליון שקל, שהגיש ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נגד העיתונאית שרון שפורר. נוה טוען כי שפורר פרסמה אודותיו פרסומים משמיצים וכוזבים. שפורר מכחישה את טענותיו.

בת הזוג והחברים במשרד ועורכי הדין

ההפתעה מהחלטת השופט הס מלפסול עצמו מלדון בסכסוך בין נוה לשפורר מתעצמת עשרת מונים לאחר שקוראים את נימוקיה: "המניעות המפורטת בהחלטה, נוצרה בשל שינוי נסיבות שארע לאחרונה, בו הצטרפה בת זוגי, עו"ד שרון לובצקי-הס, כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות' אשר לחלק משותפיו קשר עם אפי נוה", כתב השופט הס. הוא גם הוסיף כי "בנסיבות אלו, ולו רק מטעמי נראות, סברתי לנכון כי אין מקום שאמשיך לדון בתיק זה".

במבט ראשון, על פניו, ההחלטה נראית ראויה. האינטרס הציבורי הוא ששופטים לא ידונו בתיקים במצב של ניגוד עניינים או אפילו במצב שבו עלול להיווצר רושם שהם בניגוד עניינים. והנה קם שופט בישראל, ומקבל החלטה חריגה בנוף לפסול את עצמו רק בשל קשר מאוד רחוק ועקיף בינו לבין אחד הצדדים הנצים - הוא מקפיד, קלה כחמורה, שלא לדון בתיק רק בשל העובדה שבת זוגו עובדת במשרד עורכי דין שבו חלק מעורכי הדין הם חברים של נוה.

נוה משפיע על קידום שופטים

אולי השופט הס הוא באמת צדיק בסדום שהחליט לפרש באופן מרחיב במיוחד את העילה הכללית לפסלות שופט בחוק בתי המשפט, לפיה שופט לא ישב בדין אם מצא כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

אבל כשחושבים על כך יותר לעומק, אי-אפשר שלא לתהות האם נתון נוסף שהשפיע על ההחלטה של הס הוא שאפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה לבחירת שופטים, הוא אחד המשפיעים הגדולים היום על המינוי והקידום של שופטים בכל הערכאות. מצב שבו שופט צריך לדון בתביעה שנוה הוא צד לה ודאי שאינו נוח לאותו שופט.

אגב, סעיף 53(א) לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי חבר בוועדה לבחירת שופטים לא יכול לייצג לקוחות בבתי משפט. הסעיף נועד למנוע מצב שבו שופטים יחששו לפסוק נגד הצד המיוצג על ידי חבר הוועדה. לכן, נוה אינו עוסק בליטיגציה מאז שמונה לוועדה לבחירת שופטים בתחילת השנה. כשנוה בעצמו הוא אחד הצדדים לסכסוך, הסיטואציה הופכת לבעייתית אפילו יותר.

החלטת הפסלות של השופט הס תבחן בקרוב על ידי בית המשפט העליון. זאת, לאחר שאתמול שרון שפורר הגישה ערעור לעליון על החלטת הפסלות. בין היתר, טוענת שפורר באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר כי בעובדה שלחלק מהשותפים של אשת השופט הם חברים של אפי נוה, אין די כדי להקים עילת פסלות, וכי במקרים בהם הקרבה הייתה רבה יותר, בתי המשפט נטו שלא לפסול את עצמם. ובצדק.