ענקיות הטכנולוגיה מציגות: תחרות בריאה

בתחילת החודש, על רקע משבר קיימברידג' אנליטיקה, הודיעה פייסבוק על הקפאת תוכניתה להיכנס לתחום הבריאות. התחום הזה מכיל בתוכו את כל מה שמסוכן מבחינת תדמיתית לפייסבוק: הצרכנים ממילא חוששים מדליפת מידע, משימוש בו לרעה וממניפולציות לא ראויות. כל החרדה הזו מתעצמת כשמדובר בבריאות, פשוט כי היא הנכס הכי יקר לנו.

ואולם, לא בטוח שהרשת החברתית תוכל לדחות את המהלך הזה עוד זמן רב. תחום הבריאות הוא אחד התחומים הגדולים והרווחיים ביותר בזירה העסקית, ואחד האחרונים שעוד לא עבר באופן מלא את מהפכת המידע. ההזדמנות היא עצומה.

באופן מסורתי, חברות הטכנולוגיה לא היו שחקניות משמעותיות בעולם הבריאות. ניהול המידע בו מורכב ורגיש. דרישות הפרטיות גבוהות הרבה יותר, החבות המשפטית במקרה של טעות מאיימת יותר, והרופאים הם עם שמרן שלא ממהר להחליף שיטות עבודה קיימות. בין עמק הסיליקון לעולם הרפואי פעורה תהום מבחינת תרבות ארגונית: חברות הטק מעריכות חוצפה, נטילת סיכונים, יצירתיות וגם גיל צעיר. העולם הרפואי מעריך נתונים קשיחים, ביקורת עמיתים, זהירות, ניסיון, פרוטוקולים וגם כסת"ח.

על כן, רוב הדיגיטציה של עולם הבריאות הגיעה עד כה מחברות שעסקו במכשור רפואי וכבר היו מנוסות בעבודה עם העולמות הללו, או מסטארט-אפים שהוקמו במיוחד לצורך כך. אך כעת ברור לענקיות הטכנולוגיה העולמיות שאין מנוס, וכל אחת מהן מנסה לקפוץ למים העמוקים בדרך שלה. כל חברה מנסה ליישם את מומחיותה הייחודית.

גוגל/אלפבית

המטרה: לעמוד בחזית המדע

גוגל פועלת באינטנסיביות בתחום הבריאות, והחברה-האם אלפבית מהווה בית ללא מעט מיזמים שאפתניים. החברות הפועלות תחת מטריה זו מגייסות סכומים גדולים ומדענים מובילים כדי להיות בחזית המדעית.

בחברה-האם המיקוד הוא בבינה מלאכותית. מחקר של גוגל שפורסם בינואר, ונערך על 200 אלף איש, חזה מה יקרה למטופלים שניגשו לבתי חולים 24-48 שעות לפני המודלים שבשימוש כיום. המודל ניבא אם הפציינט ישוחרר, יאושפז, ואף מה תהיה האבחנה הסופית לגבי מצבו ואם הוא עלול למות. הזיהוי המהיר מאפשר חלון זמן גדול יותר לביצוע הליכים מצילי חיים. עוד פורסם בפברואר האחרון כי מדענים מגוגל גילו דרך חדשה להעריך את הסיכון לחלות במחלת לב - באמצעות תוכנת למידת מכונה שמנתחת סריקות של גלגל העין. רמת הדיוק של השיטה לא עולה על השיטות הקיימות, אך היא לא מצריכה בדיקת דם.

בנוסף פיתחה החברה מוצר ענן בשם Genomics שמסייע לחברות לארגן, לנתח ולשתף מידע גנטי. גוגל גם חברה לאיגוד הרפואה האמריקאי (AMA), קבוצת לובי רפואית, בתכנית שמטרה לעודד סטארט-אפים לפתח רעיונות לשיתוף מידע ממכשירים רפואיים - כמובן, במטרה לרכז אותו בגוגל קלאוד.

