הסתיימה הפגישה בין נתניהו וחיות בנוגע לפסקת ההתגברות

מאבקי הכוחות והסמכויות בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת הם אינהרנטיים למבנה המשטר הדמוקרטי וקיימים אצלנו כמעט מאז קום המדינה. לרוב, המאבקים הללו נעשים בצורה עקיפה וללא שמתקיים דיאלוג ישיר בין שתי הרשויות.

היום (א') התרחש אירוע נדיר במחוזותינו, כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרת המשפטים, איילת שקד, נפגשו עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ועם המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, כדי לדון עמם ביוזמה של גורמים בממשלה לצמצם את כוחו של בג"ץ באמצעות חקיקת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים גם כאשר אלה עומדים בניגוד לפסיקת בג"ץ.

פסקת הפסגה הגורלית לעתיד מערכת החוק והמשפט בארץ נערכה בלשכתו של ראש הממשלה, ובמהלכה ניסו נשיאת העליון והמשנה לנשיאה לשכנע את נתניהו ושקד כי אין צורך בשינוי של המערכת הנורמטיבית בארץ באמצעות הוספת פסקת התגברות.

בניסיון לשכנע בעמדתם, הציגו שני השופטים הבכירים לשרה ולראש הממשלה נתונים, לפיהם בג"ץ ממעט להתערב בחקיקת הכנסת ובהחלטות הממשלה כאשר משווים אותו לבתי משפט חוקתיים ברחבי העולם, בניגוד לעמדה הרווחת לפיו בג"ץ אקטיביסטי מאוד. 

מי שיזם את פגישת הפסגה המרובעת היה נתניהו, שנענה בכך לבקשת היועץ המשפט לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. מנדלבליט הפציר בנתניהו לקיים התייעצויות עם בכירי מערכת המשפט לפני שהוא הולך למהלך חקיקתי שאמור לשנות את כללי המשחק ולהפחית משמעותית מכוחו של בג"ץ לבצע ביקורת חוקתית להחלטות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

נתניהו ביקש לקיים את הפגישה עם חיות כבר בשבוע שעבר, במקביל להעלאת הצעת החוק בוועדת חוק חוקה ומשפט, ואולם הנשיאה חיות הודיעה כי אין בכוונתה לקיים דיון תיאורטי בסוגיה ולהיפגש עם נתניהו כשבמקביל מקדמת הכנסת את הליך החקיקה. לכן, נדחה הדיון בוועדה למועד מאוחר יותר להתייעצות בין חיות לנתניהו היום. 

חיות: סכנה לדמוקרטיה 

לפי ההערכות, בממשלה ובכנסת יש רוב לחקיקת פסקת התגברות שתיכלל בחוק יסוד: החקיקה. לפי הטיוטה הנוכחית של הצעת חוק יסוד: החקיקה, הכנסת תוכל להתגבר על חוק שנפסל בבג"ץ ולחוקק אותו מחדש ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. 

נשיאת העליון חיות הזהירה בפגישה כי רוב של 61 חברי כנסת לחקיקת חוק שפסל בג"ץ הוא סכנה לדמוקרטיה. 

עמדת נשיאת בית המשפט העליון וגורמים נוספים בצמרת מערכת המשפט היא כי יש לקבוע כי רק ברוב של לפחות 70 חברי כנסת תוכל הכנסת לחוקק חוק הסותר עת עמדת בג"ץ. העמדה הנוכחית של מפלגת הליכוד היא שיש לקבוע רוב של לכל היותר 65 חברי כנסת, ועמדת מפלגת כולנו של שר האוצר משה כחלון היא דומה. שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים שקד מ"הבית היהודי" דורשים כי ייקבע רוב של 61 חברי כנסת בלבד לצורך חקיקת חוק הסותר את עמדת בג"ץ.

אפשרות נוספת היא להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. רעיון נוסף שנדון הוא שהכנסת תקבע כי דרוש רוב מיוחס בקרב שופטי בית המשפט העליון כדי להורות על פסילת חקיקה. גם כאן יש ויכוח בין המציעים באשר לרוב הדרוש.

