קריית שמונה לא תקבל חדר מיון

חוץ מכדורגל, שיטוט בקניון ולעתים הצגות בהיכל התרבות ובתאטרון "מראה" המקומי, לתושבי קריית שמונה אין יותר מדי מה לעשות בשעות הפנאי שלהם. בשנים האחרונות נוסף בילוי מפוקפק לרשימה המצומצמת: הלוויות. תושבי העיר מוצאים את עצמם מתכנסים לעתים בבית הקברות המקומי כדי ללוות את חבריהם למנוחתם האחרונה, בחלק מהמקרים מוות שיכול היה להימנע או להידחות. לפי נתוני קופות החולים, בשלוש השנים האחרונות מתים בכל שנה 10% יותר מתושבי העיר בהשוואה לשנה הקודמת, נתון מבהיל, שנוסף לסטטיסטיקה העגומה לפיה בצפון מדינת ישראל התושבים חיים בממוצע שש עד שמונה שנים פחות מתושבי מרכז הארץ.

לא צריך תואר ברפואה כדי להבין ששירותי הבריאות שמקבלים בקריית שמונה והסביבה עלובים. עם זאת, ב-15 באפריל נשמו תושבי העיר לרווחה, כשדווח בתקשורת על פתיחה מחודשת של חדר המיון הקדמי שנסגר ב-2013 ושימש כשלוחה של בית החולים זיו בצפת. זאת, במסגרת תוכנית ממשלתית לחיזוק הפריפריה בדרום ובצפון בשווי של חצי מיליארד, שיועברו לשלומי, למטולה ולקריית שמונה.

אבל לא חדר מיון קדמי ולא בית החולים זיו. מתברר שהממשלה העבירה כ-3 מיליון שקל למוקד רגיל, שיפעיל זכיין פרטי, וייתן מענה דומה לזה שנותן היום המוקד שמפעיל מד"א, שאמור היה להיסגר בסוף החודש שעבר. זהו מענה חלקי מאוד לכ-60 אלף איש שגרים במרחק של כ-40 דקות נסיעה מבית החולים הקרוב בצפת.

מעבר להבדל ברמת הטיפול הרפואי, הפיקוח של בית החולים והרצף הטיפולי במידה שהחולה נזקק לו, לפתיחת חדר מיון קדמי יש משמעות כלכלית. ביקור בחדר מיון מכוסה על ידי קופות החולים באמצעות טופס 17. ביקור במוקד יעלה 84 שקל באמצע שבוע ו-42 בסופ"ש. פינוי באמבולנס ללא אשפוז לחדר מיון, יעלה כ-700 שקל, הרבה כסף לתושב בפריפריה הענייה.

אבל זה רק אחד הגורמים לתמותה המוגברת בעיר. במכתב ששלח יורם מלול, חבר מועצת העיר קריית שמונה, לנועז בר-ניר, מנכ"ל קופ"ח כללית, שמטפלת ביותר מ-70% מתושבי העיר, הוא מונה סיבות נוספות המביאות לעלייה בתמותת התושבים: אין באזור רופא ריאות, אנדוקרינולוג, מרפאת סכרת, מכון דיאליזה, אורולוג, נפרולוג או טיפולי שיניים לילדים עם צרכים מיוחדים, שלא לדבר על זמני ההמתנה הארוכים לרופאים מומחים.

בכנסת מודעים היטב למצב הקשה בקריית שמונה ובצפון. בישיבה של הוועדה לצדק חלוקתי שנערכה לפני כמה חודשים, אמר היו"ר מיקי זוהר, שידוע לו שקופות החולים חוסכות על גב המבוטחים, כשהן שולחות אותם לעבור בדיקות מצילות חיים בבתי חולים ששייכים להן. בכנס הבריאות השלישי בגליל, שנערך לפני כמה שבועות, התלוננה הנהלת פדה פוריה, בית חולים ממשלתי שאינו שייך לקופות חולים, שהקופות מחרימות אותו כי יותר זול להן לשלוח מטופלים לבתי חולים שלהן, המרוחקים ממקום מגוריו של המטופל.

כשנבחרי הציבור שלנו מתייחסים לפריפריה כמו לזבוב טורדני שצריך להעיף מהפנים, לתושבי קריית שמונה אין ברירה, אלא להמשיך ולצעוד בבית הקברות המקומי.