מלבד גוגל, לאלפבית ארבע חברות שעוסקות בתחומי הבריאות. חברת המחקר Verily, בשיתוף גוגל והאוניברסיטאות דיוק וסטנפורד, אוספת דאטה רפואי על 10,000 איש שהתנדבו לתרום אותו. במשך ארבע שנים המתנדבים עוברים בדיקות סדירות, ממלאים שאלונים ומנסים מכשירי ניטור. מאגר הדאטה האנונימי שייווצר נועד לשמש חוקרים, כשגם כאן המטרה היא רפואה מונעת. פרויקט אחר שלה מעבד היסטוריה רפואית של חולים כדי לאתר דפוסים המצביעים על הופעת מחלות כרוניות. החברה גם בונה רובוטים שיסייעו בניתוחים עם חברת התרופות ג'ונסון ג'ונסון, וסכו"ם שייצב את עצמו כדי לסייע באכילה למי שסובל מרעידות.

בנוסף מפעילה אלפבית את Calico, שעובדת על הארכת תוחלת החיים האנושית, ועדיין לא ידוע עליה הרבה. סיטיבלוק מבקשת לאתר בעלי הכנסה נמוכה ולספק להם טיפול ביתי. מעבדת הבינה המלאכותית דיפמיינד עובדת עם מספר בתי חולים בבריטניה, ובין היתר קיבלה גישה לדאטה של 1.6 מיליון פציינטים כדי לפתח אפליקציה שתתריע על סכנת מוות בשל כשל בכליות. הפציינטים לא היו מודעים לאיסוף המידע, אך המקרה לא עורר זעם כמו זה שספגה פייסבוק, אולי בגלל חשיבות המטרה.

אפל

המטרה: הבריאות במכשירים החכמים

אפל מעוניינת להוות את הממשק בין המכשירים הנמצאים אצל הצרכן לבין עולם המידע הרפואי. אפליקציית הבריאות של החברה מסנכרנת מידע מהאייפון, מאפל ווטש ומאפליקציות צד שלישי, ומציגה נתונים על שינה, תזונה, לחץ דם, משקל, כושר ועוד.

בינואר הציגה החברה תכונה חדשה המאפשרת למשתמשים לצפות בהיסטוריה הרפואית שלהם בטלפון. Health Records משלבת נתונים מהאפליקציה ומהתיק הרפואי האישי של המשתמש, ומציגה אותם בקטגוריות כמו מצבים רפואיים, תוצאות מעבדה, תרופות ואלרגיות. כרגע כ-40 בתי חולים ומרפאות משתפות פעולה עם אפל ומספקות נתונים לאפליקציה. לדברי אפל, היא אינה נחשפת לנתונים כל עוד הלקוח לא בוחר בכך.

בצד המחקרי, פלטפורמת ResearchKit של החברה מאפשרת למפתחים לבנות אפליקציות לאיסוף מידע רפואי על משתמשים שמסכימים לכך באמצעות חיישנים באייפון. אפליקציית mPower למשל, שבנה ארגון המחקר Sage Bionetworks, חוקרת פרקינסון באמצעות מדידת הרעד בקולם ובידיהם של המשתמשים. במקביל מפעילה אפל את CareKit, המאפשרת לבנות אפליקציות שיעזרו להתמודד עם מצבים רפואיים ולזהות סימפטומים גם כשמטופל לא נמצא במעקב רפואי צמוד. החברה גם מממנת מחקר בסטנפורד, שבוחן אם אפל ווטש יכול לאתר קצבי לב לא סדירים.

הגישה של אפל ממוקדת יחסית בחומרה, ובניסיון להפוך את המכשיריה לערוצים מהימנים לדאטה רפואי כדי שחברות חיצוניות יוכלו לבנות עליהם שירותי בריאות. על כן מחזיקה אפל בפטנטים הנוגעים לשימוש בחיישנים למדידת לחץ דם, שומן ותפקוד הלב, וכן הגישה פטנטים למיקום חיישנים בטלפונים ובשעונים לניטור פעילות הלב באופן מדויק יותר, ולניטור באמצעות אוזניות האיירפודס.

אמזון

המטרה: להפוך למובילה בתחום הבריאות

אמזון נכנסה לתחום הבריאות מן הכיוון הקמעונאי - מכירת ציוד רפואי, עסק שהיא מעוניינת להרחיב. אלא שהדרמה הבריאותית האמיתית התרחשה בסוף ינואר, כשהחברה הכריזה על שותפות עם J.P. Morgan ו-Berkshire Hathaway כדי לחשוב כיצד להציע שירותי בריאות ל-1.2 מיליון העובדים של החברות. לפי הערכות, החברות יבנו בין היתר אפליקציה שתהפוך קביעת תור לרופא לפעולה פשוטה בהרבה, וסביר שהשירות ייפתח בעתיד לציבור הרחב.

