מי ישלם על קיצור שבוע העבודה?

האם אנחנו עובדים שעות רבות יותר ממדינות אחרות? מסתבר שכן - ישראל נמצאת במקום ה-9 בשעות העבודה השנתיות לעובד מבין כל מדינות ה-OECD. אבל, הנתון הזה שמאוד "ריגש" את הממשלה וגרם לשר העבודה להפחית את שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות, רחוק מלהיות "סיפור גדול". מדובר במהומה על לא מאומה. האם אנחנו כמדינה רוצים רק לעבוד פחות שעות מבלי לשפר את הפריון ולהעלות את התוצר?

ההסתדרות, שהייתה שותפה למהלך מנכסת לעצמה את "הניצחון" ויצאה בקמפיין - "השעה הזאת היא בשבילי". אז לעובדים ברור שמדובר בהישג, לפחות לאותם עובדים שייהנו מהשעה הזו. מעבר לכך, אמירת ההסתדרות שזוהי רק ההתחלה, מכילה בתוכה תכנון נכון של תמיכה באיזון בין חיי אישיים לחיי עבודה. אלא שלא ניתן להשיג קיצוץ בכמות שעות העבודה באופן חד-צדדי.

קיצור שבוע העבודה הונחת כגזירה על המעסיקים. לאחר סדרה של גלי תוספות לשכר המינימום (מוצדקים ככל שיהיו), גזירה נוספת שמשמעותה היא גידול ב-2% בהוצאות השכר ללא קבלת תמורה, היא פגיעה נוספת במעסיקים בישראל. עם זאת, המעסיקים יכולים להורות לעובדים להמשיך לעבוד באותה שעה בתמורה לתשלום או לצפות שהעובדים יסיימו את המטלות בזמן קצר יותר.

הרעיון המקורי היה להעניק לעובדים 6 ימי חופשה במהלך השנה, אשר יהיו חלק מסופי שבוע ארוכים. רעיון זה היה מעניק זמן איכות משמעותי לעובדים, אבל "פה זה לא אירופה" והחלום על סופי שבוע ארוכים הפך למציאות של שעה בשבוע ביום קבוע, לחלק מן העובדים. בפועל המעסיקים יכולים להורות לעובדים לעבוד את השעה הנוספת בתמורה לתגמול ובכך לבטל לחלוטין את קיצור שבוע העבודה.

יתרה מכך, החוק לא חל על עובדים שעתיים, אשר עובדים פחות מ-42 שעות בשבוע ובפועל מקפח אותם מול עובדים במשרה מלאה. בחברות הייטק רבות העובדים מועסקים בחוזה העסקה גלובלי, ומחתימים כרטיס פעם ביום, לא ניתן יהיה לאכוף את קיצור שבוע העבודה עבור עובדים אלה.

קיצוץ בכמות שעות העבודה של העובדים בישראל הוא נכון בראייה משפחתית, כדי לאזן בן העבודה למשפחה. אבל, הפגיעה כאן נופלת על המעביד בלבד - אין חלוקה בנטל "השעה". רוצים לעבוד פחות? אין בעיה תרוויחו פחות. אבל למה "להכות" במעסיקים. צריך לזכור שפגיעה במעסיקים עשויה להתגלגל לפגיעה בעובדים - הם פשוט יכולים להוריד את השכר לשעה (בעיקר לעובדים חדשים) וכך "לקזז" את הפחתת השעות.

בגרמניה עובדים 28% פחות שעות מכאן. אבל התפוקה לשעה הרבה יותר גבוה. היעילות של העובדים בגרמניה משמשת כהוכחה שניתן להגיע לתפוקה גבוהה, בכמות שעות נמוכה יותר, תוך שמירה על איזון בין חיי עבודה לחיי אישיים והגדלת התפוקה של החברות. נשאלת השאלה מדוע זה עובד לגרמנים? כיצד הם מצליחים לשמור על רמת פריון גבוהה בכמות נמוכה משמעותית של שעות עבודה? התשובה תלויה לא בכמות השעות בלבד אלא כאמור במה שעושים בשעות העבודה הללו, המיקוד צריך להיות בתפוקות; הטיפול בשעות הרבות של העובד הישראלי, צריכות להיות מטופלות דרך התפוקה ועלייה בפריון, בעזרת מוטו מאוד פשוט - "גומרים והולכים".

אני מאמין שכאשר יתחילו למדוד תפוקות ולא שעות, אז יתחיל להתבצע השינוי האמיתי. חברות יציעו לעובדים משרה עם כמות שעות נמוכה יותר, בתמורה לקבלת תפוקה גבוה לשעת עבודה.

■ הכותב מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ יישום אנשים ותוצאות.