פגישת הפסגה המרובעת בין נתניהו ושקד לבין חיות ומלצר נערכה היום על רקע לחץ כבד שמפעילים גורמים בקואליציה לקדם חקיקה שתעקוף את בג"ץ במטרה לפתור את בעיית מבקשי המקלט שהגיעו לכאן מאפריקה, על-ידי חקיקה שתאפשר לכלוא אותם למשך תקופות זמן ארוכות. זאת, בניגוד להלכות שקבעו שופטי בג"ץ כשפסלו פעמיים תיקונים שערכה הכנסת לחוק למניעת הסתננות שאיפשרו למדינה להחזיק אריתראים וסודנים שהסתננו לארץ לתקופות ארוכות במתקן "חולות" שבדרום הארץ.

"החזקת אדם במשמורת למשך שנה תמימה מסיטה את חייו ממסלולם. היא 'מקפיאה' - למשך פרק זמן בלתי מבוטל כלל ועיקר - את יכולתו לנהל את חייו ולממש את האוטונומיה שלו. לא לחינם קבעו מדינות מערביות רבות בעולם הגבלה על פרקי הזמן המרביים להחזקה במשמורת הנאמדים בשבועות עד חודשים בודדים", קבעו השופטים בפסק דין חולות השני שניתן בספטמבר 2014.

מאז שניתנו פסקי הדין בעניין מתקן חולות, ניסתה הממשלה להגיע להסכמות עם המדינות רואנדה ואוגנדה באפריקה לגישור מבקשי המקלט אליהן. לאחר שהניסיונות הללו כשלו, ולאחר שבג"ץ הביע עמדה גם בנוגע להסכמים הללו, הגיע נתניהו להסכמה עם האו"ם, לפיה חלק ממבקשי המקלט יעברו למדינות מערב אירופאיות, והנותרים ייקלטו בארץ. ואולם, בעקבות ביקורת ציבורית שנמתחה על המתווה הזה חזר בו נתניהו מההסכם. המצב כיום הוא שאין פתרון לבעיית מבקשי המקלט, ונוצר צורך לפתוח שוב את מתקני הכליאה בדרום בארץ ולשם כך לחוקק חוק עוקף בג"ץ.

בבית היהודי ובליכוד מיהרו לנצל את הסיטואציה כדי לקדם פסקת התגברות רחבה שתאפשר לממשלה לעקוף את בג"ץ במגוון רחב של נושאים, ולא רק בסוגיית מבקשי המקלט מאפריקה. 

ברק: ניסיון פסול

בשבוע שעבר (ה') התייחס נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, שנחשב ל"אבי המהפכה החוקתית", ליוזמת חקיקת פסקת ההתגברות, והבהיר כי למרות שהוא תמך עקרונית ברעיון להגביל את חוק היסוד, עוד כשהיה נשיא בית המשפט העליון, הוא חושב שהניסיון לחוקק את השינוי תחת לחץ של בעיה נקודתית הוא פסול.

ברק הזכיר כי היוזמה לשלב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פסקת התגברות, איננה יוזמה חדשה: "בוועדת נאמן המליצו שעל-מנת לתקן חוק יסוד צריך רוב של 70 חברי כנסת... אז הייתי כבר הנשיא, הלכתי לכנסת ואמרתי שאני מסכים לזה, ל-70 חברי כנסת".

ברק אמר, עם זאת, כי "הבעיה העיקרית שמונחת ביסוד ההצעה (הנוכחית) זה שהיא מבוססת על תיקון חוקתי ברוב קואליציוני, וזה נוגד תפיסה חוקתית בסיסית... הרע מתחיל לא בפסקת ההתגברות, אלא בזה שפסקת ההתגברות היא בעצם תיקון חוקתי נקודתי... זה דומה לתיקון לחוק הייסוד בעניין".

עוד הוסיף ברק על ההצעות שעומדות כעת על הפרק: "הן פשוט לא נראות לי... יש לכולן מכנה משותף אחד - כל ההצעות האלה הן הצעות שנעשות תחת לחץ של צורכי שעה מידיים. בעיית הפליטים חדלה מלהיות בעיה משפטית אקוטית, משום שבמאסר הם כבר לא יכולים להיות, וצריך לפתור את הבעיה של דרום תל-אביב".

ברק לא התעלם ממצוקת תושבי דרום תל-אביב מריכוז מבקשי המקלט באזור מגוריהם, וציין כי "אני חושב שכל אחד מהתושבים בדרום תל-אביב יש זכות חוקתית לפיצויים על הנזק שנגרם לו".