אגף התקציבים שבמשרד האוצר עומד שוב על הכוונת: הפעם, בעקבות ביקורת שהתפרסמה בדוח השנתי של מבקר המדינה (דוח 68ב, עמודים 237-335). הדוח מנתח בפירוט רב את כישלונות האגף בניהול הרזרבות שבתקציב המדינה. העיתונות הכלכלית, כהרגלה, מצטטת מן הדוח, ונהנית לתקוף את האגף, אך היא לא מטפלת בשאלה הבסיסית - מה צריך לעשות?
מבקר המדינה מביא רשימה של 15 המלצות עיקריות: "לבצע עבודת מטה...", "לסווג באופן ייחודי ובנפרד...", "לבחון...", לצמצם...", וכדומה. ההמלצות מצוינות, אך מעוררות הרגשה של דז'ה-וו. הרי קראנו המלצות כאלה בעבר. אם כן, למה אגף התקציבים לא עושה סדר, ובוחן, ומצמצם, כפי שמבקר המדינה מציע?
כבוגר אגף התקציבים ואגף החשב הכללי, אעיד שהמטלות שמציע מבקר המדינה כלל לא פשוטות, ובמצבו הנוכחי, אין ביכולתו של אגף התקציבים לבצע אותן. כאן המקום להבהיר, שהאגף הוא יחידה מיוחדת ואיכותית, הפועלת על פי ערכים, ודואגת לטובת המדינה ואזרחיה. עובדיו עובדים שעות חריגות, ומתמודדים באופן מעורר השראה בלחצים שונים. אבל מתברר שכל זה לא מספיק.
אגף התקציבים נוצר בשנות ה-50 במאה הקודמת כ"יחידת עילית" במשרד האוצר. בעשורים הראשונים של המדינה היה לו חלק משמעותי בבניית כלכלת המדינה ובהכנסת נורמות ניהוליות לתוך הסקטור הציבורי. אך ייתכן שהישגים אלה היו לו לרועץ. נראה, שהאגף עדיין בנוי על עובדים צעירים, מקצוענים למחצה.
אחת התוצאות ממצב זה היא, לדוגמה, אי-יכולתו של האגף להתמודד עם תקציב משרד הביטחון. האגף מעמיד צוות קטן של שניים-שלושה כלכלנים צעירים מאוד, ללא רקע מספיק בנושאים של צבא וביטחון, מול עשרות קצינים המשרתים אצל היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. כך, אין פלא שבדיונים על תקציב הביטחון, ידו של האוצר נמצאת על התחתונה מול שועלי קרבות מנוסים.
כדי שאגף התקציבים יפעל כראוי במאה ה-21, עליו להשתנות. עליו להשתחרר מן הגישה הרומנטית של התבססות על כלכלנים טריים מהאוניברסיטה, ללא הימצאות והתמצאות קודמת ומספקת בבעיות של המשק. עליו לגייס בעלי מקצועות מגוונים שהתחומים המורכבים שבאחריות האגף, לא זרים להם. חשוב במיוחד שהנהלת האגף, ובראשה הממונה על התקציבים, תורכב מעובדים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. בלי לפגוע בכבודם של אלו שעמדו בראש האגף בשני העשורים האחרונים, נראה כי לא תמיד נבחרו להנהלתו אנשים המסוגלים להתמודד עם המשימה.
גם אחרי שימונו לאגף עובדים מנוסים, על משרד האוצר לדאוג להכשרת עובדיו, תוך כדי שירותם. הרי ברור שכדי להבטיח עבודה איכותית, כל ארגון חייב להקדיש משאבים לפיתוח כוח האדם שלו. חלק מהתופעות הבעייתיות שעליהן מצביע המבקר - כמו היעדר נהלים ואי שקיפות - מעידות על רפיון מערכתי ושאננות, ולאו דווקא על היעדר ערכים. רצוי שהאגף יתנער, יודה שיש חוכמה גם מחוצה לו, ויתחדש.
אגף התקציבים מתגאה בגיל הצעיר של עובדיו. אך זה נובע - נוסף לגיוס כוח אדם צעיר - גם מפרישתם המוקדמת מן השירות של רוב העובדים. נכון, שרענון הוא חשוב בגוף מינהלי, אבל אפשר להגזים גם בזה. לעיתים קרובות, עובדי אגף התקציבים פורשים דווקא בזמן שהם מתחילים לשלוט בתחום שבאחריותם, וחבל. כי הנושאים המורכבים והרגישים שבטיפול עובדיו מחייבים ניסיון, ודרוש ותק מסוים ושפשוף כדי להבטיח שלעובדים יש הניסיון הנחוץ.
מבקר המדינה צודק: יחידה בעלת חשיבות כה רבה בקביעת המדיניות הכלכלית של המשלה, כמו אגף התקציבים חייבת להשתפר.
■ הכותב עמית בפורום קהלת ועבד באגף התקציבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.