העוזרת האישית אלכסה נראית כרלוונטית מאוד לעולם הרפואה. כבר היום בתי חולים מתנסים בה כדי לעזור למנתחים או לשתף מטופלים באינפורמציה חשובה כשהם משוחררים הביתה. יחד עם Merck פנתה אמזון למפתחים כדי שיפתחו פיצ'רים לאלכסה שיסייעו לחולי סוכרת. במקביל, לפי דיווחים, אמזון עומדת בקשר עם AARP, ארגון להעצמת אמריקאים מעל גיל 50, במטרה לעצב טכנולוגיה המתאימה לאוכלוסיות מזדקנות. הארגון כבר פיתח תכונה של אלכסה שתספק תקצירי חדשות לחברי הארגון, ומתבקש שהיא תסייע בעתיד במעקב אחר נטילת תרופות.

סביר שבשנים הקרובות נשמע הכרזות משמעותיות מצד אמזון בתחום הבריאות: בשנה שעברה פורסם ב-CNBC כי החברה הקימה מעבדה סודית בשם Team 1492, שעוסקת בטלרפואה, בהנגשת דאטה ממערכות מידע רפואי ובבחינת אפליקציות בריאות למכשירי אמזון כמו הרמקול החכם Echo.

IBM

המטרה: ניתוח מתוחכם של מידע רפואי

בניגוד לענקיות אחרות, IBM מזהה כבר שנים רבות את הבריאות הדיגיטלית כתחום מפתח. היא החלה, ועדיין ממוקדת, בתחום אגירת המידע בתוך בתי החולים ואינטגרציה שלו בתוכו ומול גופים אחרים. כמו כן היא מפתחת מערכות לניהול בתי החולים והמידע בתוכם, כדי להפחית עלויות ולשפר תפוקות.

בשנים האחרונות הדגש הבריאותי בעולמה של IBM הוא סביב ווטסון, תוכנת הבינה המלאכותית של החברה. ווטסון יודע לשחק משחקים ולקרוא שפה טבעית, ויכולותיו מיושמות בהרחבה בתחום הבריאות. בראיון ל"גלובס" הגדירה בעבר דבורה דיסנזו, מנכ"לית Watson Health, חמישה תחומים מרכזיים שבהם הוא פועל: לעזור לרדיולוג לקרוא תצלום; לעזור לאונקולוג לבחור תרופה; לעזור לממשלות להבין את צורכי הציבור בנוגע לבריאות והזדקנות; לעזור לחברות פיתוח תרופות לבחון את יעילותן ולזהות תופעות לוואי; ולעבור מרפואה כללית לרפואה מותאמת אישית. במקביל מחפשת החברה פתרונות לבני הגיל השלישי - להפיג את בדידותם ולשפר את איכות חייהם.

בשיחה עם גלובס אומרת ד"ר מיכל רוזן-צבי, המנהלת הישראלית של ווטסון הלת' (Watson Health): "אנחנו פועלים בבתי החולים כבר שנים רבות, ורכשנו חברות שפעלו בבתי החולים בתחומים שהיו חדשים לנו. זה איפשר לנו ליצור קשר מצוין עם הלקוחות ולקבל הרבה מאוד מידע קליני שעוזר לנו לטייב את המערכות הלומדות שלנו. בנוסף, בתחום הבריאות יש תקנות מחמירות ביותר לגבי אחסון המידע, ולכן החלטנו ליצור ענן ייעודי לרפואה, אשר ככל הידוע לנו אין כמוהו לאף אחת מחברת הטק הגדולות".

IBM מפעילה בישראל אקסלרטור בתחום הבריאות, וגם שותפה בחממה טכנולוגית ייעודית למכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית. "בתחום הבינה המלאכותית ברפואה יש הבדל גדול בין לייצר אלגוריתם מדהים ומדליק שמדגים את היכולות הקוגניטיביות שלך, לבין להפיק מוצר שכל המערכת יוצאת ממנו מרווחת - שזה כבר הרבה יותר קשה", אומרת בן-צבי, "זו זירה מאוד כבדה ושמרנית".

