אצל כחלון כל שנה היא שנת בחירות

לאחר המחאה החברתית ב-2011 החלה האצה בגידול הוצאות הממשלה בשיעורים משמעותיים יותר מקצב הצמיחה במשק, במיוחד תחת כהונתם של שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון. דוח בנק ישראל מראה כי החל מ-2012 הוצאות הממשלה גדלו בממוצע של 5%, לעומת 3.7% עשור לפני כן. בשנה האחרונה הוצאות הממשלה גדלו בשיעור חד של 6.9% - השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון. מנתוני משרד האוצר עולה כי הוצאות הממשלה לרבעון השנה זינקו ב-9.3%.

יתרה מכך, בנק ישראל חושש כי הנומרטור, שנועד למנוע הוצאות ממשלתיות ללא כיסוי תקציבי, יהפוך להיות כלי לא יעיל משום שכחלון נוטה לעקוף את הכלל באמצעות הוראות שעה. אומנם יחס החוב-תוצר פחת, אך בעיקר בשל תשלומים חד-פעמיים, כמו עסקת מובילאיי ומיסוי חברות הארנק.

מנגד הממשלה הקטינה את הכנסות המדינה, מה שבסופו של דבר הוביל לגידול בגירעון המבני של 1.4% תוצר ולגירעון גבוה יחסית בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD.

יעילותו של כלי הנומרטור, אשר זכה לשבחים רבים מה-OECD, מוטלת בספק. אימוץ כלי הנומרטור, לפי בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוביל את הממשלה להצטרף לשאר המדינות המפותחות שמתכננות את תקציביהן באופן מדוקדק ולפי סדרי עדיפויות. הכלי, אשר איים להפוך להיות לאחד השינויים מרחיקי הלכת ביותר שנעשו בניהול תקציבה של ישראל, נמצא כעת בסימן שאלה בשל ניסיונות של שר האוצר וחברי כנסת מהאופוזיציה להביא להחלשתו או לביטולו.

כשהחל יישום הנומרטור התעורר חשש שהשרים עלולים להתמרד נגדו. הדרג המקצועי בבנק ישראל, במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה, קיוו שההיגיון יגבר על הכוחנות הפוליטית ועל הראייה קצרת הטווח שמאפיינת את השרים, ושהכלי ישנה את פני תקציב המדינה למשך שנים רבות.

עם זאת, סעיפים שהעביר שר האוצר במסגרת "נטו משפחה" שעלותה התקציבית מיליארדי שקלים בשנה, עקפו את הכלל באמצעות הוראות שעה, ויחד עם הבחירות המתקרבות והם מטילים צל כבד להמשך יעילותו של הכלי בשנים הקרובות.

כחלון קיווה בשבועות האחרונים להעניק לאזרחי ישראל ליום העצמאות "מתנה" ולהכריז על הפחתת מסים, אך נתוני הכנסות המדינה לרבעון הצביעו על עודף קטן יותר מהתחזיות, שלא מאפשר להוציא את הצעד אל הפועל. כנראה שכחלון לא יוותר ויפחית מסים ברגע שזה יתאפשר לו. למעשה כאן נמצאת המחלוקת בין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לכחלון. בעוד שפלוג תומכת במימון הוצאות הממשלה על ידי העלאת המסים ובשקיפות פיסקלית, כחלון מעוניין להגדיל גירעון ולפגוע בשקיפות הפיסקלית באמצעות עקיפת הנומרטור ובכך להטיל את עלותה על הדור הבא.

פלוג, כמו אנשי מקצוע בכירים רבים, דורשת לעלות את שיעורי המס על אזרחים. השר "החברתי" תמיד בעד הגדלת תקציבים. מובן שהוא לא מעוניין לעלות מסים למימון הצעותיו הנדיבות או לקצץ בתקציבים. זה הרי לא פופולרי.

נראה שלכחלון אין תוכנית סדורה לגבי המדיניות הכלכלית של ישראל. צמיחה כלכלית ורפורמות מבניות לא עומדות בראש מעייניו ובמציאות שבה אף אחד אינו יודע מתי ייערכו הבחירות הבאות, נתקל כחלון בבעיה - מתי להתחיל במדיניות של "כלכלת הבחירות"? הפתרון שמצא כחלון פשוט - כמעט מיומו הראשון בתפקיד ובעיקר בשנה וחצי האחרונות הוא מתנהל כאילו הוא לקראת בחירות. הוא מזניק את הוצאות המדינה, מפחית מסים ומכסים, עוקף את הנומרטור ומגדיל את הגירעון - וכפי שזה נראה, זה רק הולך להחריף השנה.

■ הכותב הוא כלכלן, כותב בבלוג "מדברים כלכלה".