מיקרוסופט

המטרה: פיתוח מערכות בינה מלאכותית

מיקרוסופט מחפשת את דרכה בתחום הבריאות. לפני עשור היא השיקה את Healthvault, אתר שאליו הגולשים יכולים להעלות את המידע הרפואי שלהם, אך הם לא מצאו את הטעם בכך. בשוק הארגוני המוצר הצליח טוב יותר, אך לא השתלט עליו. המיזם הנלווה Healthvault Insights, שהושק לפני שנה וחצי כדי לאפשר לצרכן לנתח את המידע בצורה מעניינת, נסגר לאחר שספג ביקורות רעות. בין לבין פיתחה מיקרוסופט צמיד ניטור ואפליקציית בריאות לספורטאים מקצועיים וחובבים, אך גם הפיתוח הזה ננטש.

הדוגמאות הללו מראות כמה מסובך להגיע אל הצרכן הסופי בתחום הבריאות. התחרות על אנשים בריאים גדולה, והתועלת עבורם מעטה או שקשה להוכיח אותה. לעומת זאת, כדי לשווק לחולים צריך לעבור תהליכי רישוי מורכבים ויקרים, ואחר כך לגייס את החולים להיות מעורבים בשמירה על בריאותם.

המיזמים שהחברה מפתחת כיום פונים יותר לאנשי המקצוע: אפליקציה למחקר גנטי המבוססת על הענן; מערכת בינה מלאכותית לרפואת עיניים שתורחב בקרוב לתחום הקרדיולוגיה; מערכת שמתרגמת קול לטקסט עבור רופאים, שמסייעת לתיעוד בזמן ניתוח למשל; ומערכת בינה מלאכותית לזיהוי גידולים סרטניים בתמונות הדמיה. פרויקט אחר, שכן מיועד לצרכן הסופי, הוא צ'טבוט שאיתו החולים יכולים לשוחח כדי לקבל מידע רפואי ועזרה בנטילת תרופות מסובכות. מיקרוסופט עצמה לא תיצור את התוכן, אלא תספק לארגוני הבריאות כלים ליצירתו.

פייסבוק

מטרה: נאלצים לחשב מסלול מחדש

הפעילות העיקרית של פייסבוק כיום בבריאות היא גיוס אקטיבי מאוד של מפרסמים בתחום. פייסבוק מעניקה לעסקים הללו טיפול מיוחד, ועורכת מחקרים רבים על הדאטה של עצמה כדי להבין את צורכי המטפלים והמטופלים, שהם גם המפרסמים וקהל היעד.

ב-2014 החברה הודיעה כי תקים קהילות חולים ייעודיות באתר, וגם שתפתח אפליקציות מעקב אחרי בריאות. זה לא ממש קרה. הקהילות קמו באופן אורגני על ידי חולים, וקהילות רפואיות אשר פייסבוק חשה כי מטשטשות את הגבול בין ייעוץ של רופא לבין שיחה עם חבר על בריאות אף נסגרו או ננזפו.

בשנה שעברה רצתה הרשת החברתית לחלוק מידע על גולשיה עם בתי חולים וארגוני בריאות. מדובר במידע שחולים משתפים עם קבוצות תמיכה ואנשים הקרובים להם. המטרה לא הייתה לדעת מה מצבו של מטופל מסויים, אלא להבין את המגמות הכלליות בקרב הצרכנים. לכן, כל עוד מיידעים את המשתמש, על פניו לא אמורה להיות מניעה להעביר את המידע הזה. אלא שאם המידע זולג לחברת ביטוח, זה כבר סיפור אחר. בינתיים מחאת צרכנים עצרה את המהלך. שילוב של מידע חברתי-יומיומי עם מידע רפואי עשוי להיות אפקטיבי, אך הוא דורש אמון רב של המשתמשים, ועל רקע המשברים האחרונים האמון בפייסבוק בשפל.

פרויקט אחר שעליו דיברה פייסבוק בהתלהבות הוא איתור מטופלים שנמצאים בבית ואין להם רשת תמיכה. אלא שגורמים בתחום הבריאות טענו שניתן לזהות מטופלים כאלה בדרכים פחות פולשניות מניתוח פוסטים, וכי דפוסי השימוש השונים בפייסבוק יוצרים הטיה לשני הכיוונים: יש מי שמציגים מצגי שווא חיוביים, ואחרים מעצימים את סבלם. בינתיים הפרויקט טרם יצא לפועל.

קוואלקום

המטרה: להיות הגורם המקשר בהעברת המידע

500 גופים רפואיים, ובהם בתי חולים, חברות תרופות ובתי מרקחת, משתמשים כיום משתמשים במוצרים של קוואלקום. אלא שענקית השבבים לא מסתפקת בכך, רוצה להיות החברה שתוביל את "האינטרנט של הדברים הרפואיים". לפי גישתה, הבית הוא החזית הבאה של התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, ולא בית החולים. על כן, היא מתמקדת בחיבור מכשירי הניטור והטיפול הביתיים למערכות הענן והתקשורת שלה.

לחברה שתי מערכות עיקריות בתחום הבריאות. 2net נועדה לקשר בין כל שני מכשירים המכילים מידע רפואי: כך למשל, מידע שנאסף דרך חיישנים או נמדד במעבדות יכול לעבור דרך 2net אל בית החולים, הרופא וכן הלאה. Capsule היא מערכת לאינטגרציה של מידע רפואי ממערכות שונות בתוך בית החולים, אשר מנתחת אותו ויוצרת גרפים רלוונטיים.

לאחרונה החלה קוואלקום לפתח מערכות תומכות החלטה רפואית, וחתמה על שיתוף פעולה עם Alertwatch, שמנתחת מידע על חולים לצורך כך. בנוסף נחתם שיתוף פעולה עם פריג'ן, מערכת להתראה על הידרדרות אפשרית במצבם של עוברים ויולדות.

בנוסף מפעילה קוואלקום את קרן ההון סיכון Qualcomm Life Fund, שמשקיעה בסטארט-אפים בתחומים כמו ניטור הגוף, ניהול מחלה וניהול בריאות (כלומר ספורט, תזונה ושינה לאדם הבריא), מערכות אבחון מרחוק, מערכות Compliance (המוודאות שאנשים באמת יקחו את התרופות), סיוע לקשישים וטיפול במידע.

הזווית הישראלית: מיליארד שקלים לבריאות דיגיטלית

בחודש שעבר אישרה הממשלה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית - פרויקט תוכנה שישתמש במאגרי המידע הבריאותיים בישראל כדי לפתח רפואה מותאמת אישית ורופאה מונעת. מי שתפתח את הפרויקט היא ענקית טכנולוגיית המידע SAP: בינואר נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו בדאבוס עם המנכ"ל ביל מקדרמוט, שהסכים לעשות זאת. השאלה מדוע הדבר נעשה ללא מכרז, כמקובל, עדיין לא נענתה. עם זאת, בתוכנית עצמה יש לא מעט פלוסים.

מטרות המהלך שאפתניות: הפיכת ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית, ושיפור הבריאות המקומית והעולמית. התכנית תתוקצב ב-992 מיליון שקל לחמש שנים, שיוקצו להקמת תשתית מחקרית, מתן תמריצים להקמת סטארט-אפים והשקעות בינלאומיות, הכשרת כח אדם ומתן מלגות, ופישוט הרגולציה לטובת עידוד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות.

התוכנית נסמכת על כך שמאגרי המידע הישראליים נחשבים איכותיים במיוחד: מערכת הבריאות הריכוזית מחזיקה במידע מגוון בשיטת סיווג אחידה, והציבור הישראלי מורכב מיוצאי כמעט כל מדינות העולם, ולכן יש עושר גנטי רב במאגרים. בין היתר מתוכננים הקמת בנק דגימות דם ודגימות רקמה (ביופסיות) ומאגר מידע גנטי, וכן הקמת "פסיפס" לחולים במחלות שהרפואה לא מצאה להם מענה מתאים.

בעקבות התוכנית כל חוקר באקדמיה או בתעשייה יוכל להפנות אל המידע הדיגיטלי הרפואי בישראל שאילתות מחקריות בקלות, לאחר שתבוצע אינטגרציה של המידע שבידי קופות החולים, בתי החולים והקליניקות הפרטיות. אותו מידע יופרד ממאפיינים מזהים, וזה הנימוק לכך שהחוקרים לא יבקשו הסכמה מהחולים - דבר שעדיין לא הוסדר בחקיקה.